למי תודה?
התעשייה האווירית
למי ברכה?
מפעל טכנולוגיות בחטיבת החלל של התעשייה אווירית. י' מלכה וצוותו, ש' ארווין, א' ורשבסקי, א' גל, ח' אשכנזי ומ' גרינברג.
על מה תודה?
לראשונה בעולם פותחה הטכנולוגיה שמחברת בין עולם הדפסות התלת־ממד לעולם הלווייני ומאפשרת הדפסה של חלקי לוויינים קלים יותר במשקלם.
למה זה טוב לנו?
במסגרת "המהפכה התעשייתית הרביעית", שמביאה אלינו את הדפסת התלת־ממד במתכת, פיתוח מסוג זה מציב את ישראל בפרונט בתחום לווייני התצפית, שהם לוויינים אופטיים או לוויינים עם מכ"ם (מגלה כיוון מרחוק; דר"א). המדפסת שבה משתמשים מאפשרת לקחת כמעט כל צורה הנדסית שקיימת בעולם ולהדפיסה שכבה אחרי שכבה.
בכך למעשה הצליחו אנשי הצוות לייצר הדפסות של חלקי לוויינים קלים בהרבה ממה שהיה עד היום. כל חיסכון במשקל של קילו מוערך בחיסכון בעלות של כ־20 אלף דולר. משקלו של לוויין מגיע עד ל־400 ק"ג וכל קילוגרם שנחסך ממנו משפיע על ביצועיו. לידיעתכם, הבדל של 3 ק"ג יכול להיות לפעמים ההבדל שבין הקמת פרויקט לווייני לבין ביטולו.
במה זה טוב יותר?
עד היום החלקים הוכנו בצורה של עיבוד שבבי. כלומר, היו מחברים כמה חלקים יחדיו והמבנה המבוקש היה כבד יותר בסופו של דבר. ברגע שהצליחו להפחית את משקל חלקי הלוויינים, מעבר לחיסכון הכספי, מדובר בסופו של דבר בייצור לוויינים איכותיים ומבוקשים יותר. ככל שמשקל הלוויין עולה, כך השיגור קשה יותר ויקר יותר. כמו כן, ככל שהלוויין קל יותר, כך הוא חוסך דלק לביצוע המשימה ויכול להאריך את אורך חייו בחלל.
מה אומרים החבר'ה?
עומדים 48 שעות ליד המכונה ומתלהבים מכל חלק לווייני חדש שיוצא ממנה. הפיתוח נחשף לפני שלושה חודשים בכנס בינלאומי בגרמניה וזכה לתשבחות והתעניינות בינלאומית מהחברות הביטחוניות הגדולות בעולם. בזירה הישראלית יש התעניינות רבה בחיל האוויר, משרד הביטחון ועוד. הפיתוח הוא חלק מפרויקט החללית הישראלית SpaceIL, ששואפת לנחות בשנה הבאה על הירח. 15-10 אחוזים מייצור החללית משלבים את פיתוח הדפסת התלת־ממד המדוברת של התעשייה האווירית.
