אסתר חיות: "נעשים מאמצים לפגוע במעמד בית המשפט העליון"

הנשיאה חיות: השופטת אסתר חיות, ילידת אוקטובר 1953, תושבע היום לנשיאת בית המשפט העליון, ותחליף בתפקיד זה את השופטת מרים נאור שפסקה הבוקר (חמישי) את שני פסקי הדין האחרונים שלה. הטקס נערך בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרת המשפטים, נשיאי העליון בעבר, מבקר המדינה, המפכ"ל, פרקליט המדינה ועוד. 

חיות ציינה בדבריה כי "אני מתפללת שנצליח לשמור על המבנה הקיים לבל ייסדק ולבל ייפגע. תפילה זו לשמירה על הקיים נחוצה היום אולי יותר מתמיד, בשל ניסיונות מדאיגים לפגוע במעמדה ובאי-תלותה של הרשות השופטת".

עוד ציינה כי דיאלוג המתקיים בין רשויות השלטון - המחוקקת, המבצעת והשופטת - הוא חשוב וחיוני בכל מדינה דמוקרטית, גם אם הוא מלווה לעתים במתחים ובחילוקי דעות, ובלבד שכל אחת מן הרשויות תקפיד לשמור על גישה מכבדת ועניינית כלפי רעותה.

"בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מנקודת הראות שלנו כרשות שופטת אין מדובר בשום פנים ואופן במאבקי כוח ושליטה אלא במילוי התפקיד המוטל עלינו כשופטים והוא - שמירה על שלטון החוק, שמירה על ערכי יסוד חוקתיים ועל זכויות אדם, ולא פחות חשוב - שמירה על עקרונות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית. זו סמכותנו, זה תפקידנו וזו חובתנו", ציינה.

 

שקד: "נעביר את חוק יסוד החקיקה"

שרת המשפטים איילת שקד ציטטה את דברי הנשיאה הנכנסת, שאמרה: "המשפט אינו חולש, אינו יכול לָחְלוש ואינו צריך לחלוש, על כל תחומי חיינו. למשפט גבולות, מסוגים שונים".

לדברי שקד, "בית המשפט העליון, בעשורים הראשונים, הציב לעצמו תמרורי עצור ברורים בטרם נכנס להכרעה בסוגיות ערכיות המצויות במחלוקת פוליטית, והוא זכה באמון הציבור באופן הרחב ביותר. מאז המהפכה החוקתית, הפך לצערי בית המשפט למי שנתפס כצד במחלוקות ציבוריות. כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית באמון הציבור במוסד זה".

שקד ציטטה את דברי נשיא בית המשפט העליון לנדוי שניבא את ירידת אמון הציבור בבית המשפט העליון, נוכח האקטיביזם השיפוטי. "לצערי, נבואתו התגשמה במלואה", הוסיפה.

לדבריה, "כפי שהצהרתי לאחרונה, בכוונתי לקדם תכנית חוקתית, שתכלול את עיגון פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה. על פי עדותו של הנשיא בדימוס, השופט אהרן ברק, הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד 'חופש העיסוק' ואף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. אני מודיעה כאן כי אפעל בכל כוחי להרים את הכפפה".

השרה שקד פנתה לנשיאה חיות ואמרה: "דווקא תפיסת הגבולות שהיטבת להציג במאמרך, ולא תפיסת 'מלוא כל הארץ משפט', היא שתבצר את שיטתנו הדמוקרטית ותשיב את אמון הציבור למוסד הכל כך חשוב הזה. אני סמוכה ובטוחה שנעבוד בשיתוף פעולה פורה לקידום המערכת".

 

ריבלין: "נאמנה לספר החוקים הישראלי"

נשיא המדינה ראובן ריבלין בירך את הנשיאה היוצאת נאור ואת זו הנכנסת חיות, וציין: "הנשיאה היוצאת והנשיאה הנכנסת הינן משרתות ציבור, בכל מאודן, במובן העמוק והרחב ביותר. משרתות ציבור מהמעלה הראשונה, מהטובות ומהמשובחות שידעה מדינת ישראל".

"נאמנותך המוחלטת והיחידה, הייתה לספר החוקים הישראלי ולערכי השוויון והצדק של נביאי ישראל. בשם אזרחי ישראל, אני מודה לך, גבירתי הנשיאה, על הפרק המפואר והמכובד שרשמת בתולדות השפיטה בישראל, ועל החותם שהותרת במערכת המשפט הישראלית", אמר הנשיא.

עוד אמר הנשיא בטקס כי "התברכנו, אזרחי ישראל, כי העליונה שבשופטות ישראל תהא אישה שהדין, הצדק והפשרה שלובים ללא הפרד בתורת משפטה. הצלחתך היא הצלחת כולנו, כל אזרח ואזרחית בישראל".

 

"בית המשפט קרב לתחום הרשות המבצעת והמחוקקת"

ריבלין לא הסתיר את הביקורת, ואמר: "בעהת האחרונה רבו החששות כי השופטים והשופטות עוסקים בהכרעות שיפוטיות החורגות מפרשנותו של החוק ועולות לכדי התערבות במעשה החקיקה, או לכדי פלישה שאינה כדין לתחום פעולות הממשלה".

"יותר משמצב זה מעיד על מגמה חדשה ופסולה, הוא מעיד על המנהג ארוך השנים לגלגל סוגיות העומדות בלב המחלוקת הציבורית הישראלית לפתחו של בית המשפט. כך לגבי סוגיות של דת ומדינה, סוגיות הנוגעות למשאבי טבע, לסכסוך הישראלי פלשתיני, למעמד המהגרים הזרים ולאופייה של הדמוקרטיה הישראלית", ציין הנשיא.

ריבלין הוסיף: "והנה, באותן סוגיות שבהן נחלץ בית המשפט לפסוק את פסוקו בהתאם לחובה המוטלת עליו ולכללי הדין הנתונים לו, אכן קורה והוא קרב ובא לתחומן של הרשות המבצעת והמחוקקת". 

"הבעתי את דעתי לא פעם ולא פעמיים כחבר כנסת, ולימים כיושב ראש הכנסת, על היעדרו של חוק יסוד: החקיקה מספר החוקים שלנו. התרעתי על הסכנה שבהסגת הגבול שבין הרשויות, על הסכנה שבתפיסה לפיה הכל שפיט, ומנגד, על הסכנה בתפיסה לפיה הכל פוליטי", ציין.

ריבלין קרא לכלל הרשויות להתפייס, ואמר כי בכוחכם לפעול יחד ולהביא להסדרת היחסים בין הרשויות ולעיגונם בחקיקה. "אין כוונתי לחקיקה שתבוא מתוך כיפוף ידיים וחשדנות. אני מלא אמונה וביטחון כי בכוחותיכם המשותפים להביא להסדרה ראויה מתוך הסכמה ותיאום מלא", אמר.

 

נתניהו: "ויכוח בין הרשויות - בכל הדמוקרטיות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ברך את הנשיאות, וציין: "הנשיאה נאור תודה לך בשמי ובשם תושבי מדינת ישראל על תרומתך הרבה וארוכת השנים. הנשיאה חיות ברכות עם כניסתך לתפקיד. בכל ארכאות השיפוט בהם ישבת הוכחת דיקנות ופסקנות - רגישות ושכל ישר".

"אני מבקש לגשת מיד לנושא שהעלה הנשיא ליחסים מול הרשויות. בין הרשויות מתקיים מתח טבעי ובריא. המתח הזה מתקיים כל הזמן בכל הדמוקרטיות. צריך להסתכל מסביב ולהבין שבכל המדינות ובכל הדמוקרטיות ניטש ויכוח מתמיד ולפעמים סוער על סימון קו הגבול בין הרשויות".

"זאת לא פגיעה בדמוקרטיה אלא מהות הדמוקרטיה. לא רק שהתיחום לא נקבע בצורה נוקשה ובלתי הפיכה, הוא משתנה כל הזמן. התיחום בין הרשויות מוכרח להשתנות כי החיים משתנים ובסופו של דבר המציאות המשפטית משתנה אל מול החיים", ציין ראש הממשלה.

"אך יש משהו שאסור שישתנה וזה הצורך בבית משפט חזק ועצמאי. יש רק מקום אחד שאין ויכוח וזה במשטרי עריצות. ברוך השם זה לא המצב במדינתנו. הנקודה המהותית היא לא עצם הויכוח שהוא בלתי נמנע אלא איך יוצרים דו שיח אפקטיבי בין הרשויות", ציין נתניהו, והוסיף: "אני דוגל בהידברות פתוחה, סדירה וכנה. במקום ליצור תהום נבנה גשרים. שוחחתי על כך עם הנשיאה נאור. אני נושא עיני לעבודה פוריה איתך הנשיאה חיות. אני מבקש לאחל לך הצלחה. הצלחתך היא הצלחת המדינה שלנו".

 

 

טקס השבעה "חלופי"

עשרות מתושבי דרום תל אביב יחד עם פעילי תנועת "אם תרצו" הפגינו מחוץ למשכן וקיימו "טקס השבעה אלטרנטיבי".

המפגינים ביקשו להראות כי קיים ניתוק בין פסיקות בית המשפט העליון לבין הציבור הישראלי, שתושבי דרום תל אביב הם מבין נפגעיו העיקריים. במהלך טקס ההכתרה, נפרס שטיח אדום, הוצב כיסא מלכותי וכן הוכן כתר, מתוך כוונה להדגיש מי היא המלכה האמיתית של מדינת ישראל.

תושבי דרום תל אביב, נתניה, פתח תקווה, נתיב האבות, עמונה ומפוני עפרה יחד עם משפחות שכולות ותנועת "אם תרצו",  קראו לנשיאה הנכנסת לבוא ולהתייצב לטקס ההכתרה ודרשו להפסיק את המדיניות המפלה של בג"ץ נגדם.

לדברי המפגינים, בית המשפט העליון החליף את ממשלת ישראל, ופסיקותיו פוגעות יום יום באזרחי המדינה. המפגינים נשאו שלטים וקראו: "אסתר חיות תחזירי את השפיות", "העם דורש בג"ץ ישראלי. וכן "נשבעים לעמוד מול עריצות הבג״ץ ו-"נשבעים לשחרר את השכונות מהכיבוש האריתראי-סודני."

 

"אסתר חיות תמיד בלטה לטובה"

חיות גדלה במעברת "שובקי" בהרצליה להורים ניצולי שואה. הוריה התגרשו כשהיתה כבת שנה וחצי, אביה היגר לאנגליה וחיות המשיכה לגדול כבת יחידה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה עמל בהרצליה. בהמשך למדה בבית הספר היסודי ע"ש א.ד גורדון ובתיכון העירוני בעיר.

עו"ד בני ברץ, חבר קרוב של חיות, מספר כי ידע תמיד שהיא נועדה לגדולות: "אסתי בהחלט מהאנשים שאתה יודע שיהיו בולטים כשיהיו גדולים. כתלמידה היא בלטה לטובה, אך בלטה גם בפן החברתי". 

עם סיום לימודיה התגייסה חיות ללהקת פיקוד המרכז. את תחום המשפט פגשה לראשונה עם סיום שירותה הצבאי, כשהחלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב. ברץ מספר כי למדו יחד משפטים ובשנה הראשונה, כשגויס במלחמת יום הכיפורים, "היא כתבה לי על נייר קופי את ההרצאות וזה אחד הדברים שאפשר לי לעבור את שנה א' של הפקולטה למשפטים בשלום".

את ניסיונה המשפטי רכשה חיות במשך שנים רבות כעורכת דין בתחום האזרחי, ובהמשך כעובדת שכירה במשרד עורכי הדין צדוק ושות'. ב־1990 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב - תחילה בבית משפט לעניינים מקומיים ובהמשך בעיקר בתיקים אזרחיים. ב־1996 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו. בשנים אלו רכשה ניסיון במגוון תחומי משפט, ובהם התחום האזרחי, קניין רוחני, תיקים מנהליים ותובענות ייצוגיות. כמו כן ישבה בבית המשפט המחוזי בהרכב ערעורים ובהרכב פשעים חמורים. את כהונתה כשופטת בעליון החלה במארס 2003, ובמאי 2004 קיבלה מינוי קבע. לדברי ברץ, "אסתי ישרה כמו שרק שופט יכול היה להיות, אך היא ככה באופן טבעי. זה האופי שלה. 

בין פסקי הדין הבולטים של חיות בכהונתה בעליון: הפסיקה שקבעה כי בעלות או שימוש ברכב אינם מהווים עילה אוטומטית לביטול קצבת הכנסה; פסיקת העליון שהפכה פסיקה של ביהמ"ש לענייני המשפחה וביהמ"ש המחוזי, שקבעה כי הורי חלל צה"ל שביקשו לעשות שימוש בזרעו שניטל מגופו לאחר מותו לא יוכלו לעשות זאת משום התנגדות אלמנתו; ביטול מתווה הגז בעקבות בג"ץ של התנועה לאיכות השלטון נגד רה"מ; והפסיקה לפיצוי בסך 38.5 מיליון שקלים נגד תנובה בתביעה ייצוגית, לאחר שלא ציינה על גבי מוצרי חלב עמיד דל שומן שהם מכילים סיליקון. 

השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, שעבד במחיצת חיות במשך 16 שנה, סיפר ל"ישראל היום": "העבודה בינינו תמיד היתה ברוח טובה ובידידות רבה". עוד הוא מספר על "אשת תרבות במובן הרחב של ספרות. יש לה גישה מאוד אוהדת למסורת ולצד היהודי, גם בהתייחסות לטקסטים היהודיים וגם בהתייחסות לדת, למרות שהיא לא דתייה".

רובינשטיין צופה כי הנשיאה החדשה תביא עימה רוח "של אדם יהודי, ישראלי, ציוני, שוחר טובת המדינה וזכויות אדם. מה שהיית מצפה משופט שחי בתוך עמו ולא במגדל השן או במקום מרוחק. עצם זה שהיא בנתה את עצמה משורשים כלכליים צנועים - נטע בה גם הבנה למצוקות". ברץ מוסיף כי למרות העומס בעבודה, לחיות "יש זמנים קבועים עם נכדותיה, שעליהם היא מקפידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו