ההון השחור "חוגג" בענף הבנייה

היקף ההון השחור בישראל מוערך בכ-70 מיליארד שקלים, כ-23% מהתוצר המקומי הגולמי, נתון המציב את ישראל במקום ה-20 בין 26 המדינות שהיו חברות בארגון ה-OECD.

ענף הבנייה והנדל"ן הינו אחד הענפים בו מתנהל היקף ההון הגדול ביותר, כאשר היקף ההון השחור שענף הבנייה והנדל"ן מגלגל נאמד ב-15 מיליארד שקלים בשנה.

ולמרות זאת, מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קובע כי אין ברשות המיסים טיפול מערכתי נגד תופעת ההון השחור – דבר שגורם לאובדן הכנסות ממסי נדל"ן בסכומים משמעותיים.

לפי מבקר המדינה ענף הבנייה והנדל"ן הינו אחד הענפים שבהם מתנהל היקף הפעילות הגדול ביותר ללא דיווח לרשויות - אדם המבקש להלבין הון יכול לעשות זאת באמצעות רכישת נכס נדל"ן. גם את דמי השכירות הנובעים מהשכרת נכס הנדל"ן הוא יכול להלבין ולא לשלם את המס כדין לרשויות המס.

וכך קובע המבקר שפירא, כי לרשות המסים אין מאגר נתונים שמאפשר הצלבת מידע בין העברות כספים לעסקאות נדל"ן כדי לאתר את עסקאות הנדל"ן שבהן עולה חשד להלבנת הון.

כך, אי החלת חובת דיווח על מתווכי נדל"ן ו"מאעכרים" לרשות לאיסור הלבנת הון מאפשרת התחמקות מתשלום מסי נדל"ן. עוד מתברר, כי לרשות המסים אין נתונים על מקורות מימון רכישות של דירות, למרות שדבר זה התבקש מאליו.

כך בשנים האחרונות נרכשו 136,135 דירות, כאשר 26,403 דירות להשקעה נרכשו על ידי רוכשים ששכרם ברוטו היה עד 7,000 שקלים ביחד בחודש. עוד כ-50,000 דירות נרכשו כאשר הכנסתם של שני בני הזוג היה נמוך מ-7,000 שקלים בחודש – דבר שמעלה תהיות לגבי מקורות המימון שלהם.

כן טוען המבקר כי רשות המסים לא ביצעה פעולות סדורות לאיתור משקיעי נדל"ן שייתכן כי מימנו את רכישותיהם באמצעות הון שחור, אף על פי שכל הנתונים מצויים בידיה. בנוסף, בחירת תיקים לתכנית העבודה אינה מתבצעת באופן מיטבי.

המערכת הממוחשבת המסייעת בבחירת תיקים בעלי פוטנציאל מס מהותי לתכנית העבודה במיסוי מקרקעין אינה מעניקה תמונה היקפית ומלאה של הנישומים , אף על פי שחלק מהנתונים קיימים במאגרי המידע של הרשות. לפיכך, הגורם המטפל בתיק נדרש לבדוק באופן ידני את הנתונים הקיימים בתיק.

כמו כן, בין הליקויים: אין מערכת בקרה ניהולית המודדת את האפקטיביות של הקריטריונים בבחירת תיקי עסקאות לתכנית העבודה. אי מקסום יכולת רשות המסים לגביית מיסי מקרקעין לעובדי הרשות בתחום מיסוי מקרקעין אין הרשאת גישה לנתונים הנמצאים במערכת הדיווח המפורט; זאת על מנת לבדוק את אמיתות האסמכתאות לדרישת ניכוי בידי הנישומים לצורך חישוב השבח במכירת הנכס.

מאחר שנתונים רבים הנמצאים במערך מס הכנסה אינם חשופים לעובדי מיסוי מקרקעין, נוצר מצב שבו גם אם קיים תיק במס הכנסה נמנע לעתים מעובדי מיסוי מקרקעין לגבות מס אמת בגין עסקת נדל"ן.

זאת ועוד, גבייה חלקית של מע"מ בעסקאות מקרקעין. טיפולה של הרשות בהשלכות המע"ם של משקיעי נדל"ן המבצעים עסקאות מקרקעין באופן תדיר הינו אקראי, אף שהמידע מצוי במאגרי המידע של הרשות. משרדי מע"מ כמעט שאינם יוזמים עריכת שומות, ולפיכך לא גובים מע"ם מרשויות מקומיות וממלכ"רים על עסקאות המקרקעין שהם מבצעים אף על פי שהמידע מצוי ברשותם של משרדי המע"מ.

כן, אין בידי הרשות כלים לביצוע מעקב אחר אופי השימוש בנכסים ואחר שינוי בייעודם על מנת לבחון את מיסויים. אין נוהל המסדיר את אופן העברת המידע בין מערכי המס ברשות, על מנת שיוכל לשמש תשומה לצורכי שומה, גבייה ואכיפה. העברת המידע היא וולונטרית ואין כל דרך לפקח על העברת המידע ולוודא שהתקבל ואין בקרה על אופן הטיפול במידע. "ניתוק" בין מערכי המס השונים עלול לגרום לתקלות תפעוליות בתחום השומה והגבייה, שעלולות להביא לעתים לאובדן מס.

 מערכות מחשוב ישנות ולא יעילות טרם הוקמה מערכת מחשוב חדשה לשומת מיסוי מקרקעין  על אף חשיבותה לייעול העבודה, ולמרות המלצות ועדות שונות של הרשות, ובין היתר, של הצוות ליישום הפחתת סיכונים תפעוליים במשרדי מיסוי מקרקעין.

 מודיעין לוקה בחסר בתחום הנדל"ן הנהלת חטיבת חקירות ומודיעין שברשות קבעה כי על מרַכזי המודיעין במשרדי מיסוי מקרקעין לפתוח לפחות 240 פריטי מידע חדשים בשנה. בשנת 2014, 90% ממרכזי המודיעין במשרדים לא עמדו ביעדים שהוגדרו ובשנים 2016-2015 - 80% ממרכזי המודיעין במשרדים לא עמדו ביעדים אלה. 

מאגר נתוני עסקאות נדל"ן לוקה בחסר קובץ עסקאות הנדל"ן כולל נתונים לא עדכניים וחלקיים, והדבר מקשה על עבודת השומה, הגבייה והאכיפה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו