היוזמה של שר האוצר משה כחלון להתחיל במלאכת תכנון תקציב המדינה לשנת 2019 כבר עכשיו הפתיעה את הנהלת האוצר וראשי אגף התקציבים. מטרתו של כחלון היא לאשר את חוק תקציב 2019 מיד לאחר חג הפסח ועוד לפני חגיגות ה־70 לעצמאות המדינה.
ראשי האגפים באוצר נזהרים להתבטא נגד השר שלהם, אך ברור שעדיין אין ברשותם פרמטרים כלכליים, אומדני צמיחה ותחזיות ריאליות להכנסות, שעל בסיסם אפשר להכין את מסגרות ההוצאה, הגירעון והכנסות המדינה ממסים לשנת 2019. הנתונים האלה לא יעמדו לרשותם עד קיץ 2018, זאת אומרת הרבה אחרי מועד היעד לאישור התקציב. באופן נורמלי משרד האוצר מתחיל להכין הצעת התקציב רק לקראת חודש אוגוסט, כשאישור התקציב מתבצע בחודש דצמבר.
בשלהי 2016 ובתחילת 2017 פנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אל כחלון בבקשה לאשר כבר אז תקציב כמעט תלת־שנתי (להעביר את תקציב 2019 עוד ב־2017). עם זאת, שר האוצר בעצה אחת עם ראשי אגף התקציבים הקודמים, שבינתיים התחלפו, ענה: "אני לא יכול להתחייב לך, תן לי לחשוב". כחלון הבהיר, כי אין בכוונתו להיעתר לבקשת נתניהו מכיוון שקשה לחזות בשלב מוקדם כל כך את מצב המשק מבחינה כלכלית, מה יהיה מצב הכלכלה הגלובלית, ובעיקר האם ניתן להסתמך על 10 מיליארד שקלים עודפי גבייה מהכנסות המדינה להורדת מסים.
אלא שכעת שר האוצר מעוניין להבטיח את "תכניות הדגל" שלו: "מחיר למשתכן", "נטו משפחה" ו"נטו תעשייה", שכן "חוק הנומרטור" לא מאפשר הוצאות נוספות שאינן מעוגנות בחוק התקציב.
ממסמכים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי לצורך עמידה ביעדי הגירעון ומגבלת ההוצאה החדשים, יצטרך משרד האוצר להכין תכנית קיצוצים בכל משרדי הממשלה בהיקף של כ־20 מיליארדי שקלים, הכוללים גם קיצוץ של 6 מיליארד עליהם כבר התחייבה הממשלה כחלק מתכנית רב־שנתית.
עוד מתברר מהמסמכים כי מסגרת תקציב 2019 המתוכננת, שפקידי האוצר נדרשים להכין חצי שנה לפני המועד החוקי, אינה כוללת עדיין את הקיצוץ הרוחבי שוועדת הכספים מסרבת לאשר; הוצאה בגין "נטו משפחה"; הגדלת קצבאות הנכים; עלויות הגדלת השכר, כפי שסוכמו בין האוצר להסתדרות; דרישות של תוספת מיליארדי שקלים לביטחון. נוסיף לכך שלא ברור אם תחזית ההכנסות מרשות המיסים ריאלית. כל זאת תחת מגבלת הוצאה הקבועה בחוק לתקציב 2019 של 376.7 מיליארד שקלים.
בתוך כך הודיע אתמול נתניהו כי הגיע לסיכום עם שר האוצר שעודפי גביית המס, יחסית ליעד הגבייה, יופנו להורדת מיסים נוספת. נתניהו לא פירט מה כולל אותו סיכום, אך ההערכות הן שמדובר בהורדת מס החברות, מעבר להורדה המתוכננת באחוז, כנראה באחוז נוסף – ל־22%. מדובר במהלך שנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, יצאה נגדו. אולם ראש הממשלה ושר האוצר מעריכים שהורדת המס חיונית בסביבה התחרותית שנוצרה, לאור הורדת מס החברות על ידי דונלד טראמפ והתחרות על החברות הגדולות בין המדינות המפותחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
