חברת מפעלי ים המלח, שבבעלות כיל, חתמה על הסכם ביצוע השלב הראשון של פרויקט קציר המלח בבריכה 5, שנועד לשמר את רמת מפלס המים בבריכה. ההסכם, שהיקפו כמיליארד שקלים, נחתם עם חברה הולנדית ששמה Holland Shallow Seas Dredging Limited, אשר נבחרה לבצע את הפרויקט.
במסגרת ההסכם, שהיקפו כמיליארד שקלים, תחל החברה ההולנדית בבניית מחפר ימי ייחודי וייעודי לקציר המלח. גודלו של המחפר הימי צפוי להיות באורך 120 מטר וברוחב 24 מטרים, והוא יופעל באופן רציף על ידי עשרות עובדים שיגויסו לחברה הקבלנית. המחפר הימי יאסוף מלח מקרקעית האגן הדרומי של ים המלח בהיקף של כ־5.5 מיליון מ"ק מלח בשנה.
פרויקט קציר המלח נחשב לאחד הפרויקטים המורכבים והיקרים בישראל בתחום התשתיות והיקפו הכולל יסתכם בכ־7 מיליארד שקלים. על פי ההסכם שנחתם עם המדינה, תממן כיל 80% מעלותו ואת היתר תממן המדינה. קציר המלח צפוי להתחיל במחצית הראשונה של 2019, עם סיום בנייתו של המחפר הימי, לאחר שיושלמו כלל ההכנות ההנדסיות של הפרויקט, זאת לאחר שעבודות ההכנה והתשתית כבר בוצעו במהלך השנים האחרונות.
נעם גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר בכיל אשלג ומגנזיום אמר כי "חתימת ההסכם מהווה צעד חשוב מאוד לקראת ביצוע הקציר בפועל. ההסכם יאפשר לנו להתחיל בפעולות הקציר בתוך כשנה וחצי ולהמשיך לעמוד בהתחייבויותינו כלפי המדינה בכל הנוגע לשמירה על גובה המפלס".
בחודש ינואר האחרון החשבת הכלכלית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, המליצה להעביר את זיכיון כי"ל בים המלח שיפוג ב־2030 למכרז פתוח, ולא להאריך אותו. כך הבהירה במכתב ששיגרה לכלכלן הראשי של משרד האוצר יואל נווה.
המלצות ועדת ששינסקי 2, שרוככו מההמלצות הראשוניות, עוסקות בהגדלת התמורה שתשלם חברת כיל למדינה מהזיכיון.
כיל היא יצרנית גלובלית של מוצרים מבוססי מינרלים ייחודיים שמספקת חומרי גלם בעיקר לשוקי המזון, החקלאות, והחומרים המורכבים. היא נסחרת בתל אביב ובניו יורק ומעסיקה כ־13 אלף עובדים ברחבי העולם. מכירותיה בשנת 2016 הסתכמו בכ־5.4 מיליארד דולר. ב־12 החודשים האחרונים המשקיעים נהנו מתשואה של 12%, אתמול ירדו מניותיה ב־0.61%.
