ד'אור // צילום: אלעד גוטמן

הציורים של דוד ד'אור

כבר עשר שנים שדוד ד'אור מצייר • ב־2 באוקטובר תיפתח תערוכה שלו בנמל ת"א ובה פרויקט המשלב בני אדם, קנבסים, צבעים

כבר עשר שנים שדוד ד'אור משלב לצד המוזיקה שלו גם אמנות. ליתר דיוק, ציור. הוא כבר הציג שתי תערוכות יחיד, ויש לו סטודיו שבו הוא מצייר להנאתו. תערוכת היחיד החדשה שלו, "העולם שאני מצייר", תיפתח ב־2 באוקטובר בנמל תל אביב ותכלול כ־60 ציורים של ד'אור.

בין הציורים בתערוכה ישנם פורטרטים, ציורי חמורים ("זו חיה שאני אוהב מאוד, שהכי מתעללים בה בעולם. זו חיה אינטליגנטית מאוד אבל ממעיטים בערכה. היא כל כך דחויה", אומר ד'אור) לצד עבודות מופשטות וכן פרויקט חדש בשם "Canvas - The Movement", שעליו עבד עם הצלם עומר געש. במסגרת הפרויקט, שהוצג כבר בתערוכות בניו יורק ובלוס אנג'לס,  ד'אור מצייר על מודלים אנושיים ועל קנבס, וגעש מנציח את העבודה במצלמתו. הצילום מודפס על זכוכית או על פרספקט. 

"כבר עשר שנים שאני מצייר", מספר ד'אור. "כאמן אני כל הזמן מחפש, רוצה להתחדש ולהתרגש. ואז פגשתי את עומר, צלם מחונן ממש, והחלטנו על הפרויקט הזה. זה עבר מפה לאוזן והיתה לנו רשימה עצומה של אנשים שרצו להיות חלק מהדבר הזה. אני מכין מראש קנבס ענק שיש עליו ציור של קונספט כללי, וכשמגיעים המודליסטים או המודליסטיות הם משנים לי את הציור לחלוטין. כל אחד מגיע עם מצב רוח מסוים, ואז אני מתחיל לשלב את המודליסטים בתוך הציור. ברגע שזה מוכן, עומר נעמד על רמפה מיוחדת שבנינו ומצלם, ואנחנו מביימים את המודליסטים". 

לדברי ד'אור, הפרויקט מבטא את העובדה שבני אדם מחוברים זה לזה ושלא צריך לפחד מהשונה. כחלק מהתפיסה הזו הוא עומד להיפגש בקרוב עם נסיך הודי, מנבנדרה גוהיל,  שב־2006 נושל מבית המלוכה במדינת גוג'ראט שבמערב הודו, לאחר שיצא מהארון. ד'אור יצייר אותו בלוס אנג'לס והציור יימכר במכירה פומבית בהוליווד. כל ההכנסות ייתרמו לעמותה המסייעת לרכישת תרופות לחולי איידס. 

"הוא היה הנסיך ההודי הראשון שיצא מהארון, ונתקל בהתנגדות רבה עד שגורש מארצו", מספר ד'אור. "זה עשה לי מאוד עצוב. הוא הפך להיות פעיל למען המלחמה באיידס. הוא ראה את העבודות שלי ושאל אם אוכל לתרום עבודה אחת, כשהוא ובן הזוג שלו מדגמנים - ומייד הסכמתי".

עבודה מתוך הפרויקט "Canvas - The Movement" עם הצלם עומר געש

עם כל ההשקעה בציור נשאר זמן למוזיקה?

"המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממני. אני חוזר עכשיו מחזרות למופע סליחות עם עמיר בניון (שיתקיים הערב באמפי שוני). כשאני שר - אני מצייר, וכשאני מצייר - אני שר. הכל מתחבר. בתערוכה אשמיע בכל מיני חדרים מוזיקה שלי, בהתאם לציורים. אני כל כך אוהב את העבודה שלי, וכשאתה אוהב משהו - אתה מוצא זמן".

בחודש הבא הוא ישתתף בקונצרט הפתיחה של תזמורת ירושלים מזרח־מערב באופרה הישראלית. הקונצרט יציג עיבודים מקוריים לשאנסונים צרפתיים מוכרים ואהובים של אמנים כמו אדית פיאף, ז׳אק ברל, איב מונטאן ושארל אזנבור. "גם שם, כמו בציורים שלי, הדגש הוא על החיבור בין סגנונות שונים", מסביר ד'אור.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו