בלילה שלפני השידור האחרון של "נכון להבוקר" בגלי צה"ל ניב רסקין לא הצליח להירדם.
"אתה מכיר את הקלישאה 'לא ישנתי כל הלילה'? אז באמת לא ישנתי כל הלילה", הוא אומר, "אני זוכר שהסתכלתי על השעון, 03:10, 03:40, 04:00, שיט, בבקשה אלוהים, תן לי לישון. 05:00, 05:10, בבקשה, אני רוצה לישון רק חצי שעה".
מהתרגשות?
"סערת רגשות, טלטלה. הגעתי לגלי צה"ל בן 18, ואני יוצא בן 42, נשוי עם שתי בנות. התחתנתי, עברתי מלחמות, גדלתי, התבגרתי - הכל קרה לי שם. גם עכשיו, כשאני מדבר איתך, אני לא מרגיש שעזבתי, כי אי אפשר לעזוב שם באמת. מבחינתי, אני בטיול של אחרי צבא. כולם הולכים ובסוף חוזרים, כי זה מקום שלא באמת אפשר לעזוב".
לשידור האחרון בגלי צה"ל הזמין את אשתו נועה, את בנותיהם עלמה (8) ומאיה (5), ואת הוריו. "היה חשוב לי שהם יהיו. כשהייתי כתב צעיר, אבא שלי היה לוקח אותי לכל אייטם, יושב ומחכה לי באוטו. אם נניח הייתי נוסע לשדר משחק בצפון, הוא היה מחכה לי מחוץ לאצטדיון ברכב במשך שעתיים עד שאסיים. לכן היה חשוב לי שהם יהיו שם".
בכית, או שאתה לא מאלה שבוכים?
"הפחד הגדול שלי היה שלא אצליח להשלים את הטקסט בסוף התוכנית, אבל הצלחתי. כשהשידור נגמר, קמתי מהכיסא, יצאתי מהאולפן ופרצתי בבכי. הבנות שלי אמרו שזו הפעם הראשונה שהן ראו את אבא בוכה, וגם הן התחילו לבכות".
הוא בכלל התחיל את הקריירה כמפיק. "היה לי פרופיל 65, שהיה פרופיל קרבי, והיו בגלי צה"ל שני תקנים לבעלי פרופילים קרביים, וכבר קיבלו שניים באותו המחזור. אז שלחו אותי ל'במחנה'.
"בזמן הטירונות באו והודיעו לי שגל"צ קיבלו תקן נוסף ושאני נכנס, אבל כשהגעתי כולם היו אחרי קד"צ ומשובצים, ואיתי לא היה מה לעשות. שלחו אותי להיות מפיק מבזקים עם עדי טלמור".
בתוך זמן קצר זיהו בתחנה את החושים החדים של מי שלימים יהפוך לאחד המגישים המובילים, והעבירו אותו לתפקיד כתב. בהמשך הוא מונה לעורך הספורט, הצטרף לצוות מגישי "עושים ספורט" והגיש פינת ספורט ב"נכון להבוקר", שהגיש רפי רשף.
בספטמבר 2008, עם פרישתו של רשף, מונה רסקין ליורשו בהגשת תוכנית הבוקר. מאז, ועד סוף אוגוסט האחרון, הוא היה שם בכל יום, בין ראשון לרביעי, בין 08:00 ל09:00, והפך לאחד ממגישי האקטואליה הפופולריים ביותר.
"כשהלכתי לפגישה הראשונה בקשת עם חיליק שריר (הסמנכ"ל) ולפגישה השנייה עם אבי ניר (המנכ"ל), לא חשבתי לרגע שאעזוב את גל"צ. בדרך כלל בן אדם עוזב מקום עבודה כי נמאס לו, כי הוא איבד את התשוקה, כי לא נעים לו, כי הוא נכשל או כי הוא רב עם הבוס. אצלי לא היתה אף אחת מהתחושות האלה".
אולי תחושת מיצוי?
"גם לא".
מפקד התחנה החדש, שמעון אלקבץ, ניסה לשכנע אותך להישאר?
"כששמעון נבחר לתפקיד, מאוד שמחתי. אנחנו מכירים עוד מהתחנה, ולאורך השנים שמרנו על קשר. כשהוא היה בערוץ 1 הוא פנה אלי עם הצעה מאוד־מאוד מעניינת, שבסופו של דבר דחיתי כי רציתי להישאר בתחנה. גם עכשיו נעשה ניסיון להשאיר אותי".
המחליף שלך הוא ישי שנרב, בחור די אנונימי בן 23. מה חשבת על זה?
"זה היה מינוי מפתיע, אבל צריך להכיר את אלקבץ כדי לדעת שכאשר הוא מאמין במישהו, הוא הולך איתו עד הסוף. לדעתי עושים לישי עוול ששופטים אותו בשלב מאוד מוקדם ולא נותנים לו צ'אנס. נכון שהוא צעיר ושאין לו עדיין ניסיון, אבל תנו לו את הזמן, הוא יהיה תותח. הוא מאוד מוכשר, חריף, אינטליגנטי ושואל שאלות טובות.
"ניסיון זה דבר שצוברים. כשאני התחלתי ב'נכון להבוקר' הייתי קצת יותר מבוגר מישי והיה לי טיפה יותר ניסיון, אבל זה עדיין היה להחליף את רפי רשף הגדול. ישי הוא בוגר מחלקת החדשות, בחור שחי חדשות וערך את יומן הבוקר. אי אפשר לבוא אחרי התוכנית השנייה ולצאת בהצהרות, כי זה לא הוגן.
"אני אומר לך גם על עצמי בקשת; נכון שיש רייטינג בכל יום, וזאת טלוויזיה מסחרית ואין סבלנות. אני יודע הכל. אבל אני יכול לומר לך שהתוכנית ה־20 לא תיראה כמו התוכנית ה־40, והתוכנית ה־40 לא תיראה כמו ה־60. צריך זמן וניסיון".
מוזר לך להאזין לתוכנית עכשיו?
"הדבר היחיד שמוזר לי הוא לשמוע את אות הפתיחה ולהיות בלחץ שלא הכנתי פתיח".
• • •
השיחה שלנו היא גם ההזדמנות של רסקין לצאת להגנת ירון דקל, מפקד גל"צ היוצא, ששמר על מקומו ולא נגע בתוכנית הפופולרית.
"אני עבדתי בצמוד לירון דקל ואני חושב שעשו לו עוול בתקשורת. הוא היה מפקד מצוין, שעשה דברים שמפקדים אחרים חששו לעשות שנים לפני. הוא נגע בעצבים הכי חשופים ועשה שינויים".
הוא עשה טעויות בדרך?
"יכול להיות שהיו לו טעויות בדרך. יכול להיות שהדרך היתה יכולה להיות יותר טובה. לי באופן אישי יש חוויה מצוינת איתו".
אולי כי אתה המגיש היחיד שהוא לא עשה שינויים בתוכנית שלו.
"הוא לא נגע בי לא כי אני חבר שלו ולא בגלל שהיתה לנו היכרות מוקדמת, אלא כי הוא ואבי ברזילי (ראש מחלקת החדשות לשעבר; ע"ס) האמינו בתוכנית וחשבו שלא צריך לגעת. ירון היה יכול לסמס לי על הצעה לאייטם ב־11 בלילה, אבל הוא מעולם לא התערב לי בתוכנית ולא צנזר חומרים".
אתה יכול להבין את הביקורת עליו?
"בוודאי. זה כואב מאוד למישהו שמזיזים אותו ממקום עבודתו. אני לא נכנס להחלטה כזו או אחרת, ואני לא פה כדי לסנגר על ההחלטות שלו. אבל בחוויה האישית שלי, הוא היה סופר מקצועי. לצבוע אותו בצבעים של 'מפקד ימני' או 'מפקד כזה וכזה' זה לעשות לו עוול. הוא עשה טוב לגלי צה"ל, והוא הכין אותה בהצלחה למאבק מול התאגיד".
אתה לא מסכים עם הטענה שהתחנה הפכה להיות ימנית יותר בתקופתו?
"התחנה הפכה להיות יותר פלורליסטית ופתוחה, ובעיניי אין בזה בעיה. אני לא נכנס לשינוי כזה או אחר, או אם אפשר היה לפטר בן אדם ביותר או בפחות רגישות".
בראיון של דקל ל"שישבת" הוא אמר על ההזזה של מולי שפירא מהתוכנית ביום שישי בבוקר: "כשאתה תהיה במקומו, תעשה את גלי גיל הזהב". הדברים האלה עוררו הרבה כעס.
"זו בהחלט היתה אמירה בעייתית מאוד, אבל הוא הבין את זה והתנצל עליה".
• • •
בחודש יולי השנה הפתיע רסקין כשהודיע כי בכוונתו לעזוב את המדיום המוכר שבו צמח לטובת תוכנית הבוקר המתחדשת של קשת, "חדשות הבוקר" (ראשון עד שישי 08:30-07:00, מיום רביעי בערוץ 12). האתגר הבא שלו הוא להצעיד אותה להישגים מול מתחריה בערוצים האחרים.
באולפן "חדשות הבוקר". "יש פה ניסיון לייצר משהו שלא היה כאן" // צילום: רונן אקרמן
"בשיחה עם אבי ניר הוא דיבר על הדבר הזה שנקרא Comfort Zone (אזור הנוחות), וכשהוא אמר את זה, פתאום הבנתי משהו נכון. הבנתי שמאוד נוח לי ושאני עושה את תוכנית הבוקר ברדיו באופן טבעי, ושאלתי את עצמי מה האתגר הבא, מה השיא הבא, לאן אני יכול לשאוף.
"הרצון להיות חלק מהדבר הזה כשהוא קורה, בטח במקום כמו קשת, הרצון להמציא משהו חדש וההבנה שאנחנו לפני רעידת אדמה בכל מה שקשור לתקשורת בכלל ולטלוויזיה בפרט - פתחו לי את התיאבון".
עד כמה השיקול הכלכלי עזר לתיאבון להיפתח?
"היו מגוון שיקולים, גם כלכלי. אני אבא לשתי בנות, ושיקול כלכלי הוא חשוב".
ביום ראשון בבוקר התייצב רסקין באולפני קשת, ובשעה 07:00 בדיוק יצאה לדרך תוכניתו הראשונה, כולה על טהרת האקטואליה. מי שאולי ציפה למתכונים של עוגות גזר בצורת עציץ יצטרך לחפש את העדפותיו בערוצים אחרים.
"יש פה ניסיון לייצר משהו שלא היה כאן", אומר רסקין, "הכוונה היא לתרגם את תוכנית הרדיו לשפה טלוויזיונית, עם ראיונות של האנשים המעניינים, פרשנים, כתבים ונקודות שידור. אם בא לך לראות חדשות ובא לך לדעת מה הולך לקרות היום - זה המקום שלך. אנחנו ניגע בכל מה שמעניין באותו היום, מהדברים החדשותיים ועד שיחת הברזייה".
איפה הגבול בין החדשות למשהו שהוא לא חדשות מבחינתך?
"אם שמעת את תוכנית הרדיו שלי, אתה מכיר את הגבול. אני חיפשתי לרדיו את מה שמעניין. אם תשאל אותי עם איזה אייטם אני אפתח את התוכנית, החשוב יותר או המעניין יותר - אני אפתח עם האייטם המעניין יותר".
תסתפק בראיונות טלפוניים?
"טלפון זו לא מילה גסה, אני לא פוסל שיחת טלפון עם מרואיין. שיחה של שלוש דקות עם תמונות ברקע, כדי להוציא את הכותרת מהבן אדם, עוברת לגמרי מבחינתי".
אתה מביא בחשבון שיהיו לך פחות צופים מאשר מאזינים ברדיו?
"אני לא רוצה להישמע קלישאתי, אבל זאת באמת ריצת מרתון, ואני מאמין שאם נעשה את מה שאני חושב, או את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות, יהיה בידול מאוד ברור בינינו לתוכניות האחרות. זה טוב לנו וטוב למתחרים, ולאורך זמן יוכיח את עצמו. אנשים יבינו שתוכנית בוקר בטלוויזיה יכולה לקבוע אג'נדה באותו יום".
היה ניסיון דומה בערוץ 10, שנכשל. אתה חושב שאנשים רוצים להתעורר בבוקר למהדורת חדשות?
"השאלה היא איך מגישים להם את זה. אם עושים ראיונות מעניינים, נוגעים, אנושיים וגם פוליטיים, ויודעים להסביר את המציאות בדרך מסוימת - אז כן. כמובן, בלי לוותר על התרבות והספורט. יש לך שעה וחצי, שאם תצפה בהן תקבל הכל".
אברי גלעד והילה קורח ב"העולם הבוקר", תוכנית הבוקר של רשת. "תחרות קשה" // צילום: יוני המנחם
התוכנית הראשונה של רסקין, ביום ראשון השבוע, הושקה עם 5.2 אחוזים, מול 3.6 אחוזים לאורלי וגיא בערוץ 10. התוכנית השנייה קיבלה 4.9 אחוזים, מול 3.2 אחוזים לאורלי וגיא. החל מ־1 בנובמבר תצטרף למשוואה גם תוכנית הבוקר של רשת, בהגשת אברי גלעד והילה קורח.
"זה יהיה קשה מאוד כי הם מעולים", אומר רסקין, "הילה גדלה איתי בשכונה וגם בגל"צ, ואת אברי אני מכיר מגל"צ. הוא אושיה, והוא מוכר לצופים של ערוץ 2. אני פחות מוכר לקהל של ערוץ 2, ויותר לצופי הספורט.
"פגשתי את אשתו של אברי, נעמה, ושאלתי אותה איך נראה סדר היום שלו. גיליתי שאם חשבתי שעבדתי קשה בגל"צ, אז עכשיו יהיה הרבה יותר קשה. אבל אני מוכן לזה".
אתה יותר אברי או יותר גיא מרוז?
"אני לא זה ולא זה, וטוב שכך. אני ניב רסקין. גם אברי וגם גיא הם תחרות קשה, הם עיתונאים סופר מוערכים".
כשהיית צופה, במי צפית?
"בגלי צה"ל אין התלבטות, כי יש לך שתי טלוויזיות פתוחות על שני הערוצים".
אם אחרי חודש תראה שאתה מדורג שלישי בין התוכניות, איך תרגיש?
"אני כמובן לא רוצה להיות במקום הזה, אבל הכל יכול לקרות. המבחן שלי הוא לא ברייטינג של הימים הראשונים. אנחנו צריכים כמה חודשים".
ואם אתה מתעורר בבוקר שאחרי הפיצול ואתה ראשון בדירוג?
"אותה התשובה. לא נרוץ להתחבק, כי למחרת יש עוד תוכנית, והכל יכול להתהפך. אם יום אחד יהיה נתון יותר טוב אז נגיד שבאמת היינו מעולים, ואם יהיה נתון פחות טוב נגיד שאנחנו גרועים? נתמודד עם כל נתון שיש, ננסה להפיק לקחים וננסה להשתפר. זה מבחן יומיומי".
אם יש מרואיין שאתה מאוד רוצה וכבר נסגר קודם למתחרים, תרים אליו טלפון?
"בתחרות כמו בתחרות, נלחמים על מרואיינים. אם יש מרואיין שאני יכול להביא בזכות הקשרים, הניסיון וההיכרות שלי, אני אעשה הכל כדי להביא אותו".
תיקח מרואיין שכבר התראיין באותו בוקר אצל המתחרים?
"השאיפה היא לבדל את עצמנו. אבל אם יש גיבור אחד באותו יום, אז כן".
ברק רביד היה אמור לערוך את התוכנית, ובסוף בחר לעבור לערוץ 10 לתפקיד הכתב המדיני. התאכזבת?
"רציתי את ברק, חתמנו וסגרנו, אבל גם הבנתי אותו לגמרי כי זו היתה הזדמנות גדולה עבורו. הוא קיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה, וזה בסדר".
• • •
לאורך השנים התאפיינו תוכניות הבוקר בקלילות, שפורשה לא פעם כזלזול בצופים. השבוע הציעו פאולה וליאון רוזנברג לצופים בבית לספר על הטרדה מינית שחוו, תמורת זוג כרטיסים להופעה של דנה ברגר, חמי רודנר וירמי קפלן.
"אין ספק שזאת היתה טעות, והם התנצלו", אומר רסקין, "שמחה לאיד מעולם לא היתה חלק ממני, וזה לא קשור לעובדה שגם הם בקשת. ברור שמה שקרה לא היה צריך לקרות, אבל כמה אפשר לרקוד על הדם?
"פגשתי את ליאון באותו יום וראיתי שהם לקחו את זה מאוד קשה. אף אחד לא באמת חושב שהם עשו את זה בזדון או שיש להם חוסר רגישות לנושא".
לקחת כפרשן את ניר חפץ, שבשנים האחרונות עבד במשרד ראש הממשלה. לא בעייתי?
"יש פה המון אנשים בעלי דעה, אבל רק בודדים הם בעלי דעה שגם מחוברים ויודעים. כשעמית סגל וברק רביד עלו לשידור ברדיו, ידעת שרגע לפני השידור הם דיברו עם ראש הממשלה או עם גורם מדיני סופר בכיר, והדברים שלהם מבוססים.
"ניר חפץ הוא אדם סופר מחובר. אין הרבה אנשים במדינת ישראל שיודעים איך עובדת הלשכה, והוא אחד מהם. אני מבין שיש אנשים שפחות אוהבים אותו ושיש להם משקעים איתו, אבל זה לא רלוונטי. באותה מידה אם הייתי מגיש תוכנית בוקר בארה"ב והיו באים ומציעים לי את שון ספייסר או את סקרמוצ'י כפרשנים, הייתי אומר לא?
"כשיושב מישהו כמו ניר חפץ בשולחן אתה יודע בדיוק מי הוא, הכל על השולחן והאינטרס גלוי. אני מעדיף אדם שאני יודע מה הוא עשה בחייו, ולא אדם שאני לא יודע מי החברים שלו ומה האינטרסים החבויים שלו".
אתה רואה אותו מבקר את ראש הממשלה?
"ניר מבין לגמרי שהוא עשה את הטוויסט. אני לא מחפש בעד או נגד, אלא מחפש את האמת. אני אשאל את כל השאלות, והוא יענה את מה שהוא חושב, לפי האמת שלו. הוא כבר לא עובד שם ולא מחויב לאף אחד".
בתוכניות בוקר בקונספט הנוכחי יש הרבה אייטמים של קידום תוכניות של הזכיינית. איך זה יסתדר עם תוכנית שהיא באווירת חדשות?
"לא יהיו אייטמים כאלה. הסיכום מאוד ברור: כל מה שעשיתי ברדיו, אעשה בטלוויזיה. לא יהיה קידום, אבל דברים מעניינים יהיו בתוך התרבות. ביום העלייה שלנו לאוויר עלתה גם 'מאסטר שף'. האם 'מאסטר שף' זה אייטם שהייתי עושה ברדיו, עם ישראל אהרוני וחיים כהן? התשובה כן. לכן עשינו את האייטם בתוכנית. היח"צ של קשת לא פנו אלי בכלל, אני פניתי אליהם וביקשתי אותם, וגם את אילנה דיין ליום העלייה של 'עובדה', וגם את 'ארץ נהדרת' בעונה החדשה".
ואם עולה משהו מאוד שווה, אבל הוא משודר ברשת?
"זאת התחסדות לדרוש את זה. אני מניח שלא נעשה אייטמים על דברים שקורים ברשת, ואין לי ציפייה שהם יעשו על דברים בקשת".
נניח ששלומית מלכה מוכנה לבוא לדבר על התאונה, אבל רוצה גם לקדם את "דה וויס". תיקח?
"אם שלומית מלכה עברה תאונה והיא אייטם חדשותי, אני אשלח את ההפקה שתתאבד כדי להביא אותה. אם תוך כדי שיחה היא תזכיר את 'דה וויס', זה בסדר".
כשהרמטכ"ל מונה לתפקידו, ראיינת ברדיו את אמא שלו. גורי אלפי כתב אז בטוויטר: "די, רסקין, אמא של הרמטכ"ל, או של כל מרואיין אחר, זה לא חדשות. אני יכול לספור שש אימהות שראיינת בחודשיים האחרונים. חלאס". אתה ענית לו: "די גורי, די. אני יכול לספור לפחות שש בדיחות שלך בתוכנית שלא צחקתי. חלאס". יצא לכם להיפגש בבניין קשת?
"עוד לא, אבל נפגשנו בגל"צ ובעוד פאנל שהשתתפנו בו. גורי ואני אחלה, דיברנו לא מעט פעמים, ואולי גם אבוא להתארח בתוכנית שלו".
יכולת להבין את הטענה שלו, שראיונות עם אימהות זה לא חדשות?
"אני אראיין לתוכנית כל מי שאני חושב שהוא מעניין, כולל אמא של הרמטכ"ל בבוקר שהוא מונה".
עד היום זוכרים לך את שתי הפרשות הגדולות שחשפת, "שופטים באדום" ופרשת ההימורים בכדורסל. השטח חסר לך?
"כן. יש מצב שבעתיד אמצא את עצמי חוזר לשטח. אבל במצב הנוכחי, כשיש לי רעיונות וסיפורים טובים, יש לי לאן להעביר את זה".
אתה קורא את הביקורות?
"קורא ומנסה לתקן. אם מישהו יורד עלי אני לא יכול להגיד שאני מת על זה. לאורך השנים היו ביקורות, אבל אני עובד במקצוע הזה ואני מגיש את 'יציע העיתונות', שכל תפקידה הוא לבקר, אז יהיה קצת צבוע מצידי לבוא ולהגיד שאסור לנו להיות מבוקרים".
מעניין אותך להגיע לפריים טיים?
"טוב לי בחלקי. אני נהנה מכל העולמות - מהספורט, ממכבי ת"א ועכשיו מקשת. אני לא מהאנשים שכל חייהם רוצים רק שיראו אותם. אני רוצה לעשות דברים שאני שלם איתם ומאמין בהם, כי רק ככה אני מצליח להביא את מה שאני".
היו לך הצעות?
"היו, אבל הן לא התאימו לדברים שהייתי רוצה לעשות".
תוכנית כמו "האח הגדול" היית עושה?
"לא, כי אני עיתונאי, ומה שמעניין אותי זה חדשות. אני יותר עיתונאי ממגיש, וחשוב לי שבכל עשייה שלי יהיו אלמנטים עיתונאיים".
איך המשפחה מסתגלת לשינוי בחיים שלך?
"אשתי מאוד תומכת ומפרגנת. היא מודעת לשק הלחצים שאני נמצא בו בתקופה האחרונה. אני אבא מאוד־מאוד מעורב, ובכל רגע פנוי שיש לי אני עם המשפחה".
• • •
בדרכו המיוחדת והשקטה סלל רסקין את דרכו לפסגה בשתי זירות קשות ותובעניות במיוחד בעולם העיתונות - אקטואליה וספורט. לא תראו אותו מטייל בהשקות, צלמי הפפראצי לא מחכים לו מתחת לבית, ולא תתפסו אותו ב"מקומות הנכונים".
עם אשתו נועה. "מפרגנת" // צילום: מאיר פרטוש
"לא מעניין אותי להיות שם כי זה לא יצרני בעיניי. אני רוצה להיות במקומות שמייצרים משהו, ולשבת בבתי קפה זה לא יצרני, למרות שלאחרונה אני יושב שם הרבה בגלל הפגישות לתוכנית. גיליתי שיש מיליון אנשים שיושבים ושותים קפה, וזה הימם אותי".
אין לך חברים בברנז'ה?
"יש לי שני חברים מאוד טובים: גיא סודרי (סמנכ"ל חדשות 2; ע"ס) ועידו מור (יו"ר תחנת FM99). גדלנו יחד בגל"צ, וכל בוקר נפתח בשיחת ועידה איתם. זאת מבחינתי הברנז'ה שלי".
יכול להיות שאתה קצת חנון?
"תלוי את מי שואלים. אשתי תגיד שלא, אבל רבים יגידו שכן".
בניגוד לרבים מעמיתיו, רסקין לא צבר אויבים בדרך. "קשה לי להעיד על עצמי, אבל אני איש של אנשים. יש דבר שאני מקפיד עליו, והוא שאין אצלי אחד בפה ואחד בלב. אנשים שעובדים איתי, אני אלחם ואתאבד עבורם. יכולות להגיד לך את זה המפיקות בגל"צ, ואחרון האנשים שאני עובד איתם. שנייה אחרי שהשידור מסתיים, המפיקות בגל"צ הן כמו ילדות שלי, ואני אדאג להן. ואם מישהו עשה טעות אני יכול לקחת אותו לשיחה ולנזוף ולהעיר, אבל אני לא אדרוס אותו. אם אתה מתנהג ככה לאנשים, אז הם ככה איתך".
אתה מרים את הקול לפעמים?
"בוודאי".
בערוץ הספורט הוא מגיש את "יציע העיתונות" כבר 14 עונות ומשדר את משחקי מכבי ת"א ביורוליג ואת המשחק המרכזי בליגת ווינר־סל. הוא נחשב לשדר הכדורסל הבכיר בישראל.
"אני מאוד אוהב את ערוץ הספורט ומחובר אליו בכל נימי נפשי. אני מת על ספורט ומת על כדורסל, זה כיף. אם אתה שואל אותי איך אני שומר על שפיות, זה בזכות הפריבילגיה שיש לי לשמוח ולהתלהב מסל ניצחון, ובבוקר לעשות ראיון אנושי".
אתה מלווה את מכבי ת"א הרבה זמן. פיתחת הזדהות איתם במשך השנים?
"יש את הריחוק המתבקש כעיתונאי. אני לעולם לא אסע איתם באוטובוס, ואני גם ישן במלון נפרד. אני פוגש אותם רק מקצועית במשחק או באימון, ביום שאני בא לצלם. אנשים מייחסים את זה לאהדה, אבל האינטרס שלי הוא האינטרס של ערוץ הספורט. אני רוצה שהמשחקים יהיו כמה שיותר מעניינים, כמה שיותר צמודים, ואם הייתי משדר את הפועל ירושלים, זה היה בדיוק אותו האינטרס.
"ערוץ הספורט משלם הרבה מאוד כסף על השידורים, ובא לך שהמוצר שהערוץ משדר יהיה מוצר פרימיום. אם ערוץ הספורט יקנו את משחקי הפועל ירושלים, אני ארצה שמשחקי הפועל ירושלים יהיו מעניינים".
מה חשבת על ההתפרקות של נבחרת ישראל ביורובאסקט?
"זה היה מאוד־מאוד מאכזב. כשאני משדר את נבחרת ישראל, אני רוצה שהיא תנצח, ואני לא מנסה לזייף את זה. היתה ציפייה ענקית מהיורובאסקט, כי הוא היה בארץ והיו הכנות רבות, ולכן האכזבה היתה עצומה. יום אחרי שהנבחרת הודחה היתה לי מועקה. זה משהו שלא קרה הרבה זמן, כי אני מנתק את עצמי רגשית מהמשחקים שאני משדר".
בסוף הטורניר ראיינת את ארז אדלשטיין, חברך מימי ערוץ הספורט, ראיון נוקב שהפך לוויראלי.
"אמרתי לארז לפני ואחרי הראיון שהחברות שיש לנו מערוץ הספורט חשובה, אבל כשאני בא לעשות את העבודה העיתונאית אחרי שנבחרת ישראל נכשלה, אני חייב לשאול את כל השאלות. לשאול בכבוד, לא מתחת לחגורה, אבל הכל חייב להישאל. וזה מה שהיה. בימים שאחרי הראיון הבנתי שהוא נפגע. לא הייתי מודע לכמות הרעש שהראיון הזה יעשה".
הרמת לו טלפון?
"כן, ביום כיפור. אמרתי לו שאני אוהב אותו ושאני מקווה שאחרי שהלחץ יירד, הוא יבין שהייתי חייב לשאול את השאלות. הוא אמר שהכל בסדר ושנקבע לקפה".
התנצלת פעם בפני מרואיין?
"היה ראיון אחד עם מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, באחד הימים של הסערה הגדולה, עם כל הניתוקים. הוא היה בחו"ל, וכשעלה לשידור לראיון ראשון, שחטתי אותו בשאלות קשות. הוא כל הזמן ניסה להתחמק, ורק אחר כך התברר לי שהיה שם סיפור בריאותי שקשור למשפחה הכי קרובה שלו. הרגשתי רע, אבל לא ידעתי את הנתון הזה. אחרי הראיון נפגשתי איתו והתנצלתי בפניו".
אחרי כל כך הרבה שנים, אתה עדיין מתכונן למשחקים?
"בטח, ביום שאפסיק להתכונן, לא אשדר יותר. אני יושב, קורא, משנן, ממרקר".
משנן שמות של שחקנים?
"של קבוצות ישראליות פחות, אבל של זרות כן".
איך היה לשדר אתלטיקה באולימפיאדה האחרונה?
"זה הדבר שאני הכי גאה בו, כי זה האתגר הכי גדול שהיה לי וחוויה מדהימה. כשהתכוננתי לאולימפיאדה ראיתי ולמדתי שידורים של מאיר איינשטיין. ידעתי כמה הוא גדול, אבל לא הבנתי עד כמה. מי שצפה בשידורי האתלטיקה שלו ראה שזה לא שידור רגיל, אלא שירה של ממש. הוא היה שדרן ענק, וזה אובדן עצום".
תחזור לשדר אתלטיקה?
"אני לא יודע".
בשידורים האלה קיבלת גם ביקורות פחות טובות.
"נכון, היתה ביקורת של אדם אחד או אדם וחצי, וזו זכותם. אני יודע בדיוק מה היה שם. לצערי, הקהל הישראלי פחות נחשף לשידורים האלה, כי הם שודרו באמצע הלילה. אבל אם להיתלות בתגובות של אנשי מקצוע ואתלטיקה, אני חושב שעשינו שם עבודה מעולה.
"אני השופט הכי חמור של עצמי. אחרי משחקים שאתה תחשוב שהם עברו מצוין, אני חוזר הביתה ועושה חשבון נפש. אם טעיתי, אני גם מדבר עם הפרשן ומפיק לקחים".
מי הפרשנים שהכי נהנית לעבוד איתם?
"פיני גרשון, עודד קטש, גור שלף, וכמובן עפר שלח, שגידל אותי בשידורי הספורט בטלוויזיה. הוא לקח אותי לבית קפה ואמר לי, 'בוא נדבר תכלס'. משם התחלתי. היתה לנו זוגיות מדהימה, וביום שהוא עזב זה היה אובדן קשה".
• • •
רסקין שידר את משחקי היורוליג בערוץ 10 עד שנת 2013, אז נכנס רפי גינת לתפקיד המנכ"ל והחליף את רסקין ביורם ארבל. רסקין אמר אז בראיון ל"גלובס": "מבחינה קולגיאלית, אני לא הייתי נוהג כלפי ארבל כפי שהוא נהג כלפיי".
אם יורם ארבל יעבור פה עכשיו, תגיד לו שלום?
"לא יודע, לא נתקלתי בו כל כך בשנים האחרונות. שלום־שלום אני מניח שכן".
אתה כועס עליו?
"מה שהיה לי להגיד עליו, אמרתי. לא הייתי עושה לו את מה שהוא עשה לי, וזה נגמר ואני המשכתי הלאה. אני לא בן אדם שחופר בפצעי עבר. היה, נגמר. טוב לי בחלקי, ואני מאחל לו הצלחה ואריכות ימים".
אתה מרגיש שהרמה המקצועית של השדרים והפרשנים ירדה בשנים האחרונות?
"ממש לא. יש שדרים צעירים מעולים ופרשנים צעירים מעולים. יש את שי האוזמן שהוא חדש והוא פנטסטי. עודד קטש וגור שלף הם פרשנים מצוינים".
מה אתה חושב על תרבות הדיון ב"יציע העיתונות"?
"'יציע העיתונות' עשתה מהפכה בספורט. לפני 14 שנה היתה פה עיתונות מטעם, והיציע הביא משהו הרבה יותר ביקורתי, שנלמד ויושם בהרבה ערוצים אחרים, ולא רק ערוצי ספורט.
"לגבי תרבות הדיון אני מזכיר שמדובר בתוכנית שמשדרת קרוב לחצות בערוץ ספורט, והמספרים מוכיחים שהציבור שלנו כנראה כן אוהב את זה. לפני 'יציע העיתונות' היתה 'פופוליטיקה' ותוכניות פאנלים אחרות.
"אם לפעמים זה גולש, אנחנו יודעים לקחת צעד לאחור, אבל זו תוכנית עם אמירה. אם היינו בלי אמירה, היו אומרים 'מה זו התוכנית המלוקקת הזאת'".
סגנון דיון כזה זה משהו שיכול לעבוד בבוקר?
"לא, ל־8 בבוקר זה לא מתאים".
יש לך ציפייה שהצופים שמכירים אותך מהספורט יצפו בך בבוקר?
"אני מקווה מאוד. אני לא מניח שאנשים יתקשרו לעבודה בבוקר ויגידו שהם מאחרים כי הם רוצים לצפות בתוכנית, אבל אם נצליח לגרום לאנשים שכן נמצאים בבית, לכל אלה שצפו במתחרים, לעבור אלינו - עשינו את שלנו".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו