זו היתה השנה המאתגרת ביותר בחייו של אנדרס רומר - אך מעז יצא מתוק. ההתעקשות שלו על ערכים ואמת היסטורית השתלמו.
באוקטובר אשתקד פיטרה ממשלת מקסיקו את רומר (54), דוקטור למינהל ציבורי, הוגה דעות וסופר מוערך ברחבי העולם. הוא היה שגריר מקסיקו באונסק"ו ונשלח הביתה בבושת פנים לאחר שסירב להצביע בעד החלטה השוללת את הקשר של העם היהודי לירושלים.
"זה היה היום העצוב ביותר בחיי", אומר רומר בראיון ל"ישראל היום", "זה היה מדכא מאוד, באמת. מעולם לא הרגשתי כל כך לא מובן. הופנתה לעברי שנאה רבה מצדדים שונים. פוטרתי מתפקידי באופן מאוד לא הוגן. האשימו אותי בדברים שלא עשיתי, וההאשמות הללו נועדו להציל את האנשים שלא נהגו בהתאם להנחיות שקיבלו ולא עשו את שהיו צריכים לעשות".
רומר, יהודי, בן למשפחה שנמלטה מאוסטריה מפני הנאצים ומצאה מקלט במקסיקו, לא היה מוכן להצביע נגד מצפונו. גם כיום, אחרי ששילם את המחיר הכבד, האישי והמקצועי, הוא מבהיר שההחלטה שבעדה התבקש להרים את ידו היתה "פשע נגד ההיגיון".
מאחר שמונה כשגריר ארצו באונסק"ו זמן קצר לפני כן, זו היתה הפעם הראשונה שעמד מול החלטה מסוג זה. הוא גם ידע שהמצב הזה יחזור על עצמו כמה פעמים בשנה. "הדילמה שעמדה בפניי לא היתה אם להתפטר או לא להתפטר", חושף רומר את שאירע מאחורי הקלעים, "רציתי לשכנע את הממשלה שלי שזה לא היה נכון להצביע נגד ישראל בעניין הזה, מאחר שהיה ברור שלשון ההחלטה והמילים שנעשה בהן שימוש חשפו את הכוונות מאחורי ההחלטה. בין השאר, ההתייחסות לישראל בתור כוח פולש".
"היו בהחלטה אלמנטים מסוכנים מאוד", הוא מסביר, "ההחלטה הזו היא חלק ממלחמה דיפלומטית שיש בה אנטישמיות. המשימה של אונסק"ו היא להביא שלום לעולם ולהשיג זאת באמצעות תרבות וחשיבה ביקורתית. ההחלטה לא היתה ברוח אונסק"ו ועמדה נגד עקרונותיו. גם חשבתי שהצבעה בעד ההחלטה הזו לא שירתה את האינטרסים של מקסיקו, לכן התקשרתי מייד לאנשים בממשלה המקסיקנית. רבים לא הגיבו לפניותיי. בדיוק מונתה אז ממשלה חדשה, היה שר חוץ חדש. לא ידעתי שנשיא מקסיקו אמר לאנשיו שמקסיקו תשנה את הצבעתה בעניין. איש לא עדכן אותי. נראה היה שאיש לא רצה לשמוע את דבריי".
בתוך אותו ענן של חוסר ודאות, מספר רומר, הוא קיבל תמיכה משמעותית מאוד מהשגריר הישראלי בארגון, כרמל שאמה־הכהן. "הוא נתן לי את המידע שאפשר לי להסביר לגורמים בממשל המקסיקני את המצב לאשורו", אמר.
עם זאת, כל ניסיונותיו להציג את העמדה הזו לממשל המקסיקני ששלח אותו לאונסק"ו, נתקלו בחומה בצורה. לדבריו, פקידי הממשל לא האמינו כי מניעיו טהורים, וזאת בשל דתו. "אנשים לא רצו לקבל את הסבריי שמדובר בעמדה אובייקטיבית", הוא אומר, "כמדינה, מקסיקו תמיד תמכה בדמוקרטיה והתנגדה לשנאת זרים. האופציה היחידה שעמדה בפניי היתה להסביר את עמדתי לפני ההצבעה, לקרוא לחשיבה ביקורתית שמחייבת ללכת נגד הזרם ולהבהיר שאונסק"ו פוגע במעמדו - אבל כשהגיעה העת לא אפשרו לאיש לדבר ועברו מייד להצבעה.
"נוצר מצב שבו הייתי צריך להצביע נגד אמונתי ונגד העקרונות שלי. זה לא היה קשור כלל למוצאי הדתי. ידעתי שעשיתי את כל שיכולתי כדי להעביר מידע שישנה את העמדה המקסיקנית, שאצטרך להתמודד עם המצב הזה בכל חצי שנה ושאני רוצה לשנות דברים. היה לי ברור שליבי ורגשותיי לא מאפשרים לי להצביע. ביקשתי מהסגן שלי לתפוס את מקומי ועזבתי את האולם. כולם הבחינו בכך. זו היתה בעיניי הדרך לפתור את הדילמה".
"שיגרתי מסר למדינות רבות"
מאז אותו אירוע ועד לימים אלה ממש סובל רומר מהתקפות אנטישמיות. כשברקע ההדחה שלו מהתפקיד, הוא מתאר את התקופה כקשה ביותר בחייו. "חשבתי שהכל נגמר", הוא אומר, "ומנגד, חשתי טוב עם עצמי, כי עמדתי על שלי וידעתי שעשיתי כל שיכולתי כדי להביא לשינוי". לדבריו, משפחתו עמדה לצידו וסייעה לו להתמודד עם הקושי.
בד בבד, העמידה על עקרונותיו עשתה טוב גם לו וגם לארגון. "שיגרתי במעשה שלי מסר למדינות רבות. ההצבעות האחרונות מאז ההחלטה בעניין ירושלים היו שונות. אנשים יודעים שלהצביע בעד החלטה כזו זה לא הדבר הנכון לעשות מבחינת תקינות פוליטית - והצבעות נגד ישראל הן באמת הצבעות נגד העם היהודי ותירוץ לקדם אפליה", הוא אומר.
מאז, אומר רומר, נוסח ההחלטות שהועלו להצבעה היה "רך" יותר. "הפלשתינים תמיד יגישו הצעות החלטה כאלו אם יידעו שהן תעבורנה. ברגע שהם יבינו שההצעות הללו לא יקבלו רוב, הם יפסיקו להעלות אותן", הוא מוסיף.
לדבריו, השנה שחלפה מאז אותו אירוע מכונן היתה מלאת משמעות גם עבורו. "הבנתי מה חשוב עבורי ועל מה עלי להילחם, ואני חש אחריות גדולה יותר מבעבר לדבר ולשנות. אם אתה מוחה, המחיר יכול להיות גבוה: שנאה רבה מכל עבר, ניתוק מערכות יחסים ובמקרים קיצוניים גם העמדת חייך בסכנה. אולם אם אינך עושה זאת המצב לא ישתנה ולא ישתפר - ודברים צריכים להשתנות אם אנחנו רוצים להביא שלום לעולם".
המעשה שלך באמת שינה משהו?
"אני חושב שכן. לא רק בגללי. בדיעבד, מקסיקו שינתה את הצבעתה בעניין שלושה ימים לאחר פיטוריי. נודע שנשיא מקסיקו חשב בדיוק כמוני, אך הנחיותיו בעניין לא בוצעו. נציגי מדינות נוספות יצרו איתי קשר ואמרו לי שארצותיהן שוקלות להתנהג בעתיד באופן שונה. הציעו לי להתמנות לתפקיד בכיר באונסק"ו כדי לשנות דברים. בד בבד, הופנתה אלי ביקורת רבה מצדדים שונים, אבל בסופו של דבר קיבלתי תמיכה רבה, בעיקר ממדינות אמריקה הלטינית. סוג כזה של החלטות הוא סוג של מלחמה - שבמקום להביא שלום הן מביאות מדון ופלגנות".
"במקסיקו יודעים שעשיתי את שהייתי צריך"
לאחר ששילם על כך את המחיר הכבד, זכה רומר לפני כמה שבועות לטיהור פומבי: מנכ"לית אונסק"ו, אירינה בוקובה, מינתה אותו כשגריר רצון טוב של הארגון הבינלאומי לשינוי חברתי ולזרימה חופשית של מידע. זו פעם ראשונה שנציג מקסיקני מונה למשרה כזו - והדבר נעשה בברכתה המלאה של ממשלת מקסיקו, שבינתיים חזרה בה מעמדתה בעניין שלילת הקשר בין העם היהודי לירושלים.
המינוי נעשה כהכרה למחויבותו לקידום חברה חופשית ופלורליסטית, לשלום ולזכויות האדם. "אחרי המקרה קיבלתי הרבה מאוד תמיכה מכל העולם ואותות הערכה. מה שקורה כעת מוכיח שאנשים במקסיקו יודעים שעשיתי את שהייתי צריך לעשות", הוא אומר.
רומר, המתמחה בתחום החשיבה הביקורתית, לא רק ייהנה ממעמד סמלי של "שגריר רצון טוב" - אלא גם אמור לפעול לשינוי ולניהול תוכניות של אונסק"ו, בניסיון לתקן חלק מהכשלים שמאפיינים בשנים האחרונות את תפקוד הארגון.
"המסר שלי", מדגיש רומר, "הוא שחינוך זה דבר חשוב מאוד, אבל גם אנשים עם תוארי דוקטורט ואנשים משכילים ביותר הלכו אחרי מנהיגים נוראים ורעיונות נוראים. יותר מחינוך אנחנו זקוקים למחשבה ביקורתית; לאתגר את הסטטוס קוו, לדבר במקום לשתוק, לפעול במקום לעמוד בצד, ולפעמים להפר הוראות והנחיות".
"ביקור רה"מ שיפר את היחסים עם מקסיקו"
אנשים רבים בישראל ובמקומות אחרים טוענים שאונסק"ו הפך כלי ריק וחסר תועלת. רומר עצמו לא שותף לדברים. "אני לא מסכים לדעה הזו", הוא אומר, "מובן שיש חלקים באונסק"ו שיש לשנותם, אבל יש חלקים אחרים שעושים עבודה חשובה מאוד בתחומי החינוך, התרבות והאמנות. יש החלטות פוליטיות שגורמות למשבר, וגם המשבר הכלכלי בעינו. קיים משבר זהות בארגון. אני מאמין שאפשר לשנות את אונסק"ו. בתחומים מסוימים יש צורך בשינוי רדיקלי וברעיונות חדשים. בקרוב ייבחר מנכ"ל חדש. יש הרבה מועמדים. אני מאמין שאנחנו זקוקים למוסד בינלאומי שיקדם את התחומים שאונסק"ו עוסק בהם, מתוך מחשבה ביקורתית ושינוי חלק מהחוקים ומדרכי העבודה שלו".
אתה מציע לישראל להישאר באונסק"ו?
"אני לא במצב לייעץ לישראל. נפגשתי עם רה"מ נתניהו ואמרתי לו מה אני חושב. לא להיות שם יכול לגרום למצב של הפסד מוחלט. לשמור על נוכחות בארגון זה לנסות לגרום לאנשים להבין שהיום מתנהל סוג אחר של מלחמה בזירה הדיפלומטית המולטילטרלית, והגזענות והאנטישמיות שונות מאוד. צריך שיהיה לנו קול ושנדע איך לתקשר נכונה ולהתריע, וגם להילחם בעד מה שצודק. בסופו של דבר, אני חושב שזה מעין מלכוד 22, אבל עדיף להיות שם. השגריר הנוכחי שלכם שינה הרבה דברים. יש שיפור משמעותי, אבל זה לא מספיק. ישראל היא מדינה שיכולה לתת הרבה מאוד בתחומי המדע, החינוך, הטכנולוגיה, המידע והתרבות. צריך להשמיע קול ברור יותר לגבי מהות המשימה האמיתית של אונסק"ו ועבור מה אונסק"ו הוקם".
ישראל בונה סוף־סוף גשרים עם מדינות אמריקה הלטינית. אתה מרגיש שם שינוי?
"בהחלט, ובדרך חיובית מאוד. היחסים היום בין מקסיקו לישראל הם חזקים יותר מבעבר. המעשה שלי גרם להרבה דברים טובים. נתניהו ביקר לראשונה במקסיקו ובחלק זה של העולם - זה מראה על הבנה טובה יותר של הגיאו־אסטרטגיה. היחס כלפי ישראל שונה מאוד בין מדינה למדינה באמריקה הלטינית. מקסיקו היתה קרובה יותר לישראל ופתחה את גבולותיה בפני יהודים שברחו ממלחמות. ביקורו של נתניהו במקסיקו עזר הרבה. היחסים השתפרו מאוד עם הנשיא הנוכחי. לתקשר, להסביר ולהקשיב עוזר - ויכול לשנות הרבה. עם זאת, כמובן, אנשים מסוימים לא ישנו את דעותיהם, ויש לא מעט אנטישמיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו