לא עומדים במבחן: עלייה מדאיגה בכמות ההעתקות

נתוני פסילות בחינות הבגרות של תלמידי ישראל נחשפים: כ־13 אלף מחברות בחינה נפסלו על ידי משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ו - עלייה של כ־2,000 לעומת תשע"ה. עם זאת, 50% מהתלמידים שערערו אחרי שבחינתם נפסלה - זוכו. מתמטיקה ואנגלית היו המקצועות שבהם נפסלו הכי הרבה בחינות, 7,198 ו־2,955 בהתאמה.

11,563 תלמידים היו מעורבים באי שמירה על טוהר הבחינות בשנת הלימודים תשע"ו (2016), המספר הגבוה ביותר שנרשם בשלוש השנים האחרונות, כך עולה מנתונים שמתפרסמים לבקשת "ישראל היום" והתנועה לחופש המידע. בשנת הלימודים תשע"ה (2015) היו מעורבים בכך 9,962 תלמידים, ובשנת הלימודים תשע"ד (2014) היו מעורבים באי שמירה על טוהר הבחינות 11,090 תלמידים. 

משרד החינוך משקיע בשנים האחרונות מיליוני שקלים על מנת לשמור על טוהר הבחינות ולמנוע העתקות בבחינות הבגרות, אך נראה שיש מי שעדיין לוקחים את הסיכון. בשנת הלימודים תשע"ו נפסלו 12,859 בחינות בגרות בשל הפרת טוהר הבחינות (מתוך 1,399,008 בחינות בגרות) שהיוו 0.92% מסך הבחינות. מדובר בעלייה באחוז הבחינות הפסולות לעומת שנת תשע"ה, אז נפסלו 10,952 בחינות שהיוו 0.75% מסך הבחינות הכללי (1,452,623 בחינות בגרות). נתוני בחינות הבגרות של תשע"ז, שהסתיימה בקיץ האחרון, עדיין לא קיימים במערכת.

על פי משרד החינוך, פסילת מחברת בחינה יכולה להיות מאחת מהסיבות הבאות: העתקה, תלישת דף, הדבקת מדבקה לא נכונה על מחברת הבחינה, כתיבה בעיפרון, מחיקה בטיפקס והכנסת חומר כתוב ("שליף") שלא הוגדר כחומר עזר לבחינה. 

 

 

"אני האחרונה שתעתיק"

 

משרד החינוך נוקט כמובן צעדים משמעתיים נגד תלמידים שהפרו את טוהר הבחינות. אותם צעדים כוללים, בין היתר, פסילת הבחינה והשעיית הזכאות לתעודת בגרות עד להיבחנות חוזרת, השעיית האפשרות להיבחנות חוזרת עד שלוש שנים, ביטול כל הבחינות שבהן הספיק הנבחן להיבחן או חלקן, ואפילו העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה. אלא שבמשרד החינוך לא שומרים מידע מסודר על אודות הסיבות לפסילתן של בחינות הבגרות או העונשים שננקטו בגינן.

עם זאת, אם נחשדתם בהעתקה או שמחברת הבחינה שלכם נפסלה - לא הכל אבוד. תלמידים יכולים להגיש ערעור לוועדת טוהר הבחינות, ובחלק לא מבוטל מהמקרים הערעור אף מתקבל. בשנת תשע"ו, למשל, היו בסך הכל 16,218 מחברות בחינה חשודות, ואילו 6,611 תלמידים הגישו ערעור ו־3,359 מהם זוכו, כלומר 50% מהתלמידים שהגישו ערעור זוכו, דבר שכאמור הוריד את מספר המחברות שנפסלו בשנה זו ל־12,859 בחינות בגרות בלבד. 

י', תלמידה בכיתה י"ב, קיבלה במהלך החופש הגדול הודעה כי הבחינה שלה במתמטיקה במועד ב' חשודה בהעתקה ולכן המחברת שלה נפסלה. היא החליטה לערער, וזוכתה. "כשפתחתי את אתר הבגרויות לא היה לי ציון ובמקום זה היה כתוב 'חשד'. אחר כך התקשרו אלי מבית הספר להודיע לי שהבחינה שלי נפסלה בשל חשד להעתקה ואז גם הגיע מכתב", היא מספרת, "הייתי בהלם, ולמרות שידעתי שאין לי שום קשר להעתקה ממש פחדתי. לא הבנתי למה זה קורה לי. אני התלמידה האחרונה שתעתיק". 

לדבריה, "הגעתי לבית הספר ושם הסבירו שבגלל שכתבתי ישר את התשובה והיא היתה נכונה, ולא כתבתי את כל הפתרון, החליטו לפסול לי את הבחינה. החלטתי להגיש ערעור, כתבתי מכתב מפורט ושלחתי לוועדה יחד עם מכתב של רכזת השכבה, ולפני כשבוע קיבלתי תשובה שהערעור התקבל. זה היה אושר גדול, הקלה. החיוך לא ירד לי מהפרצוף כל היום".  

לאור הנתונים הנחשפים כאן מוסיפה י' כי "אני חושבת שיש מקרים שבהם צריך לבחון ולהתמקד יותר בכל מקרה לגופו ולא ישר לפסול את כל המחברת, כי זה עושה עוול גדול לתלמיד. שיפסלו למשל שאלה ספציפית, ולא את כל הבחינה. לא כל התלמידים מגיבים לפסילה בקור רוח, ראיתי את זה אצל חברים שלי. לא פשוט להתמודד עם דבר כזה".

בשנת הלימודים תשע"ה אחוז התלמידים שזוכו אף היה גבוה יותר. באותה שנה היו בסך הכל 13,888 מחברות בחינה חשודות, שעליהן הגישו ערעור 4,997 תלמידים וזוכו 2,936 תלמידים, כלומר 59% מהתלמידים שהגישו ערעור זוכו, דבר שהביא בסופו של דבר ל־10,952 מחברות בחינה פסולות. 

הנתונים הבלעדיים שמתפרסמים חושפים גם את המקצועות שבהם התלמידים, ככל הנראה, מעתיקים הכי הרבה. כך, למשל, בתשע"ו נפסלו 7,138 מחברות בחינה במתמטיקה, ו־2,955 מחברות באנגלית. כמו כן, נפסלו 182 מחברות באזרחות, 157 מחברות בלשון ואפילו בחינת בגרות אחת בחינוך גופני. בנתונים בולטת תופעת העתקות במגזר הערבי, שבמסגרתה נפסלו 108 מחברות בהיסטוריה לבתי הספר הערבי, 1,072 מחברות בספרות לבתי הספר הערביים, 380 מחברות בערבית לבתי ספר ערביים ו־169 מחברות בעברית לבתי ספר ערביים. 

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי "משרד החינוך טומן ראשו בחול בכל הקשור לחינוך לאמינות ולטוהר הבחינות, שכן אחרת לא ניתן להסביר את תשובת המשרד שלפיה לא נאסף ונשמר כל מידע ברור על הסיבה לפסילת אלפי מחברות בגרות. איסוף ושמירת מידע נועדו לשרת את המערכת ולאפשר קידום מדיניות כמו חינוך לערכים של אמינות. בחירת המשרד להתעלם מהמידע היא מעילה של ממש בתפקידו".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו