ח"כ רוזנטל: לעצור את גוגל ופייסבוק

"התאגידים הדיגיטליים חצו את הגבול באיסוף המידע" • ח"כ רוזנטל הציע חקיקה שתאפשר למשתמש לצפות במידע שנאסף עליו

ח"כ רוזנטל נגד פייסבוק וגוגל // צילום: דודי ועקנין

"תאגידי הענק הדיגיטליים כמו גוגל ופייסבוק הם הטייקונים החדשים - וכמו שנעשה באיחוד האירופי, יש לרסן את כוחם, ולהגביל את הפלישה שלהם לפרטיות של כל אחד מאיתנו, להכריז עליהם כמונופולים בתחומם, ולחייב אותם לשלם מס על פעילותם בישראל", כך אמר היום (רביעי) ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בהצעה לרפורמה מקיפה, שיעלה כהצעת חקיקה בכנסת.

לדברי ח"כ רוזנטל, בעולם כבר מבינים את ממדי הסכנה לפרטיות האזרח ולכלכלת המדינה מהתאגידים, שאוספים מידע אישי בהיקף בלתי נתפס, ומוכרים אותו לגורמים בעלי עניין. הם צוברים כוח מונופוליסטי מופרז ומרסקים מתחרים עסקיים, הכל ללא פיקוח ופטור ממס.

"תאגידי הענק הדיגיטליים מחזיקים במאגרי המידע האישי הגדולים בהיסטוריה האנושית", קבע ח"כ רוזנטל. "כל פעולה מקוונת של המשתמש וכל צעד עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ועובר עיבוד לפרופיל מדויק של כל אחד מאיתנו. מיקום בכל עת, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות והעדפות".

 

"הטייקונים אוספים עלינו מידע"

"המשתמש אמנם הסכים לתנאי השימוש הדרקוניים כאשר הצטרף לשירות, אך האם משמעות הדבר היא שמידע אישי אינו עוד קניין הפרט? גוגל ופייסבוק חצו את הגבול. הטייקונים החדשים אוספים מידע על מצבנו הרפואי, הכלכלי והמשפחתי לשימוש בעלי אינטרס", ציין.

עוד אמר הח"כ כי התאגידים הדיגיטליים מאתרים בני נוער במצב נפשי קשה לצורך מכירת המידע הרגיש וכן, מבצעים ניסויים דיגיטליים על המשתמשים בלא ידיעתם. "קיים גם חשש אמיתי מהשפעת תאגידית מכוונת על גולשים וממניפולציות על תוצאות בחירות דמוקרטיות", אמר.

לפי ח"כ רוזנטל, החוק החדש יציב גבולות חדשים לאיסוף מידע פרטי. יוגבל איסוף מידע ומכירתו בתחום מצבו הרפואי, הנפשי ומידע פלילי על המשתמש. יאסר איסוף מידע על משתמשים קטינים ללא אישור אפוטרופוס.

החוק יחייב הסכם תנאי שימוש פשוט ונהיר בין התאגיד למשתמש. התאגידים הדיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע, גולמי או מעובד, שנאסף עליו במישרין או בעקיפין.

 

שליטה בלעדית בשוק הפרסום ברשת

עוד דורש ח"כ רוזנטל, כי משתמש שהוכיח כי מידע שפורסם בעניינו אינו אמת, יוכל לדרוש הסרתו לצמיתות. תישמר לו "הזכות להישכח" והוא יוכל בזמן התנתקות מהתאגיד לדרוש את מחיקת כל המידע שנאסף לגביו. כדי לתת שיניים לאכיפת החוק החדש דורש ח"כ רוזנטל לקבוע סנקציות בדין מנהלי במקרה של הפרת החוק, לאפשר הטלת קנסות והגשת תביעה אזרחית בישראל של משתמש נגד התאגיד.

סעיף נוסף בהצעת החוק דן בכוחם של המונופול. לדברי ח"כ רוזנטל, מספר שחקנים מצומצם ובראשם "גוגל" "ופייסבוק" מחזיקים בשליטה כמעט בלעדית בשירותי המידע ובשוק הפרסום ברשת.

לגוגל נתח שוק של 90% בתחום החיפוש, ו-89% מהגולשים באינטרנט משתמשים בפייסבוק. ענקיות הרשת רוכשות עוד ועוד חברות העלולות להתחרות בהן. כמעט כל פעולה של הגולש ברשת תלויה בשתי פלטפורמות הענק הללו.

 

"סכנה לכלי התקשורת בישראל"

הדבר מאפשר לטייקונים החדשים לבצע מניפולציות בתוצאות החיפוש ובתפוצת מידע ברשת לשם פגיעה במתחרים וחיזוק המונופול. עוד קובע רוזנטל, כי ליבת שוק הפרסום עברה מאמצעי התקשורת המסורתיים לתאגידים הדיגיטליים.

"מצב זה מהווה סכנה ממשית ליציבות כלי התקשורת בישראל. באיחוד האירופי כבר מבינים את גודל הסכנה והטילו סנקציות מרחיקות לכת. זה הזמן להציל גם את השוק הישראלי", אמר.

על פי החוק החדש של רוזנטל, התאגידים הדיגיטליים יוגדרו כמונופול, ויחולו עליהם הגבלים עסקיים רלוונטים לתחרות בשוק הישראלי. ניתן יהיה להטיל סנקציות על מניפולציות של הטייקונים הדיגיטליים בתוצאות החיפוש לשם החלשת מתחרים מקומיים, כדוגמת אתרים ואפליקציות ניווט, השוואת מחירים, איתור עסקים וכדומה.

לדבריו, הכרזת התאגידים כמונופולים בתחום הפרסום הדיגיטלי תבטיח את המשך פעילותם של אמצעי התקשורת המסורתיים, החיוניים לדמוקרטיה הישראלית.

 

מס חברות בישראל

הסעיף השלישי בהצעת החוק בא להסדיר את סוגיית המיסוי של הטייקונים הדיגיטליים. לדברי ח"כ רוזנטל, השפעות הפעילות של התאגידים הדיגיטליים בשווקים המקומיים בשנים האחרונות הביאו רבות ממדינות ה־OECD להבנה, כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים.

החוק החדש של רוזנטל קובע כי גם אם עיקר הפעילות מתבצע באינטרנט, אם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, החברה תחויב לשלם מס חברות בישראל. זאת גם אם אין לה מרכז פיזי משמעותי, אלא רק נציגות.

גוגל, פייסבוק ורוב התאגידים הרלוונטים לחוק זה מחזיקים נציגות בתחומי מדינת ישראל. בנוסף, פועלים התאגידים באופן ממוקד בשוק הישראלי בשפה העברית באתרים מותאמים לקהל הישראלי. שני אלו מאפשרים לרגולטור הישראלי החלת הגבלות וסנקציות בתחום השיפוט המקומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר