1. שבוע לפני המפגש הישיר ביניהן מכבי ת"א והפועל ב"ש השיגו ניצחונות לא משכנעים במיוחד. מכבי ת"א התקשתה מאוד נגד בני יהודה וככל שחולפים המחזורים נראה יותר ויותר שהנקודה החזקה בקבוצה היא היכולת ההגנתית. קשה מאוד ליצור נגדה מצבי הבקעה בזכות השילוב בין טל בן חיים היציב והטוב לבאבין שהולך ומסתמן כרכש מוצלח מאוד נותן שקט לכל הקבוצה. קרויף מקפיד לשחק עם לפחות שני שחקני קישור בעלי אופי הגנתי וזה ניכר מאוד בשיעור הספיגות. בחלק הקדמי ראינו ממנה מעט מאוד. עטר ואצילי שמהם מצפים לעשות הבדל בזכות היכולת האישית היו חלשים מאוד ולא השפיעו על המשחק ובאטוקיו הרבה לאבד כדורים. טוב שיש את המניה הבטוחה קיארטנסון ששוב עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב בליגה. השער השני נולד אחרי טעות קשה של חכמון שהתעלם מעבירה ברורה של בן חיים בתוספת הזמן בעמדה קורצת מאוד מבחינת בני יהודה.
בשורה התחתונה מכבי גרפה את הנקודות אבל אי אפשר היה להתלהב ממנה.
הזהובים אכזבו מאוד. אפשר לשבח את הכתומים על החלק האחורי שלהם והקשיים שהיא הציבה בפני מכבי ת"א, אבל הקבוצה של אבוקסיס שיחקה כדורגל רק בעשר הדקות האחרונות של המשחק וזה לא מספיק.
שחקני ההגנה של מכבי ת"א. החוליה החלשה // צילום: אלן שיבר
2. אפשר כבר להגיד שהפועל ב"ש לא התחזקה העונה אלא נחלשה. גם מול רעננה זה נראה לא טוב מבחינת ברק בכר שבעצמו הביע מורת רוח מהיכולת של שחקניו.
המכונה המשומנת שראינו בשנתיים האחרונות, חורקת. ב"ש לא הביאה העונה שחקנים שמשדרגים אותה. שחקנים כמו קואנקה ופקהארט עדיין לא נותנים תוצרת וכך גם האחרים.
כאשר שחקנים דומיננטיים כמו נוואקמה ומליקסון רחוקים מכושרם הטוב אין לב"ש רעיונות והיא מתקשה בהתקפה.
למזלה של האלופה היא פגשה את רעננה השבירה שבנאיביות גדולה שמטה את הנקודות. מול כל קבוצה אחרת זה לא היה נגמר טוב מבחינתה.
מנגד, זה היה סיום דרכו של גיא לוי שלא הצליח להביא שינוי בגזרת התוצאות. דווקא במשחקו האחרון רעננה עשתה את שלה עם התגוננות טובה עד שלבי הסיום אבל ברגע שספגה את הראשון התמוטטה לחלוטין.עם הסגל החלש שנמצא כרגע ברעננה קשה לעשות פלאים אפילו בטווח הקצר וגם חילופי המאמנים לא הועילו. יחד עם זאת נראה שהאצבע של ההנהלה הייתה קלה על ההדק ואפשר היה לתת ללוי עוד קצת קרדיט. אני לא רואה מאמנים שממתינים בחוץ.
פקהארט (משמאל). עדיין לא נותן תוצרת // צילום: דני מרון
3. עם כל הכבוד למכבי ת"א וב"ש סיפור העונה עד כה היא הפועל חיפה וניר קלינגר. אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, קלינגר חזר לקווים בגדול והקבוצה מקבעת את מעמדה בצמרת הגבוהה.
היא הקבוצה שהצליחה הכי הרבה העונה עם שחקני הרכש, שמוכיחים את עצמם מדי משחק. מוקדם לדבר על אליפות אבל הפועל חיפה היא לא אפיזודה חולפת בצמרת.
4. המשחק אמש בטדי היה מרתק, קצבי, עם מומנטום שמשתנה מקבוצה לקבוצה והרבה אירועים ליד השערים. לאחר מחצית ראשונה פושרת מאוד, עם שליטה של נתניה, קיבלנו מחצית שנייה גדולה שגם בה היה לחניכים של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה הרבה מה להציע עם כדורגל התקפי שגרם למבוכה גדולה להגנת בית"ר. עלי מוחמד, קוגבנייה, קייטה, לוי וסבע גרמו לצרות גדולות בהגנת בית"ר .מצד שני משחק ההגנה שלה היה חלש מאוד. דראפיץ את ברדה יצטרכו לתת את הדעת על הפערים בין חלקי הקבוצה ועל החופש ששחקניו אפשרו ליריבה.
המפנה במשחק הגיע עם כניסתו של יוסי בניון שבהתנהלותו מהווה דוגמה לכל שחקן צעיר. שחקן כזה שעבר כל כך הרבה בקריירה מקבל בצורה נהדרת את מעמדו החדש, בלי גינונים ובלי פרצופים, נרתם לטובת הקבוצה. תענוג לראות אותו.
_0.jpg)
קלינגר. קבוצתו מקבעת את מעמדה בצמרת הגבוהה // צילום: יוסי שקל
פעולה אישית שלו הביאה לכדור עונשין מ- 11 מ ששינה את התמונה. מכאן והלאה זו הייתה חגיגה ביתרית. ברגע שנתניה נתנה את השטחים היכולת האישית הגבוהה של שחקני החלק הקדמי של בית"ר בראשות ורד באה לידי ביטוי בגדול.
זה לא היה משחק גדול של הקבוצה מהבירה אבל הוא הסתיים בתוצאה גדולה שתוסיף התלהבות ותיתן לבית"ר דחיפה גדולה למעלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
