מורה נבוכים לעולם הליסינג

תחום הליסינג הפך להיות פופולרי מאוד בארץ, ולא רק בקרב עצמאים וחברות. אבי הורוביץ, יועץ ליסינג לציי רכב וממייסדי ענף הליסינג בארץ, מאוד לא שמח מכך, בעיקר מכיוון שלדבריו אנשי מכירות נותנים עצות מוטעות על "הכרה במס". לאחרונה הוא ביקר מנהל בחברה בעלת צי רכב גדול שהופתע לגלות איזו טעות יקרה הוא עשה ברכישה לחברה שלו.

תחום הליסינג מציע שלושה מסלולים עיקריים: הליסינג המימוני, המוכר והנפוץ, זה שמוצג בפרסומות שונות וגם על ידי אנשי מכירות מיומנים, כהוצאה מוכרת – הוא לא תמיד כזה. באותה עסקת ליסינג משלמים מקדמה, לעיתים בגובה שנקבע על ידי הלקוח, בין 10 ל־20 אלף שקלים, ולאחר מכן הלקוח משלם תשלום חודשי במשך שלוש שנים. 

בסוף התקופה החברה מתחייבת לקנות את הרכב בסכום שנקבע מראש, או בשיעור שנקבע מראש מתוך המחירון שיהיה נכון לאותו מועד. ללקוח ניתנת אפשרות גם להשלים את התשלום ולהעבירו לבעלותו המלאה.

העניין הוא שעל פי החוק שחוקק ב־1989, עסקת ליסינג מימוני חייבת להיות לתקופה של לפחות 75% מחיי הנכס, כלומר לפחות 60 חודשים, שהם 5 שנים, ולא 3 שנים כמקובל. 

רק בתנאי זה העסקה יכולה להיות מוכרת כמו גם כל הוצאות אחזקת הרכב, כמו הביטוח, טיפולים שוטפים ותיקונים, אגרת הרישוי וכדומה. אלא שחברות הליסינג לא תמיד מספרות את כל הסיפור.

הורוביץ מוסיף ומסביר שזו יכולה להיות טעות יקרה לחשוב שמדובר בעסקה שהיא הוצאה מוכרת. כלומר מי שיגיש את ההוצאות הרלוונטיות למס הכנסה, יגלה בדיעבד שההחזר מזערי. אז האם פשוט החברות עוקצות לקוחות? לטענת הורוביץ התשובה בהחלט חיובית. "במסלול של שלוש שנים זו בעצם הלוואה שצריך לרשום בה בנפרד את הריבית – ורק ההוצאה על הריבית היא הוצאה מוכרת, על המכוניות מוכר רק פחת בשיעור נמוך", הוא מסביר.

כאמור, מלבד הליסינג המימוני מוצעים שני מסלולים נוספים: "ליסינג תפעולי", שזו עסקה לתקופה של 5-3  שנים, שהמשמעות שלה היא שהמחיר ללקוח כולל את כל הוצאות התחזוקה על חברת הליסינג. ההוצאה החודשית מוכרת במלואה והעובד משלם את שווי השימוש. לעצמאי מדובר רק ב־45% מההוצאה המוכרת, אבל הוא לא ישלם "שווי שימוש" -  התשלום שנזקף לעובד כהכנסה בתלוש המשכורת, כשהוא מקבל את הרכב מהמעסיק.

המסלול השלישי הוא "ליסינג פרטי" – עסקה שבנויה תמיד ל־3 שנים וכוללת ביטוח ותחזוקה של הרכב. לא בדיוק ליסינג תפעולי מלא, אבל ההוצאות דומות וההכרה לצורכי מס בהתאם. בסוג זה של עסקה צריך לברר היטב את פרטיה, מכיוון שהלקוח עשוי לקבל רושם שלפיו העסקה כוללת את כל ההוצאות, מכיוון שיכול להיות מפורט בה שהיא כוללת את כל הטיפולים השוטפים, אך ייתכן מאוד שהיא לא כוללת החלפת צמיגים, מצבר, רפידות בלמים ועוד. בקיצור, גם בעסקה זו יש פתח לאי הבנות בין החברה ללקוח, שלא לדבר על פוטנציאל של הטעיות. 

ובכן, במקרה של "הליסינג המימוני", חשוב מאוד להתייעץ עם יועץ מס או רואה החשבון שלך לפני החתימה על העסקה ולא להסתמך על עצות אנשי המכירות. 

כידוע, "אמרו לי" הוא לא תירוץ קביל בדיון עם רשויות המס. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו