חוגגים על חשבון העתיד. התוצר המקומי היחסי של המשק עלה בשיעור מצטבר של 4.4% בשעה שהאינפלציה היתה שלילית וירדה ב־0.8% בשלוש השנים האחרונות - דבר שאפשר את העלייה ברמת החיים ואת חגיגת הצריכה הפרטית, כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל.
חגיגת הצריכה הפרטית בשלוש השנים האחרונות התאפיינה ברכישות שיא של קרוב למיליון מכוניות נוסעים פרטיות, רכישות של דירות מגורים והשקעות שיא בנדל"ן לצורכי השקעה ובשיא של טיסות לחופשות בחו"ל של יותר מ־4 מיליון ישראלים בשנה.
כלכלני בנק ישראל מציינים כי את חגיגת הצריכה הפרטית אפשרו, נוסף על האינפלציה השלילית, גם תהליכים כלכליים כמו הירידה במחירי האנרגיה והבנזין (מגמה שהתהפכה ב־2017), התחזקות השקל והיחלשות הדולר פה בישראל, ומנגד התחזקות הדולר והיחלשות היורו בעולם. כל זה שיפר את כוח הקנייה של הישראלים.
לפי בנק ישראל, הצד החיובי בהתפתחויות המקרו־כלכליות והעלייה היחסית במחיר התוצר מבטאים שיפור בתנאי הסחר של המשק - עלייה במחיר היצוא יחסית למחיר היבוא.
צריכה מוגברת
הכלכלנים מציינים כי שיפור זה נובע במידה רבה מגורמים חיצוניים למשק - ירידה במחירי האנרגיה והתחזקות הדולר ביחס ליורו - ובמידה פחותה מגורמים מקומיים, בראש ובראשונה התחזקות השקל.
עוד מציינים בבנק ישראל כי השיפור בתנאי הסחר (והעלייה במחיר התוצר) אפשרו להגדיל את הצריכה הפרטית מעבר לצמיחה הכמותית של התוצר במקביל גם להגדלת החיסכון.
אולם בשנים האחרונות, כאמור, הישראלים הפנו את עיקר הפוטנציאל לצריכה מוגברת, תוך מתיחת האשראי לשיאים חדשים. הכסף הזול לבנקים לא בהכרח הפך לכסף זול למשקי הבית, אבל הוא הפך להרבה יותר זמין - לבנקים נוצרה מוטיבציה גבוהה למכור יותר מהכסף הזול שלהם.
