בשטף מעשי האונס הנחשפים חדשות לבקרים, באולמות בית המשפט, משפטו של הרב הקהילתי ישעיהו ריזקאן בן ה־64 מבני ברק הוא חריג למדי בייחודו ובחומרתו. הסיבה לכך היא דמותה של הקורבן: צעירה בת 17, נעדרת כל מידע בסיסי ביחסי מין, שחייה התנהלו בהתאם להנחיותיו ולעצותיו של הנאשם. ואם לא די בכך: הוריה של המתלוננת ראו ברב יועץ ומנחה רוחני.
בתום שלב ההוכחות הורשע לאחרונה הרב על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשלוש עבירות של אונס במרמה ובארבע עבירות של מעשה מגונה במרמה. טבען של עבירות מין שהן נעברות, בדרך כלל, בנוכחות המבצע והקורבן בלבד. כך גם בתיק קשה וייחודי זה כשהמתלוננת היא ציר המרכז לראיות התביעה. ואולם, עדותה של המתלוננת קיבלה חיזוק מרבנית שבפניה פתחה את סגור ליבה וגם מהוריה.
מול עדותה העקבית של המתלוננת הכחיש הנאשם בעקביות כי קיים עם המתלוננת יחסי מין כלשהם. הרב, באמצעות סנגוריו עוה"ד אייל בסרגליק ואיתי כהן, קבל, בין היתר, כי התלונה במשטרה היא פרי עלילה שרקחו הוריה של המתלוננת: העלילה, לטענתו, נרקמה משום שהמשפחה נקלעה לקשיים כלכליים ולא יכלה לפרוע הלוואה בסך 310 אלף שקלים והתלונה היתה למעשה בריחה מהחזר החוב. כמו כן, טען עו"ד בסרגליק לסתירות מהותיות של המתלוננת במשטרה ועל דוכן העדים.
שמלת כלה בלי ראש
בפתח עדותה, בתשובה לשאלת התובעת עו"ד שירה לייטרסדורף מפרקליטות מחוז תל אביב, סיפרה המתלוננת על התפקיד המשמעותי שמילא הנאשם בחייה ובחיי משפחתה: "כל שאלה שהיתה לנו במהלך החיים או כל עניין, היינו ניגשים להתייעץ איתו. כל מילה שהוא אומר קדושה. עושים, בלי שאלות".
בהמשך סיפרה כי הנאשם יזם דרך אמה פגישה איתה על מנת לדון בשידוכה לבנו העומד להתגרש, ואחר כך יזם הגעתה לביתו, ביום שבו נעדרה אשתו מהבית, לצורך עבודת ניקיון. בפגישה זו סיפר לה הרב על חלום שחלם עליה: "הוא חלם שאני הכלה שלו, אני אשתו שמיועדת לו מהשמיים".
לדבריה, החלום כלל פן מפחיד: הנאשם סיפר לה כי בחלום יש עליה גזירת מוות ורק החיבור ביניהם יציל אותה ממוות. כאשר התבקשה המתלוננת להבהיר את נושא החלום, ענתה: "בחלום הוא ראה אותי בשמלת כלה בלי הראש והוא הבין שיש עלי גזירה". בדף נייר שאותו כינה "מכתב מהשמיים", הורה לה לטבול בים כדי להיטהר ולבוא אליו כשהיא טהורה וכך עשתה: נסעה עם חברה לחוף ימה של תל אביב כדי לטבול במי הים.
בערב, לאחר הטבילה, חזרה לבני ברק והגיעה לבית הכנסת של הרב. שם, במחסן החצר, שאל אותה הרב, לדבריה, "אם אני מרשה לו לגעת בי". משהסכימה "הוא נתן לי חיבוק, נשיקה ומלמל 'חביבה שלי, מתוקה שלי, חיכיתי לך'". בהמשך סיפרה כי לא רצתה להתפשט. "אז שאלתי אותו 'בטוח?' והוא אמר לי 'ככה צריך לעשות'. הוא מצידו עודד אותי. הוא אמר לי 'כן, כן, גם אני אתפשט'".
כאשר סיפרה כי במפגש בבית הרב "נכנסנו מתחת לסדין", נשאלה על ידי אחד משלושת שופטי ההרכב: "הוא הסביר לך שזה אקט מיני, שיכולים להיות ילדים? מה הדברים שהוא אמר לך? מה חשבת?"
מתלוננת: "הוא לא הסביר לי, אני לא יודעת, אבל הוא אמר שהוא מציל אותי ממוות".
שאלה: "לא ידעת שקיימים יחסי מין?"
מתלוננת: "לא ידעתי שקיימים יחסי מין".
שאלה: "כשהוא אמר שהוא רוצה שיהיו לך תאומים ממך, גם אז לא הבנת?"
מתלוננת: "אז כבר התחלתי יותר לקשר".
אמון מלא במתלוננת
אביה של המתלוננת סיפר בעדותו כי במפגש בין הרב לאשתו שאלה אותו האחרונה, לאחר שהנאשם הביע את רצונו להתחתן עם בתם: "'אתה בן 60 ומשהו והיא בת 17. אתה גם נשוי?' הוא אמר, 'לגבי אשתי, אני יכול לגרש אותה'. ואשתי שאלה עוד: 'איך נעמוד בחתונה?' אז הרב אמר 'היו הרבה צדיקים גדולי דור שהתחתנו עם בחורות צעירות'".
השופט רענן בן יוסף, שלקביעותיו הצטרפו השופטות מרים דיסקין (ראש ההרכב) ושלומית יעקובוביץ, נתן אמון מלא בעדותה של המתלוננת שהעידה "באופן עקבי ושוטף בפשטות ובכנות רבה כשהיא עשירה בפרטים ובתיאורים מוחשיים גם בעת שנדרשה להתמודד עם שאלות נוקבות שהוטחו בה". באשר לסתירות הנטענות קבע כי הן "סתירות שוליות שאינן בלב במחלוקת". הוא הוסיף שבעדות בעבירות אלה, העוסקת בנושא טראומטי ואינטימי כאחד "מתעורר לפעמים קושי במתן עדות סדורה ורהוטה".
באשר ליסוד המרמה קבע כי הנאשם ניצל את בורותה של המתלוננת בהצגת מצב כי חלם שהיא כלתו, ואם לא תהא כזאת נגזר עליה מוות. "הקשר הסיבתי בין המרמה והכחש שבהם הוליך אותה הנאשם ברור וגלוי והביאו אותה ליתן הסכמתה למעשים שלא הבינה את טיבם ומהותם. הסכמה זו אינה חופשית, כלל ועיקר, ולכן הם מעשי עבירות של אינוס ומעשים מגונים במרמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו