"אני חיזקתי את הליכוד. אנשים הרבה יותר איכותיים ואידיאולוגיים, כמו יריב לוין וציפי חוטובלי, התקדמו בליכוד בזכות המתפקדים שלי, שאני הבאתי.
"גם המהפכה בבית היהודי היא ריאקציה למה שאני קידמתי. אני מתחתי ומתחתי את הקפיץ, ואז בנט הגיע ושחרר אותו. המפלגות של הציונות הדתית היו גורם זניח, על סף אחוז החסימה, והמהפכה של בנט הצליחה בזכות המהלכים שלי, שהביאו את הציונות הדתית להתרומם על רגליה ולהגיע למרכז המפה הפוליטית. אני גרמתי לשינוי פני הפוליטיקה הישראלית בשני העשורים האחרונים יותר מכל גורם אחר, כולל נתניהו".
משה פייגלין יושב לבדו בחצר ביתו ביישוב קרני שומרון. רק הוא והמחשב הנייד, קישוטי הסוכה עדיין מתנופפים מעל ראשו, והנוף החשוף של גבעות השומרון פרוס לפניו. בעיניו אין סתירה בין המהפכות שהוא מייחס לעצמו לבין העובדה שזה כשלוש שנים הוא מחוץ למערכת. המתפקדים שהביא נותרו עם מפלגת השלטון, ונראה שגם הציונות הדתית מסתדרת יפה בלעדיו.
"אני מוּנע מכוחו של רעיון", הוא מסביר לאט וברוגע. "לא חיפשתי לעצמי קריירה פוליטית. אני אוהב את הבדידות, לא את החשיפה. בדיוק ההפך ממה שהפוליטיקה דורשת. אני אוהב לרכוב על אופניים לבד בכל בוקר. אני אוהב לשבת עם עצמי, לבד. אני אוהב את זה שהבית שלי הוא הכי קיצוני ביישוב ופתוח אל הנוף, כי ככה אני לא מרגיש מוקף באנשים שמחללים את הפרטיות שלי".
אבל אסור לתת לשקט הפנימי והחיצוני שאופף את פייגלין (55) לתעתע. בשנים האחרונות, עוד כשהיה חבר כנסת מטעם הליכוד, הוא עמל על הקמתה של מפלגה בראשותו, "זהות". בחודש שעבר קיים פריימריז במפלגה שלו, וקרוב ל־3,000 מתפקדיה בחרו את 15 נציגי הרשימה שתתמודד בבחירות הבאות.
בשלב הבא, לאחר שיוכרז מועד הבחירות לכנסת, יתקיימו פריימריז פתוחים, וכל מי שירצה בכך, מקרב כלל הציבור, יוכל לדרג את חברי הרשימה באמצעות גלישה פשוטה באינטרנט. בהמשך תהיה לפייגלין אפשרות לשבץ כמה מאנשיו במקומות המשוריינים לכך מראש. לטענתו, "יש כמה וכמה חברי כנסת מהליכוד שמביעים עניין רב במפלגה. אבל התחרות הגדולה והאמיתית שלי היא לא מול הליכוד והבית היהודי, אלא מול יאיר לפיד ויש עתיד".
יאיר לפיד?
"מהו סוד ההצלחה המטאורית של יש עתיד? שיאיר לפיד מכר רעיון של זהות ישראלית, וזה תפס. הוא מדגמן את הישראליות כמו שבר רפאלי מדגמנת משקפיים. הפרצוף שלה נותן למשקפיים זהות, בלעדיה הם סתם פלסטיק.
"גם הזהות שלפיד מדגמן היא פלסטיק, היא אשליה. אין לה תוכן ואין לה משמעות. יאיר לפיד הוא קטלוג של איקאה. אני ניצב מול התחמון שלו. של זהות מזויפת שאין מאחוריה כלום, למעט המחשבה מה עובר מסך. אתמול שנאת חרדים, היום אהבת חרדים, קצת ליטופים והפרשת חלה. מניפים את האצבע מול הרוח ומדברים לפי הכיוון שבו היא נושבת".
איך הזהות שאתה מציע אמורה לפנות דווקא למצביעי יש עתיד?
"היא פונה אל כולם. כי אני מציג זהות יהודית, לא ישראלית. אנחנו מבטלים את ההגדרות וההבדלות המודרניות של מה זה יהודי וחוזרים למקור. דתי, חילוני, שמאל וימין הם לא רלוונטיים. ממש לא. במטה שלנו אפשר לראות הכל, מחרדים לבושים בשחור מכף רגל ועד ראש, ועד בחורות תל־אביביות מקועקעות".
בשבוע שעבר נתקלו פייגלין ופעיליו בתגובות נסערות של אנשים, כשהסתובבו בשטח בחולצות התנועה, שעליהן נכתב "די לכיבוש". יותר מדי עוברים ושבים הביעו תדהמה על כך שפייגלין, מכל האנשים בעולם, קורא לסיום הכיבוש. הוא כנראה יפסיק את השימוש בסיסמה הזאת, שניסתה להעביר באופן לא מוצלח את כוונתו.
"אני קורא די לכיבוש, כי המטרה שלנו היא החלת הריבונות הישראלית על כל חלקי הארץ, כולל עזה ויהודה ושומרון. אנחנו אומרים: ריבונות יהודית מלאה על הארץ, כשהמדינה היא לא מעל הכל. רוצים כמה שפחות מעורבות של המדינה בחיי האזרח.
"אני דמוקרט, אין מי שתומך יותר ממני בזכויות אדם. אבל אנחנו מדינה יהודית, נקודה. יהודה הלוי והפלמ"חניק שכבש את הקסטל לא חלמו על מדינה דמוקרטית, אלא על מדינה יהודית.
"מתוך הזהות היהודית הכי עמוקה שלי, של היסטוריה בת 3,300 שנה, עם הרבה כבוד לזכויות אדם ואהבת אדם, גם הערבים יודעים שאיתי אפשר להסתדר. ורק אני, כראש ממשלה, אוכל להביא שלום.
"אני לא שולל את השלום, אלא את מונחי השלום של הסכמי אוסלו, שגרמו ליותר שפיכות דמים מכל מלחמה ממלחמות ישראל. איזה פטרנליזם זה לחשוב שאני לא ארצה שלום. יש לי פחות ילדים מכל אחד אחר? פחות רצון לחיות בשקט?"
איך תביא שלום אם אתה שולל את עצם קיומו של עם פלשתיני?
"אין עם פלשתיני, זאת המצאה. ערבבו אותנו לגמרי, זה התחיל מהשמאל הקיצוני והמערך בשעתו, המשיך עם אדריכלי אוסלו, והיום גם נתניהו ובנט מדברים במונחים האלה. באופן פרדוקסלי, אנחנו זקוקים לשקר הזה. אנחנו לא יכולים לקיים זהות ישראלית בלי זהות פלשתינית.
"ההנהגה ניסתה לחסום אותי ולהצר את צעדיי בכל שטיק וטריק אפשרי". בקמפיין האחרון שניהל במסגרת הליכוד // צילום: אורי לנץ
"תעצמי רגע עיניים ותדמייני לעצמך שאין מדינת ישראל. שהמדינה התאדתה. מה קורה באותו רגע לפלשתינים, לפלשתין? הם לא קיימים. אותם ערבים ישבו באותם שטחים כשנשלטו על ידי ירדן ביהודה ושומרון ועל ידי מצרים בעזה, ואז לא שמעת על דרישה למדינה פלשתינית. זאת המצאה.
"ההגדרה העצמית של הלאום הפלשתיני היא שלילת הריבונות היהודית בארץ ישראל, זה הכל. זאת מטרת הלאומיות הפלשתינית, שלא משקפת את הציבור הערבי. יש שכבה בהנהגה שלנו שמשתפת פעולה עם המשחק הזה מסיבה תועלתנית. כל עוד יש פלשתין ופלשתינים, יש נשיא, צבא, תקציבים, טראמפ מגיע ומדבר. אבל בשטח? קשקוש. זה לא קיים. אני גר שם, גברת. אני מכיר את המצב".
וכמי שגר שם, אתה חושב שהחלת הריבונות מהים עד הירדן היא מהלך בר יישום?
"בהחלט. נעניק זכויות אדם מלאות לערבים, באמצעות מעמד של תושבי קבע או במעמד של אזרחים, לאלה שיהיו נאמנים ומוכנים לשרת בצבא, כמו הדרוזים. בנוסף, נעניק סיוע בהגירה למי שירצה. רוב הערבים רוצים ללכת מפה, וחלקם כבר מהגרים מכאן. תסתובבי ביהודה ושומרון ותראי הרבה כפרי רפאים. הם מהגרים לארה"ב, לקנדה, לדובאי, לאירופה ולדרום אמריקה, במיוחד לצ'ילה".
על זה אתה בונה?
"לא, אבל המגמות הדמוגרפיות פועלות לטובתנו. האישה הישראלית היהודייה היא היחידה בעולם שיש לה יותר ילדים מאמא שלה, בממוצע. לפי המכון האמריקני־ישראלי לדמוגרפיה, בתוך 15 שנה יהיה רוב יהודי של 80 אחוזים מהים ועד הירדן. ברמאללה יולדים פחות מברמת השרון. באיראן יש לאישה 1.7 ילדים בממוצע, כשלאמא שלה היו 7 ילדים. מפולת דמוגרפית. בגלל זה הם כל כך מסוכנים, כי זאת ציוויליזציה בגסיסה. הכל בסדר. הגניוס היהודי מתחיל לפרוח, והכיוונים הדמוגרפיים הפוכים מהחששות שלנו. אין בעיה להחיל ריבונות גם בלי פייגלין".
"יש לי יותר דבש מעוקץ"
עד 1995 היה פייגלין שקוע בעולמו הפרטי, בחברה שהיתה לו לניקוי חלונות בניינים בסנפלינג, ולאחר מכן בחברת סטארט־אפ שהקים. הסכמי אוסלו גרמו לו לקפוץ מהכורסה הביתית. "פתאום מדברים עם ערפאת. מכירים בארגון לשחרור ארץ ישראל מיהודיה, אש"ף. המשמעות בעיניי היתה אחת: שזאת לא הארץ שלנו".
פייגלין הקים את תנועת "זו ארצנו", "ובתוך חודשים ספורים, כאדם לא מוכר, הבאתי לכך שבאוגוסט 95' כ־100 אלף פעילים מכל הארץ חסמו את המדינה. קרוב ל־100 צמתים נחסמו. זאת היתה ההפגנה הכי משמעותית והכי עוצמתית שידעה מדינת ישראל. הפכתי בִן־לילה לדמות שכל המדינה מכירה, שונאת אותי או אוהבת אותי".
בשל פעילויותיו נעצר והועמד למשפט בגין המרדה, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, שאותם ריצה בעבודות שירות בבית ספר בכפר סבא ובבית אבות ברעננה. מתוך "זו ארצנו" צמחה תנועת "מנהיגות יהודית", שפייגלין ואנשיה התפקדו לליכוד ויצרו בתוך המפלגה חטיבה עצמאית, שתוארה ונחשבה כקיצונית. משנת 2000 ניסה להתמודד על ראשות הליכוד ולהתברג במפלגה, ללא הצלחה. בינתיים צברה "מנהיגות יהודית" תאוצה, ורבים מתומכיה התפקדו למפלגה. רק בשנת 2013 הצליח פייגלין להיבחר לרשימה לכנסת ומוקם במקום ה־23 ברשימה המאוחדת של הליכוד וישראל ביתנו.
בכנסת ה־19 הוא כיהן, בין השאר, כסגן יו"ר הכנסת וכחבר ועדת החוץ והביטחון. אבל דומה ששני תפקידים שמילא היו בעלי חשיבות מיוחדת עבורו: חבר ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, ויו"ר השדולה להעלאת המודעות למחלת הפרקינסון.
בשנתו הראשונה כחבר כנסת ביקש לשאת נאום קצר במליאה. "לאשתי יש פרקינסון", סיפר מעל לדוכן. "בכל בוקר היא מתעוררת במאמץ אדיר, מאכילה את הילדים ועושה הרבה חסד עם השכנים ועם הסביבה. מעודדת אנשים. כל יום הוא בשבילה ניצחון של החיים, בתנאים כמעט בלתי אפשריים".
הוא נשא את הדברים יום לאחר שידור הסרט שתיעד את מתי מילוא, חולה פרקינסון, ששם קץ לחייו בהמתת חסד. "היום אשתי בסערת נפש", הוסיף. "בסרט, המעשה הזה מוגדר כניצחון, ואני שואל: האם אין גבול לפופוליזם? האם אין גבול לצורך לזכות ברייטינג בכל מחיר? האם לא מבינים בערוץ 2 שהמעשה הזה עלול לעודד התאבדויות? לראות את הניצחון במוות במקום את הניצחון בהמשך ההתמודדות בחיים? אני מבקש להקרין סרט נוסף, על אלה שבחרו בחיים מתוך אותו מצב, והחיים הם הניצחון שלהם, לא המוות".
את ציפי, אשתו, הכיר כשלמדו יחד בכיתה ח', ומאז הם יחד. כשהיו בני 20 נישאו, והביאו לעולם חמישה ילדים: נעמה (34), איילת (31), אריה (28), דוד (23) ואברהם (19), חייל בחטיבת כפיר.
"את המחלה של ציפי גילינו בגיל 40, אבל היא חלתה בה הרבה קודם", מספר פייגלין. "כלומר, נדרשו לא מעט שנים של בדיקות נוירולוגיות ואורתופדיות עד שהבנו שמדובר בפרקינסון. קשה היה לנחש שבגיל כל כך צעיר מדובר במחלה כל כך איומה. לפני כמה שנים הושתל במוחה קוצב, אשר באמצעות אלקטרודות זעירות מגרה את המוח גירוי חשמלי עמוק ומפחית חלק מהתסמינים. הוא מסייע לה מבחינה מוטורית, בעיקר בהליכה, ומקטין את השימוש שלה בתרופות".
לפני שבע שנים נפגע בנו של פייגלין, דוד, פגיעת ראש קשה מאוד בתאונת דרכים. "הוא ישב במושב ליד הנהג, בדרכו חזרה ממשמרת בתחנת מכבי האש באלפי מנשה, כמתנדב. רכב אחר עקף עקיפה אסורה, חצה פס לבן, התנגש במכונית שבה ישב דוד, והיא נתקלה בעמוד תאורה, שקרס מעוצמת המכה. הנהג ונוסע נוסף נפגעו קל, ודוד ספג את כל המכה. זמן קצר לפני התאונה הזאת רכבתי איתו על האופניים מקריית שמונה עד פסגת החרמון. הוא היה נער בריא וחזק בן 16, ופתאום תאונת דרכים והוא שוכב בתרדמת, מחוסר הכרה במשך שלושה חודשים. ציפי כבר היתה אז בהתמודדות עם הפרקינסון, ואז זה התווסף לנו".
דוד היה מאושפז שנה בשיקום בתל השומר. באופן מופלא, הוא הצליח לחזור לעצמו. דיבורו מעט איטי וכך גם תנועות ידיו, אבל קשה לנחש שהתמודד עם פגיעה חריפה כל כך.
"הוא מוגדר כנס רפואי", אומר פייגלין. "נאמר לנו שיש אולי חמישה מקרים כאלה בכל ההיסטוריה של תל השומר, שבהם נפגעי ראש קמו מפגיעה כזאת. יש בדוד כוחות חיים שלא ייאמנו. המון קסם וכריזמה".
אחרי שהשתחרר מתל השומר התנדב דוד במשך כשנה בעמותת אור ירוק והרצה בבתי ספר ברחבי הארץ. "הוא היה כל כך מוצלח, שהפך להיות המרצה מספר אחת של העמותה. לאחר מכן עבד בתחזוקה ובמזכירות בבית הספר בקרני שומרון, שבו למד כנער. אני רוצה לחפש לו שוב עבודה בתחום ההרצאות על בטיחות בדרכים, כי הוא מצוין בזה. תיאטרלי, בעל ביטחון, ופשוט מדהים ביכולות שלו לעמוד מול קהל".
"מתבוסה לתבוסה, אני אנצח בסוף". מבקר בהר הבית, נובמבר 2014 // צילום: דודי ועקנין
לפני כשנתיים וחצי נישא דוד לחברתו נטלי. ביום נישואיו עלה עם אביו להר הבית, והאב, כרגיל, עוכב לחקירה על ידי המשטרה. לפני כשנה נולד לדוד בן בכור, ניסים.
ועדיין, פייגלין דואג. "נתתי לדוד כסף ושלחתי אותו לטייל בקניון עזריאלי, אז אני קצת חושש ומקווה שימצא את דרכו חזרה", הוא מתנצל בתחילת פגישתנו הראשונה, במטה של מפלגת זהות בתל אביב. "יש לו טלפון והכל בסדר, ובכל זאת".
כשדוד מגיע, הוא מתגלה כבחור מלא חוש הומור, סרקסטי וחריף מחשבה. "אכלתי 14 חתיכות סושי", הוא מבשר. "איזה טעים זה היה".
"הלכנו מאוד רחוק בניסיון לייצר לו חיים ככל הבחורים", אומר פייגלין. "אנחנו לא אנשים שמוותרים על חלומות, אבל המצב רחוק מלהיות פשוט. אנחנו עדיין מתמודדים עם הרבה אתגרים וקשיים. יש אצלי יותר דבש מעוקץ ויש לי הרבה על מה להודות. אני מאוד שמח וגאה במשפחה שלי. פעם אמרתי בהלצה שיש לי חוזה עם הקב"ה, אני דואג לילדים שלו והוא דואג לילדים שלי. את הצד שלו הוא מקיים. אני מקווה לקיים את הצד שלי".
מה ההתמודדויות האלו שינו בך, כאדם?
"אני מאמין שהקב"ה לא מגלגל אתגרים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. אם הגיע לפתחך אתגר או משבר, כנראה אתה יכול לעמוד בו. אחרת הוא היה מגיע לפתחו של אחר. האתגרים שלי הם שוחקים וקשים, אבל ברור לי שבלעדיהם, בלי החריצים האלה שנחרצו בי, הייתי אדם אחר.
"זה הופך אותי לאדם טוב יותר. אני מחויב לסבלנות גדולה, להכלה ולקבלה, תכונות שלא היו לי. לא נדרשתי להתמודד עם דברים קרובים לאלה כילד וכנער.
"האתגרים האלה פגשו אותי גם בזוגיות שלי. יש גברים שלא היו מחזיקים מעמד בסיטואציה כזאת מגיל כל כך צעיר. מבחינתי, לא היתה בכלל שאלה. היתה לי פעם סיסמה, 'נאמנות היא כל הסיפור'. כמו בשיר של אריק איינשטיין - עם אותה האישה, באותו בית, מחזיק באותן הדעות. נאמנות היא המוטו שלי. נאמן לבוחרים שלי, לאשתי, לילדים שלי, לעם שלי, לארץ שלי".
"נתניהו לא מושחת"
למעט עניין המפלגה. השקעת כמעט 15 שנים במאמצים להתברג בליכוד, וחזרת לנקודת האפס.
"ההליכה לליכוד היתה מהרגע הראשון מתוך כוונה להגיע לשלטון. הצהרתי על זה מההתחלה, וזה נשמע מטורף, אבל זאת היתה ועודנה המטרה שלי. אם אתה רוצה להגיע לאמריקה, עליך להשיט ספינה באוקיינוס, לא דוגית בכנרת.
"ההתמודדות על ראשות הליכוד הביאה אותי להתמודדויות בלתי פוסקות מול הנהגת המפלגה, שניסתה לחסום אותי ולהצר את צעדיי בכל שטיק וטריק אפשרי. אני מעריך שמה שנעשה לציפי חוטובלי ולאבי דיכטר, שהשאירו אותם בחוץ, נעשה גם לי. הם רצו לבית הדין ונלחמו, ואני הרגשתי שזה חסר טעם. אם הייתי נלחם, יכולתי להיות בכנסת עכשיו.
"איך גונבים קולות? למשל, מוציאים את הפקחים בשלב ספירת הקולות. זה בוודאי קרה במקרה שלי. בפריימריז לפני שלוש שנים נתניהו הוריד אותי למקום ה־36 במהלך לא חוקי".
נתניהו מושחת, לדעתך?
"בהשוואה לשלל ראשי ממשלות שהיו פה בעבר, הוא נקי כפיים. אני חושב שהליכודניקים צודקים כשהם טוענים שנטפלים אליו. אני משער שלפחות בתיק 1000, השמפניה והתכשיטים וכל השטויות האלה, אין מצב שלא תהיה הרשעה".
אתה חושב שאלה שטויות?
"שחיתות היא שחיתות וצריך למנוע אותה, במיוחד כשמדובר בראש ממשלה. אבל בעיני חלק גדול מהציבור, זה נחשב להטרדה לא משמעותית. אם יהיה כתב אישום בנושא הצוללות, זאת תהיה רעידת אדמה. אני לא חושב שזה יקרה.
"יצא לי לטוס לפני כמה שנים מניו יורק לישראל, כשלידי אדם בכיר בתחום ההייטק. הוא התחיל להשמיץ את נתניהו ולומר ששרה מנהלת את המדינה. סיפרתי לו שחודש קודם לכן נערכה אזכרה לבחור שנהרג בצוק איתן. הוריו רצו להקים מצפור לזכרו בגליל, ושרה נתניהו התגייסה לעזרת המשפחה. שום דבר מזה לא התפרסם. אמרתי לו: אני לא טוען ששרה נתניהו חפה מבעיות, ודאי שהיא פרובלמטית, והיו עוד נשות ראשי ממשלה פרובלמטיות. הבעיה שלי עם נתניהו היא לא שרה והשמפניה, אלא שהבחור הזה נהרג. אני, כחבר ועדת חוץ וביטחון, התנגדתי לכניסה לעזה, כי היה ברור שהמטרה של המלחמה היתה לשמור על שלטון חמאס, גם בחיי החיילים שנהרגו.
"בגלל נתניהו עומדת להיות פצצת אטום לאיראן. הוא נקט אסטרטגיה של נאומים, הצהרות והופעות תקשורתיות, וגלגל את האחריות לידיהם של האמריקנים, במקום לייצר פעולה צבאית באיראן. מדינה שמעבירה את ביטחונה לאחריותו של מישהו אחר מאבדת את הלגיטימציה לקיומה. נתניהו מצא את עצמו מחוץ לאולם הדיונים כשאובאמה והאייתוללות דנו על נושא הגרעין, כפי שהצ'כוסלובקים נשארו מחוץ לחדר הדיונים כשגרמניה, אנגליה, צרפת ואיטליה דנו בגורלם בהסכמי מינכן לפני מלחמת העולם השנייה".
הפייגלינים. מימין: דוד, אברהם, ציפי, משה, איילת, אריה ונעמה. "אמרתי בהלצה שיש לי חוזה עם הקב"ה, אני דואג לילדים שלו והוא דואג לשלי"
יש דמיון בין חטיבת מנהיגות יהודית לליכוד־ניקים החדשים, שאתה לא פעם הבעת תמיכה בהם.
"הליכודניקים החדשים פועלים נכון, לנוכח מצב ציני שבו הדמוקרטיה לא באמת קיימת. הפוליטיקה הישראלית מציעה לנו פרצופים שונים לאותו רעיון, שתוקע אותנו באותו מקום כבר שנים. אני יכול להבין למה הם פועלים כך, כאזרחים שרוצים להשפיע במציאות הבלתי דמוקרטית בעליל, מעבר לפתק חסר החשיבות שהם מטילים לקלפי בכל כמה שנים.
"הפוליטיקה הישראלית הפכה לפוליטיקה של אנשים, ולא של רעיונות. אף אחד לא יודע להגיד מה ההבדל בין התוכנית המדינית של נתניהו לזו של לפיד, או בין התוכנית הכלכלית של שניהם לזאת של אבי גבאי, שמגיע מכיוון מאוד דומה לזה של הליכוד. הכל סלט אחד גדול.
"הפוליטיקה והדמוקרטיה בישראל מאפשרות לבחור בין אינספור אנשים וגנרלים, שמחפשים כיסא נוח בפרלמנט והולכים לראות איפה הכי קל וזול. מי יציע להם יותר. אף אחד לא מציע יציאה מהמציאות הקיימת, חוץ ממרצ, ומהבחינה הזאת אני מעריך אותם, כי הם מובלים על ידי רעיונות ולא על ידי אמביציות של אנשים".
בדומה למתפקדים שלך, טוענים שהם מתפקדים לליכוד, אבל יצביעו בבחירות למפלגות אחרות.
"אני לא רואה שום בעיה מוסרית בהתפקדות למפלגה שלא תצביע לה בבחירות. האזרח הוא בעל הבית של המדינה, וזכותו למקסם את כוחו הפוליטי ככל שאפשר. משום מה, מקובל עלינו מאוד שפוליטיקאים לא יממשו את הבטחותיהם וימקסמו את כוחם הפוליטי בלי למצמץ. אבל כשזה מגיע לאזרח, שהוא בעל הבית האמיתי, בולשים אחריו אם הוא מצביע למפלגה שלה הוא התפקד.
"אני חושב שהבעיה עם הליכודניקים החדשים היא שהם לא באים ממרחב אידיאולוגי כלשהו, ואם כן, אז כנראה לא מהמרחב שהליכוד מתיימר לייצג. 'מנהיגות יהודית' בוודאי השתייכה למה שהמחנה הלאומי התיימר להיות. חוקת הליכוד עדיין מבקשת להחיל את הריבונות הישראלית גם ברמאללה ובשכם".
מי ממלא את המשבצת שלך היום בליכוד? יהודה גליק?
"גליק ממש לא ממלא את המשבצת שלי. הוא איש מתוק מאוד, שאי אפשר שלא לאהוב. אבל הסיפור שלו שונה לגמרי. הוא לא חושב על הנהגת המדינה, ואין בו רצון לייצר בשורה חדשה. הוא עצמו אומר שהעובדה שהוא חבר כנסת היא ביטוי לחוש ההומור של הקב"ה. כלומר, אפיזודה, בלשון חילונית".
ואתה לא אפיזודה?
"בעל מכון סקרים אמר לי לא מזמן שאני תופעה שקשה להסביר. לכאורה אני נכשל, אבל ממשיך להיות חזק, ועדיין מופיע בסקרי עומק כגורם משמעותי. מתבוסה לתבוסה, אני אנצח בסוף. אני פשוט כמו טשולנט, שנזקק לזמן בישול ממושך על האש".
"ענווה להיסטוריה האנושית"
המצע של מפלגת זהות הוא ספר בן 300 עמודים, שפייגלין לא מהסס להגדיר "מניפסט". לצד הרעיונות המדיניים נפרסים בו רעיונות חברתיים וכלכליים במגוון תחומים, כולם בגוון עז של ליברליזם. פייגלין ואנשי מפלגתו דבקים בליברליזציה כלכלית גורפת, שכוללת ביטול מכסים, ביטול הגבלות על סחר חופשי, החזרת קרקעות לאזרחים בשיטת המכרזים ודרכים לפישוט הביורוקרטיה והרגולציה. פייגלין בעד מתן היתר לכל אזרח ישראלי לשאת נשק, ודורש לבטל את המאגר הביומטרי ולהחליף את מוסד הביטוח הלאומי בחברות ביטוח פרטיות שיתחרו על ליבם של האזרחים. בחינוך, למשל, הוא מציע את שיטת השוברים, שדומות לה קיימות בשבדיה ובפינלנד: ביטול שיטת אזורי הרישום ומתן יכולת בחירה להורים בכל מוסד לימודי, כולל מזרמי חינוך ייחודיים ובתי ספר פרטיים.
"ההוצאה הלאומית על חינוך היא כ־86 מיליארד שקלים בשנה, ולמרות זאת ההישגים ירודים. משקיעים בכל תלמיד 3,000 שקלים בחודש, ורוב הכסף נבלע במנגנון ביורוקרטי גדול ומסורבל של משרד החינוך. מה שאנחנו מציעים הוא שכל הורה יקבל שובר על סך מסוים, שאותו יוכל לממש בכל מוסד שירצה. זה ייתן לכל מוסד עצמאות, יחסוך כסף שיועבר לשיפור שכר המורים, וישפר את המערכת בגלל התחרות שתיווצר. דבר דומה קרה בתחום הלידה, מרגע שכל יולדת יכלה לבחור היכן ללדת ולאן ישולם תקציב הלידה של הביטוח הלאומי".
גם בתחום הרווחה הוא מבקש להרפות את האחיזה של המדינה, למשל בתחום הגירושים. לאמץ את מסקנות ועדת שניט להחלת אחריות הורית משותפת, לצמצם את סמכויות העובדים הסוציאליים לסדרי דין ולהקים גופי ביקורת וערר על פעילותם. "בתחום הזה יתר מעורבות מובילה לעוולות איומות. אני גם לא מתעלם מכך שיש פגיעה באבות גרושים על ידי תלונות שווא מצד נשותיהם".
אתה עדיין מגדיר את עצמך כ"הומופוב גאה", כמו הכותרת של מאמר שכתבת לפני כמה שנים?
"אני לחלוטין לא הומופוב, ההפך הגמור. אני אוהב ומכבד כל אדם, ויכול להיות חבר של כל הומו או לסבית, ויש לי חברים אישיים כאלה. בתוך מפלגת זהות יש הומואים ולסביות, אבל מה שמאפיין אותם הוא שהם לא עושים מהנטייה המינית שלהם אג'נדה פוליטית. כלומר, לא מתעקשים לייצר עבורה או בגללה סולם ערכים חדש לכלל החברה הישראלית. אני לא מוכן לדחיפת הומואים ולסביות לשום ארון, מתנגד שיסתירו את עצמם ומתנגד שזכויות האדם שלהם ייפגעו. אני אלחם למען זכויותיהם יותר מכל אדם אחר".
אתה תומך במאבק שלהם על הזכות לאמץ? זה נושא שבו המדינה מאוד מתערבת.
"בנושא הזה כנראה אין מנוס מכך שהמדינה תהיה מעורבת, כי מדובר בגורלם של ילדים. לטעון שעבור ילד יתום הדבר הטוב ביותר הוא משפחה שיש בה אבא ואמא, זו טענה הגיונית. במיוחד במצב שבו התור לאימוץ הוא ארוך, ויש יותר מאמצים ממאומצים.
"להעדיף זוג שאינו קלאסי ונורמטיבי זאת זריית חול בעיניים. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורקט מה שאני אומר. גם חבריי ההומואים מודים שעדיף שילד יגדל במשפחה נורמטיבית, ולו רק בגלל הצורה שבה זה מתקבל בחברה. אבל לא רק.
"תנו קצת רספקט לניסיון האנושי באלפי השנים האחרונות. מינימום של ענווה להיסטוריה האנושית הרחבה, שבה ילדים גדלים אצל גבר ואישה. מפלגת זהות נמצאת בדיוק בנקודה הזאת. מצד אחד, כבוד עמוק ואמיתי לזכויות האדם של כל אחד ואחת, אבל גם מאבק על זכותה של המדינה לשמור על ערכיה, ולא למצוא את עצמה נגררת אחרי אופנות מתחלפות, רק כי זה פוליטיקלי קורקט".
שוויון זכויות להומואים וללסביות גם בתחום האימוץ זאת אופנה מתחלפת? או שזה פשוט מתנגש לך עם ההלכה?
"לא מדובר פה על ההלכה, ואני מבקש להרחיק עד כמה שניתן את הדת מהמדינה. אבל מי שטוען שזוג נורמטיבי לא עדיף על זוג חד־מיני ביחס לאימוץ, משקר. הניסיון המצטבר של גידול ילדים על ידי זוגות חד־מיניים קצר מדי, ולכן, כשמדובר בגורלם של ילדים, צריך להסתמך על הידע הוותיק, ולא להיכנע ללחצים שנובעים מאג'נדה פוליטית".
naamal@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו