שנים לאחר שעלו - עולי בריה"מ נדרשים להוכיח שוב את יהדותם

עולי בריה"מ לשעבר, שמעוניינים להתחתן עם אישה זרה, נדרשים להוכיח בשנית את יהדותם. בתחילת השבוע צפויה להיות מוגשת לבג"ץ עתירה, בין השאר נגד משרד ראש הממשלה ורשות האוכלוסין וההגירה, בשל מדיניות מפלה זו. 

בין השאר, טוענים העותרים מיכאל צ'בונין ואינה צ'ריוב, כי מדיניות ארגון "נתיב" נעשית באופן מפלה אך ורק נגד עולים יוצאי בריה"מ לשעבר במקרים שבהם נישאו לבני זוגים זרים, זאת גם אם חלפו עשרות שנים ממועד מתן האזרחות הישראלית. 

בעתירה מצוין כי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 התייחס לנושא וקבע שהבדיקה בדיעבד שעורך משרד ראש הממשלה לאזרחים ישראלים יוצאי חבר המדינות ומזרח אירופה היא חסרת סמכות. 

לדברי העותרים, לעתירתם יש השלכות החורגות מעניינם האישי, מאחר שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה אימצו מדיניות ונוהל עבודה זה רק במקרה שמדובר באזרחים שעשו עלייה מחבר המדינות וממזרח אירופה. העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי נגד המדינה לביטול המדיניות המפלה, לטענתם.

"פגיעה בזכויות"

העותר עלה בשנת 1992 לישראל מגאורגיה בגיל 8 עם אמו, לאחר ששניהם נמצאו זכאים לאזרחות ישראלית כיהודים מכוח חוק השבות. בת זוגו, אזרחית רוסיה, נכנסה לישראל ב־2015. לאחר שנכנסה לארץ קיבלה מהרשויות אשרת תייר, שתוקפה מוארך בכל כמה חודשים בשנתיים האחרונות.

בעתירה צוין כי המדינה משהה את החלטתה להעניק תעודת תושב לבת זוגו, 25 שנה לאחר שביצע עלייה, ובמשך שנתיים מוענקת לה רק תעודת תייר שלא מאפשרת לה לעבוד. כמו כן, בעקבות זאת בני הזוג גם אינם יכולים לצאת מהארץ ולהינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים. "המשיבים משהים את החלטם באופן בלתי סביר זה שנתיים ופוגעים בזכותו של העותר כאזרח ישראלי להסדיר את  מעמדה של בת זוגו הזרה בישראל ולצאת לחו"ל להינשא בנישואים אזרחיים", נכתב בעתירה. נוסיף כי העותר ציין בעתירה כי שירת בשירות צבאי קרבי במשמר הגבול, ואף קיבל תעודת הוקרה ממפקד משמר הגבול. 

עו"ד חיה מנע ממשרד מנע ושות', שהגישה את העתירה בשמם של בני הזוג, מסרה כי "לא ייתכן שאזרחים ישראלים מכוח שבות, יוצאי חבר המדינות ומזרח אירופה בלבד, יהיו אזרחים על תנאי ועשרות שנים לאחר שהוכרו כיהודים וקיבלו אזרחות ישראלית, יהדותם ואזרחותם ייבחנו בדיעבד - אגב הגשת בקשה לחיים משותפים עם בני זוגם הזרים - על ידי גוף שאינו מוסמך לעשות זאת, תוך אפליה ופגיעה בזכויותיהם החוקתיות כאזרחי המדינה".

חוות דעת לפני ההחלטה

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "כחלק מאישור מעמד מוגשים מסמכים רלוונטיים של מבקש המעמד. הרשות נעזרת בעת הצורך גם בגורמים חיצוניים רלוונטיים לקבלת חוות דעת מקצועית בטרם מתקבלת החלטה, ביניהם גם ארגון 'נתיב'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו