גורמים פוליטיים שונים, ובהם אישים פוליטיים בכירים, הפעילו בשבועות האחרונים לחץ כבד על הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בניסיון לשכנעו להקל משמעותית בעונשו של אלאור אזריה - עד כדי חנינה מלאה. איזנקוט דחה את הפניות, והחליט לקצר את עונשו של אזריה בארבעה חודשים בלבד.
אזריה נידון ל־18 חודשי מאסר בגין הריגת מחבל פלשתיני מנוטרל בחברון, וערעורו על ההרשעה והעונש נדחו בבית הדין הצבאי לערעורים. לאחר ההרשעה אמר הרמטכ"ל ש"אם יבחר אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו".
איזנקוט כיוון אז בדבריו בעיקר לפוליטיקאים - שקראו לו לחון מייד את אזריה - תוך שצפה כי יופעלו עליו לחצים לעשות כן. ואכן, בעקבות פנייתו של אזריה לחנינה, שבה דן הרמטכ"ל בשבועות האחרונים, התקבלו בלשכתו פניות ישירות ועקיפות מצידם של כמה פוליטיקאים, ובהם בכירים, שניסו לשכנעו להקל משמעותית בעונשו של החייל, לרבות לחון אותו ולאפשר את שחרורו המיידי מהכלא.
הרמטכ"ל הבהיר לפונים כי הלחץ החיצוני לא ישפיע על החלטתו. ואכן, בשבוע שעבר הוא פרסם את החלטתו - להפחית ארבעה חודשים מתקופת מאסרו של אזריה, ולהעמידה על 14 חודשי מאסר בפועל. בנימוקים להחלטתו כתב הרמטכ"ל כי התנהגותו של אזריה היתה פסולה ונגדה את פקודות וערכי הצבא, והוא אף הביע ביקורת על כך שהחייל לא קיבל אחריות על המעשה ולא הביע חרטה עליו. עם זאת, החליט הרמטכ"ל להקל בעונשו של החייל, וזאת מ"שיקולי חסד ורחמים" שהביאו בחשבון את עברו כלוחם שפעל בזירה מבצעית.
אזריה עצמו מתכוון לפנות כעת בבקשת חנינה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. ההערכה היא שגם על הנשיא יופעלו כעת לחצים להקל בעונשו. לנשיא גם יועברו חוות הדעת המקצועיות, ובהן של הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, שהתנגד לקיצור עונשו של החייל בטענה ש־14 חודשי מאסר אינם הולמים את חומרת המעשה שבו הוא הורשע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו