רוסיה החליטה להצטרף למיזם תחנת החלל מסביב לירח, שיוזמת נאס"א. מנהל רוסקוסמוס, איגור קומארוב, יודיע על ההחלטה בשבועות הקרובים, בפגישת ראשי סוכנויות החלל במהלך הקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי ה־68 שייערך באדלייד שבאוסטרליה.
נאס"א וסוכנויות החלל השותפות למיזם מתכוונות להתחיל בבניית אזור המגורים של תחנת הירח בתחילת שנות ה־20 של המאה הנוכחית. התחנה אמורה לשמש יעד מרכזי לאסטרונאוטים לפחות למשך עשור, ולהרחיב את הנוכחות של האדם מעבר למסלול ההקפה סביב לכדור הארץ, לראשונה מאז הסתיימה תוכנית אפולו בשנת 1972.
השיגור מכדור הארץ יתבצע על טיל SLS הענק של נאס"א, והצוותים יוטסו בחללית אוריון. פרויקט זה הועד לסלול את הדרך למסע מאויש אל המאדים בשנות ה־30. עד שלב זה היו שותפות למיזם רק סוכנויות החלל האירופית, הקנדית והיפנית. סוכנות החלל הרוסית, שהיתה בעלת תפקיד מרכזי בתחנת החלל הבינלאומית ISS, לא השתתפה במיזם. מקורות בתעשיית החלל אומרים כי בסוכנות החלל הרוסית חששו שתחנת הירח תסיט את הקרמלין מהמטרה המרכזית של שיגור קוסמונאוטים רוסים לנחיתה על הירח ולבנייה של בסיס רוסי לטווח ארוך.
הרוסים גם חשבו לבנות תחנת חלל נוספת, במסלול סביב כדור הארץ, שתפעל במקביל למאמצים להקים תחנה על הירח עצמו, למקרה שהמיזם על הירח יימצא יקר מדי. אולם מכון המחקר האסטרטגי הרוסי לענייני חלל חישב ומצא שלא יהיה אפשר לממן שני פרויקטים אלה בה בעת, והתוכנית לפיתוח טיל כבד וחזק, שיוכל לשגר קוסמונאוטים לירח, נדחתה לקראת סוף שנות ה־20. מסיבה זו החליטו בסוכנות החלל הרוסית להמשיך בשיתוף הפעולה עם השותפים בתחנת החלל הבינלאומית גם בתחנת הירח.
בתמורה לאספקת מרכיבי התחנה השונים, סוכנויות החלל השותפות יוכלו לשגר את האסטרונאוטים שלהן אל התחנה באמצעות חלליות אוריון. נאס"א גם הבטיחה לאפשר להשתמש בתחנת הירח לא רק להכנות לשיגור האנושי אל המאדים, אלא גם לנחיתה על הירח עצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו