צילום: גיל אליהו - ג'יני

"יש יהדות - אין הדתה"

מחקר שקיימה הכנסת לבקשת הח"כיות גרמן וזנדברג מראה: תוכניות לימוד יהודיות הן מידתיות בחינוך הממלכתי • בלשכת שר החינוך טוענים שהאופוזיציה התעלמה: "הח"כיות בטח הופתעו ואף התאכזבו"

סוגיית ההדתה בבתי הספר הממלכתיים נמצאת במרכזה של סערה ציבורית, ונדמה שלרבים יש דעה נחרצת בנושא קיומה או אי־קיומה במערכת החינוך, שעליה מופקד השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי. דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שעוסק במעורבות גורמים חיצוניים בפעילויות חינוכיות במוסדות חינוך, הראה את היקף התופעה - אלא שלטענת גורמים בלשכת שר החינוך הנתונים, שמראים כי אין הדתה במערכת החינוך, זכו להתעלמות בקרב האופוזיציה. 

הדו"ח, שאותו ערך מרכז המחקר של הכנסת, גוף בלתי תלוי, בדק את כניסתם של תוכניות חינוכיות חיצוניות וגרעינים תורניים אל מערכת הלימוד. הנתונים שמופיעים בו מראים כי התוכניות ללימודי תרבות יהודית מתנהלות באופן מידתי, ללא כפייה ותוך מעורבות מנהלי בתי הספר ואף ההורים בבחירת התכנים.

הדו"ח עושה הבחנה בין תל"ן (תוכניות לימוד נוספות), שנקבעות על ידי ההורים וממומנות על ידיהם, לבין תוכניות חינוך חיצוניות, שעליהן סופג משרד החינוך את מרבית הביקורת. 

מנהלי בתי הספר יכולים להפעיל כל תוכנית ממאגר בן 1,900 תוכניות, ולהם אוטונומיה וזכות החלטה מלאה. מתוך 500 תוכניות שהיו פעילות בשנת הלימודים האחרונה ונבדקו בדו"ח, 33 עסקו בתחום של תרבות יהודית־ישראלית, התחום שעליו נסב מרבית הוויכוח.

השר בנט // צילום: נעם ריבקין פנטון

הדו"ח בדק גם את התמיכה הכספית שמעניק משרד החינוך לגרעינים תורניים שמקיימים פעילויות חינוכיות להעמקת הזהות היהודית. מהנתונים עולה כי יש 57 גרעינים כאלה, ותקציבם ב־2016 היה כ־20 מיליון שקלים. מדיווחי הפעילות שלהם עולה כי חמישה אחוזים מפעילותם בבתי הספר התקיימו בחינוך הממלכתי. זאת ועוד: גם קבוצות מחנכים שמופעלים על ידי בוגרי תנועות הנוער נכנסות לבתי הספר, ובכל מקרה השתתפות התלמידים בפעילות אינה חובה.

 

"פיקוח והיעדר כפייה"

מקורבים לשר החינוך נפתלי בנט ציינו כי "מי שקורא את הדו"ח מבין שבהחלט יש לימודי יהדות אך אין הדתה". לדבריהם, "ניכר כי משרד החינוך מאפשר ומקדם תוכניות ללימוד יהדות בבתי הספר במסגרות שונות, אולם מקפיד על פיקוח תכנים, והיעדר כפייה".

יש לציין כי את הדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת הזמינו הח"כיות יעל גרמן (יש עתיד) ותמר זנדברג (מרצ) ובחודש יולי האחרון אף התקיים בו דיון בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפות לציבור. 

עם זאת, לטענת המקורבים לשר החינוך, "חברות הכנסת, שביקשו את המחקר על מנת לקדם את קמפיין ההדתה ולהלין על התנהלות משרד החינוך, הופתעו ואף התאכזבו ודאי כאשר עיינו בדו"ח שאותו הן עצמן יזמו".

בתגובה לכתבה מסרה ח"כ גרמן כי "הטענה היא מגוכחת. ראשית, יזמתי דיון על הדו"ח בוועדת השקיפות שהתקיים ביולי. כמו כן, הדו"ח חשף כי בתי הספר אינם אוכפים את חוזר המנכ"ל שמחייב עירוב של ההורים בהכנסת תוכניות חיצוניות. פרסמתי זאת ברבים, ובכך סייע הדו"ח לוועדי הורים להוציא תוכניות חיצוניות ולבטלן. ניכר שתוצאות הדו"ח הבהילו את שר החינוך, שטורח להגיב, כפי שהוא מגיב כמעט 4 חודשים לאחר פרסום הדו"ח והדיון בו". תגובת ח"כ זנדברג לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.

כזכור, בחודש ספטמבר האחרון פרסמנו ב"ישראל היום" כי בעקבות תלונות הורים מהפורום החילוני שינה משרד החינוך תוכן בשישה ספרי לימוד, אחרי שנמצאו בהם תלונות מוצדקות על הדתה. מרבית השינויים היו קלים, כמעט קוסמטיים. כך, למשל, המשפט "אנו מצווים ב־613 מצוות" מוחלף במשפט "ביהדות יש 613 מצוות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו