צילום: אלן שיבר // בורשטיין. "הפרישה המוקדמת היתה מכה גדולה. היתה תקופה שלא עקבתי ולא הסתכלתי"

"אולי אגיד 'וואלה, זה לא בשבילי'"

טל בורשטיין מודה שהיתה לו "דילמה גדולה" לפני המינוי לעוזר המאמן השני במכבי ת"א: "רק לפני שנה אמרתי שמאמנים הם אנשים פסיכיים" • על הניתוק: "לקח לי זמן להתאושש מהפרישה" • האיחוד עם ספאחיה: "הוא תמיד עם ראש פתוח" • והיורובאסקט: "לא כישלון כזה גדול"

"החיידק התעורר לפני קצת יותר משנה", מספר טל בורשטיין. מה עורר אותו? "לא יודע. הוא כנראה היה שם, רק הלך לישון". באופן די מפתיע שחקן העבר חוזר העונה ללב העשייה חמש שנים מאז הפרישה, שאת רובן הגדול העביר בניתוק מהכדורסל.

בגיל 37 בורשטיין מתחיל בקריירה חדשה כעוזר מאמן שני במכבי ת"א אחרי קריירת משחק, שנקטעה באופן אכזרי בגלל פציעה. בורשטיין הגיע למכבי כבר בגיל 20 ובעונתו הראשונה הפך לשחקן חמישייה. הוא זכה בשלושה גביעי אירופה (פעם אחת בסופרליג ופעמיים יורוליג) ובסך הכל ב־22 תארים ב־11 עונות בצהוב. העונה הוא מאחד כוחות עם נבן ספאחיה, שתחתיו שיחק בקדנציה הראשונה של הקרואטי במכבי, ופוגש לצידו את גיא גודס, שהיה אז עוזר המאמן.

"התחלתי לחזור לכדורסל דרך הפרויקט 'שחקן אמיתי', שבמסגרתו אימנתי בני נוער. בנוסף, התחלתי לראות יותר משחקים ולעקוב יותר. היתה תקופה שבה לא הייתי בעניינים בכלל, שלא עקבתי, לא הסתכלתי, לא ידעתי בכלל מה קורה. כנראה הייתי צריך שקט, הייתי צריך להתנתק".

למה?

"אין לי הסבר רציונלי. זה לא היה במודע או במכוון. אולי היה לי קשה עם הפרישה המוקדמת שלי, שהיתה מכה גדולה. לא ככה רציתי לסיים את הקריירה. לקח לי לא מעט זמן להתאושש. פתאום בפעם הראשונה אני בלי הכדורסל, שהיה מרכז החיים שלי. נוצר ואקום שאתה לא יודע איך למלא אותו. בהמשך עשיתי כמה דברים, בין השאר עסקים, ולמדתי ליהנות מהשקט ומהחופש הזה".

ופתאום אתה שוב במרכז.

"לא ראיתי את זה קורה מהר כל כך. לא כיוונתי לשם. החזרה היתה מאוד פתאומית. עד שהתרגלתי שאני אדון לעצמי ועושה מה שבא לי, פתאום ימים שלמים אני לא נמצא בבית. עוד פעם נסיעות לחו"ל, עוד פעם לא לראות את הילדים והאישה. זה מאוד חד. מצד שני, זה מרגיש טבעי. אני מרגיש במקום הנכון".

כשהגיעה ההצעה, מה חשבת?

"היתה לי דילמה גדולה אם לחזור כי אני יודע מה ההשלכות של זה. לא משנה כמה טוב תהיה, כמה עבודה תעשה, יש כל כך הרבה דברים שלא תלויים בך. אין מאמן שיש לו רק הצלחות. ככל שתאמן יותר שנים, ככה תחטוף יותר סטירות, אי אפשר להימנע מזה. רק שנה לפני זה אמרתי שמאמנים הם אנשים פסיכיים, אתה לא יכול להיות בן אדם שפוי. אני בודק את עצמי בינתיים אם אני שפוי או לא".

מפה תיפתח קריירת אימון?

"זה חדש לי, זה מעניין, אבל אני לא יודע מה להגיד לך. בינתיים אני שם את הרגל במים ובודק מה הטמפרטורה. כדורסל אני אוהב, זה בדם שלי, את העולם הזה של האימון אני עדיין לא מכיר ואני מנסה אותו. יכול להיות שזה יאתגר אותי ואני אהיה רעב לזה, ויכול להיות שאגיד 'וואלה, זה לא בשבילי'".

עם ספאחיה וגודס. "אוהב את נבן, הוא מענטש" // צילום: עמי שומן

"יכול לעזור לשחקנים"

בורשטיין, כמו סמלי עבר אחרים של מכבי, ראה את הקבוצה חווה נפילה קשה בשנים האחרונות. "כשהייתי שחקן זה היה מצחיק אותי שאנשים מבחוץ מסבירים מה קורה בקבוצה", הוא אומר, "בתור אחד שלא היה בפנים קשה לי באמת להגיד מה היה שם. אני יכול להגיד שלא היתה דינמיקה, לא היה חיבור בין השחקנים והיה אולי יותר מדי אגו ודברים לא התחברו. זה קורה בכל קבוצה. יש שנים לא טובות. כולם באו בטענות להנהלה ולבעלים. הם לא רוצים שהמועדון יצליח? היו טעויות ויהיו טעויות. מה לעשות, זה לא מתמטיקה. עם כל הכישלונות, שוכחים שלאורך שנים, ביחס לתקציב מול קבוצות אחרות באירופה, ההישגים של מכבי היו גדולים מהנפילות".

דיברת על חיבור בין שחקנים. זה יהיה התפקיד שלך?

"אני רוצה להאמין שאני יכול להיות הקשר בין המאמן לשחקנים. אשתי, שעובדת מול סטודנטים, אומרת לי שהיא הכותל שלהם. זה אמור להיות גם התפקיד שלי. אני יכול לעזור להם, להרגיע אותם, לחבר".

עדיין לא היתה מהפכה כזו במכבי.

"הקבוצה לא הצליחה והחליטו להפוך את הכל. איך גיא (גודס; א"ס) הגדיר את זה: 'העבירו שופל ועושים הכל מחדש'. זה העולם הזה, כמה שהוא אכזרי לפעמים. כשאתה לא טוב ולא מצליח, מביאים מישהו אחר במקומך. חוויתי את זה כשחקן".

המהפכה לא גדולה מדי?

"ימים יגידו. כולנו חכמים בדיעבד. אם היו משאירים שחקנים ועוד פעם לא מצליחים, אז היו אומרים למה השארתם אותם אם הם כבר נכשלו. אם נצליח יגידו שעשו טוב. תמיד יהיה לכולם מה להגיד".

איך זה לעבוד עם ספאחיה אחרי שהיית שחקן שלו?

"כיף. אני מאוד אוהב אותו כבן אדם, מאוד מעריך אותו, הוא מענטש. הוא נותן לכולם כבוד ונותן לכולם את המקום שלהם. הוא שומע את דעתנו. זה מראה שהוא עם ביטחון ושהוא בלי אגו. הוא תמיד עם ראש פתוח. הוא תמיד אומר לנו לחשוב מחוץ לקופסה".

הקדנציה הראשונה שלו לא היתה הצלחה מסחררת. למרות שהיום היו קונים את מה שהשגתם אז.

"אז אתה אומר שאז זה לא היה הצלחה והיום זה ייחשב הצלחה? זה רק אומר שהכל יחסי. היום יקנו את כל מה שעשינו אז. הכל עניין של פרופורציות".

היית אז מצוין במשחק הגמר. כנראה הצלת לו את האליפות.

"אני לא מכחיש. אני גאה בזה. זה אחד ההישגים הכי גדולים שלי. מבחינתי זו היתה סגירת מעגל. שנה לפני זה בגמר נגד ירושלים נפצעתי, חצי שנה הייתי בחוץ, ובגמר, שוב נגד ירושלים, הייתי טוב וזכינו".

מאז שהיית בחמישייה של מכבי בגיל 20, לא היה שחקן בגיל הזה במקום הזה. העונה יובל זוסמן אמור לפתוח.

"אני לא יודע אם הוא יעלה בחמישייה. אני מאוד אוהב אותו. הוא מאוד מוכשר, מבין את המשחק, אם באימונים הראשונים היה לו קשה עם פיזיות, אפשר לראות שהוא מהר מאוד קולט את הסיפור ומגיב לזה ממש טוב. מבחינת אופי, אני מאוד בטוח לגביו".

המגמה לתת לצעירים ולחדשים כגון כארם משעור לשחק תעמוד במבחן הזמן?

"זה תלוי בהם. נבן כבר הוכיח שהוא נותן במה לצעירים. מי שטוב ישחק. לא חושב שמכבי היא המקום לניסיונות ולקדם צעירים. גם לי, כשהגעתי בן 20, אף אחד לא נתן מתנות".

עם וייצ'יץ'. "לא נשארו לנו אייקונים" // צילום: אלן שיבר

מה אתה אומר על מינויו של איתי שגב לקפטן?

"לא נשארו לנו אייקונים, איזה מישהו שהוביל את מכבי כמה שנים. אני חושב שהוא בהחלט קפטן ראוי. הוא בקבוצה כמה שנים. מבחינת אופי, הוא מאוד בוגר, מכניס המון אנרגיה".

זה נכון שאת ההנהלה לא ראיתם כל הקיץ?

"נכון. הם באים פה ושם לאימון, יושבים בצד ולא שומעים מהם מילה. אני יכול להבין את השינוי. שמעתי שבעבר הם היו מאוד מעורבים. חושב שזה צעד נכון ומבורך לתת לצוות המקצועי לעשות את העבודה, כמו בכל חברה. בניית הקבוצה היתה נטו של הצוות המקצועי, ניקולה והסקאוטרים".

"להצעיר את הנבחרת"

בורשטיין מודה שצפה הקיץ בקנאה בנבחרת ישראל באליפות אירופה בארץ, זאת למרות התוצאות. "ברור שהתאכזבתי. המשחק מול גאורגיה היה 'צל"ש או טר"ש'. כל השושלת שלנו במכבי נבנתה על שרשרת אירועים הזויה. אם היו מנצחים, אז הכל היה טוב ויפה. אני לא רואה בזה כזו אכזבה קולוסאלית. אנחנו לא איטליה, בטח לא ליטא. תמיד היה משחק אחד שקבע את הטורניר. הפעם זה היה גאורגיה. מישהו יכול להגיד שהמשחק הזה לא היה שלנו? היינו שם, אבל זה לא הלך. בעיניי הכישלון לא כזה גדול. הוא בטח לא כמו שעשו מזה".

זה מעיד על עתיד הכדורסל הישראלי?

"אחרי שנבחרת העתודה לקחה מקום שני באירופה, מה זה מעיד? פני הכדורסל זה העתודה. צריך להצעיר את הנבחרת, לחשוב על האפשרות לוותר על מוקדמות אליפות העולם ולתת לחבר'ה הצעירים להיכנס לעניינים. לבנות ולהסתכל אל יורובאסקט 2021. בהחלט אפשר להביט קדימה בתקווה. זה מזכיר לי את הדור שלי. אין לנו הרבה שנתונים כאלה".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו