מסך עשן

אין עשן, יש שומן: על הקשר שבין עישון להשמנה. כל מעשן או מעשנת בגמילה יודעים שהם נפטרים מהרגל מסוכן וממית, אבל גם שהדרך לכך לא קלה וכרוכה בעלייה במשקל. מחקר ישראלי חושף כעת כמה קילוגרמים בממוצע יעלה אדם שנגמל מעישון ומה הסיכון לעלייה ברמת הסוכר בדם ואף להתפתחות סוכרת במהלך הגמילה מעישון.

על פי המחקר, חודש אחרי גמילה מעישון עלו מעשנים בממוצע 1.3 ק"ג. חצי שנה לאחר הגמילה חלה עלייה ממוצעת של 4.05 ק"ג. זאת בעוד מי שלא הצליחו להיגמל מעישון עלו רק כ־280 גרם בממוצע - עלייה שאינה מובהקת סטטיסטית. 

82 אחוזים מהנגמלים עלו במשקל, לעומת 60 אחוז ממי שלא הצליחו להיגמל והמשיכו לעשן. זהו מחקר ראשון מסוג זה שנערך בישראל והתוצאות דומות לאלו של מחקרים דומים שנעשו בעולם.

נתון מדאיג נוסף היה עלייה ברמת הסוכר בדמם של הנגמלים. מחצית מהמפסיקים לעשן, שהחלו את הסדנה עם ריכוז גלוקוז בצום תקין, חוו עלייה. 

בקרב נבדקים שערכי הגלוקוז בדמם היו תקינים אך גבוהים ("טרם סוכרתיים"), חמישית (21.4 אחוז) הפכו לחולי סוכרת בשנה שאחרי הגמילה.

גם בקרב כ־86 אחוז מחולי הסוכרת נרשמה עלייה ברמות הגלוקוז בעקבות הגמילה.

"התקופה הסמוכה להפסקת העישון מקושרת לעלייה במשקל ולהשפעות שליליות על המאזן הגליקמי", כותבים החוקרים, "יש חשיבות גדולה בהגברת המודעות של עובדי מערכת הבריאות לשינויים שליליים אלו, כדי

להוביל לניטור קפדני יותר של המשקל". המחקר יוצג בכנס השנתי של עמותת הדיאטנים עתיד ב־7-6 בנובמבר.

הזדמנות לשינוי מקיף

למרות הממצאים המדאיגים, המומחים מדגישים: חשוב מאוד להפסיק לעשן בכל גיל ובכל שלב. 

ענבל אלונה שגב־מילבר, מנחת סדנאות לגמילה מעישון, רוקחת וממונה על פניות ציבור במאוחדת שערכה את המחקר עם ד"ר אנה ארוניס וד"ר רוברט הופמן, מספרת: "שמתי לב שנושא המשקל מאוד מעניין את המשתתפים בסדנאות. הם מאוד חוששים מעלייה במשקל, זה נושא שעולה בכל סדנה ומפגש וזו אחת הסיבות העיקריות שאנשים מפסיקים וחוזרים". 

לדבריה, "מערכת הבריאות צריכה להביא בחשבון שיש צורך בליווי אישי של הנגמלים על ידי צוות רב מקצועי כולל דיאטנית, רופא משפחה ופיזיותרפיסט".

הסיבות לעלייה במשקל וברמות הגלוקוז לא ידועות בוודאות אך ההערכה היא שהגורמים לכך קשורים לשינוי במאזן ההורמונלי, ללחץ נפשי ולעלייה בצריכת פחמימות, שגורמות לעלייה ברמת הגלוקוז.

שגב־מילבר הדגישה כי המחקר לא מומן על ידי שום גורם וכי למרות הממצאים התועלת בגמילה מעישון היא רבה: "הרווחים בגמילה מעישון הם רבים. הפסקת עישון מפחיתה תמותה ממחלות לב ומסרטן, מחלות מאיימות וקטלניות. השינוי במשקל וברמות הגלוקוז הוא שינוי שקורה בטווח הקצר. אם נתפוס אותו בזמן ונצליח לטפל בו נקבל את הרווחים הגדולים של הפסקת עישון". 

לדבריה, חשוב להדגיש את הזמניות שבסוגיית המשקל: "המשקל חוזר לעצמו אצל חלק מהאנשים וחשוב לנצל את נקודת הזמן הזו לשינוי מהותי באורח החיים. לא רק גמילה מעישון אלא גם שינוי הרגלי תזונה ופעילות גופנית".

"חולים שמאובחנים בבדיקת CT הם לרוב במצב שבו המחלה מקומית ולא גרורתית. צפוי שינוי אפידמיולוגי של המחלה ממחלה גרורתית למקומית בדומה לשינוי שחל בסרטן השד והמעי הגס הודות לתוכנית סקר יעילה", מסביר פרופ' פלד. 

בדיקת CT בקרינה נמוכה כבדיקת סקר למעשנים לסרטן הריאות תעלה גם השנה לדיון במסגרת סל התרופות. הבדיקה עלתה לדיון בשנים 2015 ו־2017 אך נדחתה בנימוק שאין הוכחות ליעילותה. הבדיקה מיועדת לאנשים בני 55 עד 74 שבעברם עישון של "30 שנות קופסה" - חפיסת סיגריות ליום במשך 30 שנה, שתי חפיסות במשך 15 שנה וכדומה. הבדיקה מיועדת למעשנים בפועל או שהפסיקו לעשן בטווח של עד 15 שנה.

בעבר הטכנולוגיה לא קיבלה דירוג גבוה בדיוני סל התרופות, משום שלא היו ראיות מספיקות שיכולת הגילוי של הבדיקה טובה. מהנתונים העדכניים ביותר לגבי סרטן ריאות בישראל עולה כי ב־2014 אובחנו בישראל 2,605 מקרי סרטן ריאות. שיעור התחלואה הגבוה ביותר היה בקרב גברים ערבים (49 מקרי תחלואה לעשרת אלפים איש), גברים יהודים (28 מקרים), נשים יהודיות (17.5 מקרים) ונשים ערביות (8.25 מקרים לעשרת אלפים איש). סרטן הריאות הוא הקטלני ביותר בקרב גברים והשלישי בקרב נשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו