שיחה עם יו"ר הפרלמנט של גאורגיה, אירקלי קובחידזה, שביקר בישראל השבוע, היתה בבחינת משב רוח מרענן. קובחידזה נבחר לתפקידו בגיל 37, והוא משתלב היטב בטרנד הפוליטיקאים הצעירים דוגמת נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. אלא שבמקרה שלו לגיל הצעיר מתלווה האמונה נטולת הציניות ביכולת הפוליטיקאים לתרום לשיפור העולם, או לפחות להתקדמותה של מדינה אחת - גאורגיה. קובחידזה נראה כסטארטאפיסט מבריק, ורק החליפה והעניבה מבדילות בינו לבין הצעירים שמכירים לנו אפיקים טכנולוגיים חדשים. אילו היה ישראלי, ייתכן שהיה פונה להיי־טק. אך בהיותו גאורגי גאה הוא בוחר לתרום לארצו בחזית המדינית, שבה היא הכי זקוקה לו.
לשאלה כיצד איש צעיר כל כך מחליט להיכנס לפוליטיקה, וכה מהר לתפקיד בכיר ביותר, הוא משיב: "בתקופת השלטון הסובייטי משפחתי היתה חלק משכבת האינטליגנציה המשכילה. שני הדורות שקדמו לי - דור הסבים ודור ההורים - היו אנשי אקדמיה, וגם אני הלכתי בדרכם: נוסף על עיסוקים אחרים, לימדתי משפטים באוניברסיטת טביליסי, ועד היום אני פרופסור למשפטים במוסד זה. במחצית השנייה של שנות ה־80 של המאה הקודמת אבי הצטרף לפעילות של התנועה הגאורגית הלאומית, שהחלה להתארגן כמעין אופוזיציה למשטר הקומוניסטי. עם הזמן הוא אף הפך לחבר פרלמנט של גאורגיה העצמאית, כך שאולי ירשתי משהו ממנו.
"בסוף דצמבר 2014 קיבלתי את ההצעה להצטרף לפוליטיקה, ולא התלבטתי הרבה. מפלגתנו 'החלום הגאורגי' היתה אז במצב מוזר - היא זכתה לתמיכה, אך לא היו לה מוסדות וסניפים. היה צורך באנשים וברעיונות חדשים. כמזכ"ל המפלגה, בניתי אותם והבאתי את המפלגה המתחדשת אל האזרחים. התוצאה לא איחרה לבוא: באוקטובר 2016 זכינו בבחירות לפרלמנט. אגב, היו עוד פוליטיקאים צעירים שהתברגו בעבודה הפרלמנטרית, למשל בתפקידי יושבי ראש הוועדות. יש לנו, כמובן, גם אנשים מבוגרים יותר, כך שיש תערובת טובה ומאוזנת".
קשר בן 2,600 שנה
ההשוואה לבני גילו הידועים יותר בצרפת ובאוסטריה מתקבלת אצלו בחיוך צנוע, אולם נראה שימצא איתם שפה משותפת בקלות וללא שום רגשי נחיתות. האם לדעתו הגיל הצעיר הפך לתנאי הכרחי לניצחון אלקטורלי? "הבוחר מחפש כישורים שונים, ובעיקר הוא מחפש את מי שיעבוד בשבילו", משיב קובחידזה, "במקרה שלנו ההתמקדות בצרכים של צעירים אכן סייעה. שיפרנו את ההגנה על זכויות האדם במדינה, ושיפרנו את המצב החברתי. כאשר הצטרפתי לפוליטיקה, הבנתי שנדרש רענון, וזה מה שעשינו - תחילה בתוך המפלגה, ואחר כך בפרלמנט. הצעירים יכולים להעז לבצע שינויים ולהתגבר על אתגרים, ומדובר במשהו גדול יותר מסתם 'טרנד' אופנתי".
המציאות מלמדת שפוליטיקאים מצטיינים בעבודה של לפני הבחירות, אך מתקשים במימוש הבטחותיהם ביום שאחרי.
"מהיום הראשון השקענו מאמץ אדיר בעבודה. חלפה רק שנה, והצלחנו לחולל שינויים רבים שחיזקו את הדמוקרטיה שלנו. כך, בין היתר, התחלנו רפורמה חוקתית במטרה להפוך את הממשל ליעיל יותר עבור אזרחי המדינה. בתחום הכלכלי אנחנו ממשיכים לפעול ליצירת אקלים עסקי מיטבי שימשוך השקעות. השבוע הוא הגיע לארץ לרגל ציון 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. "בין העמים שלנו יש קשר מיוחד שעומקו ההיסטורי 2,600 שנה", הוא אומר, "לגאורגים יש הערכה יוצאת דופן כלפי היהודים. גם בין גאורגיה המודרנית למדינת ישראל יש יחסים אסטרטגיים מצוינים, וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים. אבל אנחנו תמיד רוצים לשפר ולא להסתפק במה שכבר הושג. אפשר ורצוי להגדיל את שיתוף הפעולה הכלכלי לטובת שני הצדדים. התיירות הישראלית לגאורגיה פורחת, בשנה החולפת ביקרו אצלנו יותר מ־100 אלף ישראלים. בשבילי זה ביקור ראשון בישראל, אולם יש לי רגש חם כלפי העם היהודי. בתקופה האחרונה היו חילופי ביקורים בינינו - הנשיא ריבלין היה בגאורגיה, ראש ממשלת גאורגיה היה בישראל, ושר ההגנה שלנו צפוי להגיע בחודשים הקרובים".
קובחידזה אומר כי "הפגישה עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת תיזכר לשנים רבות, ואנחנו מתכוונים לחזק את הקשר בין טביליסי לירושלים".
נוסף על ריבלין, הוא נפגש עם יו"ר הכנסת אדלשטיין וסגנית שר החוץ חוטובלי. "לא בכדי העם היהודי נחשב חכם. בפגישה עם חוטובלי אף דיברנו גאורגית. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה אוכל לשוחח עם מדינאי בכיר בשפת אמי".
"התדמית שלכם טובה"
ומה בנוגע לאפשרות לפתיחת שגרירות גאורגית בירושלים? קובחידזה לא פוסל: "העמדה שלנו גורסת שצריך לתמוך בישראל בפורומים בינלאומיים ובהצבעות בארגונים בינלאומיים - כל היתר תלוי בהסכמות של הקהילייה הבינלאומית, כי לשאלה הזאת יש ממד בינלאומי. יש לא מעט דמיון בין ישראל לגאורגיה. כל אחת מצויה באזור מורכב. זו עוד סיבה להעמיק את שיתופי הפעולה.
בהקשר זה, מה לדעתך הסיכויים לפתרון הסכסוך עם רוסיה ולחזרת שני המחוזות הבדלניים, שנכבשו בידי רוסיה ב־2008, לשליטת גאורגיה?
"עמדתנו משלבת עמידה עקרונית על שלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה והפסקת הכיבוש הרוסי מחד גיסא, ופרגמטיות מאידך גיסא. כמעט כל העולם שותף לדרישותינו מרוסיה, ואנו לא מוותרים על זכויותינו. ממשיכים לחשוף מעל לכל במה את העוול שנעשה לגאורגיה. מצד שני, הפתרון תלוי בהסדרה גלובלית של מערך הכוחות הבינלאומי. הנחישות של גאורגיה תנצח, והסוגיה תבוא על פתרונה בטווח בינוני־ארוך".
בדומה לגאורגיה, גם בישראל מנהלים מערכה מורכבת בתחום ההסברה. האם, לדעתו, לישראל יש מה ללמוד מהגאורגים? "גאורגיה מסבירה את עמדותיה בסבלנות ובנחישות", הוא אומר. "זה עובד במקרה שלנו, ואני מניח שגישה דומה תוכל לסייע גם בחזיתות אחרות. התדמית של ישראל בעולם טובה. נכון שתמיד יש אתגרים, אך אתם עושים את זה טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו