צמד הפרברים

ג'ורג' קלוני המסכן - כלום לא הולך לו לאחרונה. סרטו הקודם כבמאי, "ציידי האוצרות", נכשל בקופות ונקטל בביקורות, וגם סרטיו האחרונים כשחקן לא ממש סייעו בשימור מעמדו כ"כוכב קולנוע קלאסי". המקום היחיד שבו קלוני עדיין מביא תועלת לחובבי הקולנוע הוא בסרטיהם של האחים כהן (תמיד בתפקיד האהבל המשעשע), וגם הסרט הטוב האחרון שקלוני נטל בו חלק, "יחי הקיסר!", המשיך את המגמה הזאת. 

לכן לא צריך להיות יותר מדי מופתעים מכך שקלוני בחר לשוב פעם נוספת לבאר של הכהנים, והפעם בתור במאי. סרטו החמישי, "סודות הפרברים", מבוסס על תסריט ישן של יואל ואיתן שנכתב באמצע שנות השמונים. האחים חשבו פעם לביים אותו, ואף הציעו לקלוני לככב, אך כנראה הרגישו שהם מסוגלים ליותר והפרויקט הושם לבסוף על המדף, שם צבר אבק עד שקלוני נזכר בו והחליט להפיק אותו בעצמו. למרבה הצער, התוצאה מוכיחה שהאחים צדקו. באמת מדובר בתסריט סוג ב' עבורם, בניסיון מוקדם ולא מאוד מתוחכם לעשות משהו שהצליח להם הרבה יותר טוב בהמשך הקריירה.

אם לדייק, "סודות הפרברים" משלב בין שני סיפורים. הראשון, שמתרכז במשפחה כל־אמריקנית טיפוסית שנופלת קורבן למזימת רצח אפלה, הוא למעשה הבסיס לתסריט של הכהנים. הסיפור השני, שעוסק במשפחה שחורה שחווה התעללות לאחר שהיא עוברת לגור בפרבר לבן (בהשראת אירוע אמיתי שהסעיר את ארה"ב ב־1957), הוא התרומה התסריטאית של קלוני ושל שותפו לכתיבה, גרנט הסלוב.

הכוונות של קלוני ברורות. אולי אפילו ברורות מדי, אולם זו אינה הבעיה המרכזית של "סודות הפרברים". הבעיה המרכזית היא ששני הסיפורים שקלוני והסלוב מבקשים לגולל פשוט אינם עובדים יחד. החיבור ביניהם מלאכותי, והמסר האירוני שעולה מהצבתם זה לצד זה (תוך כדי העדפת סיפורה של המשפחה הלבנה) הוא טריוויאלי, פשטני ואף מקומם. 

במרכז הסרט ניצב פטריארך ממושקף ומרובע (מאט דיימון) שמתגורר עם אשתו הנכה (ג'וליאן מור) ובנם הצעיר בפרבר אוטופי בשם Suburbicon. בתוך כך, אחותה התאומה של האישה (גם מור) מבלה זמן רב עם המשפחה, ואפשר לומר שהיא בת בית של ממש. 

לילה אחד, שני פושעים פורצים לבית, קושרים את בני המשפחה ומרדימים אותם בעזרת סם עוצמתי. אשתו של דיימון לא עומדת בזה ומתה. עד מהרה האחות התאומה תופסת את מקומה, והעניינים שבים למסלולם. אבל הילד חושד שמשהו אינו כשורה. האם יכול להיות שלאביו היה חלק בפריצה?

מפעם לפעם קלוני קופץ לבדוק מה קורה בבית הסמוך, שם גרה המשפחה השחורה. תושבי הפרבר מאוד לא מרוצים מנוכחותם, בלשון המעטה, והם אינם בוחלים באמצעים כדי לגרום להם להבין את זה. אך למרות כוונותיו הטובות של קלוני, הסיפור הזה נותר ברקע, ומשמש תפאורה בלבד לסיפור המרכזי. 

כאמור, החיבור בין שני הסיפורים אינו עולה יפה, והסיפור המרכזי פשוט אינו מקורי ו/או מעניין מספיק כדי להחזיק - בעיקר מפני שכבר ראינו את כל האלמנטים הנואריים שמרכיבים אותו בסרטים הרבה יותר טובים של הכהנים (כמו "האיש שלא היה שם", "לקרוא ולשרוף", "יהודי טוב" וכמובן "פארגו"). הגעתו המאוחרת של אוסקר אייזק, בתור חוקר ביטוח ממזרי, אמנם מעירה את העניינים לכמה רגעים. אך ברגע שהוא מסתלק שוב נותרים הצופים עם הרעיונות הגנוזים של האחים כהן ועם הרפלקסים הליברליים השקופים של קלוני והסלוב. את התסריט הזה היה אפשר להשאיר על המדף.

"סודות הפרברים" ("Suburbicon"), במאי: ג'ורג' קלוני. ארה"ב 2017

yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו