כבוד גדול לכלכלת ישראל. לראשונה, ערב ראש השנה תשע"ח, התוצר לנפש במדינת ישראל חצה את רף 40,000 הדולרים ועומד על שיא של כ־40,100 דולרים, כך על פי אומדנים ראשונים של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך הושג היעד שקבע ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת כהונתו השנייה כראש ממשלה בשנת 2009.
ההישג הכלכלי בולט הרבה יותר, כאשר בהשוואה בינלאומית התוצר לנפש בישראל גבוה מהתוצר לנפש בממוצע במדינות ה־OECD, שנאמד כעת בכ־39,300 דולרים. התוצר לנפש בישראל נמוך כעת רק ב־2% מהממוצע באיחוד האירופי, שם התוצר לנפש בממוצע נאמד בכ־40,900 דולרים - כאשר האיחוד האירופי כולל גם כלכלות חזקות דוגמת גרמניה, צרפת, איטליה ובלגיה, שהתמ"ג שלהן גבוה באופן משמעותי מזה של ישראל.
במונחי כוח קנייה ובהתחשב באינפלציה השלילית ובהתחזקות השקל, התוצר לנפש בישראל בפועל גבוה מ־41,000 דולרים.
על פי נתוני בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במחירים שוטפים התוצר לנפש, ערב ראש השנה הקודם תשע"ז, עמד על כ־141,500 שקלים, ואילו ערב ראש השנה תשע"ח במחירים שוטפים התוצר לנפש עומד כבר על כ־144,400. לפי סקר אחרון שפורסם, 88% מהישראלים מרוצים ממצבם הכלכלי בארץ.
ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה, מסביר שהנתונים המובילים בתקשורת בהקשר של צמיחה ופערים הפוכים מהמציאות. "ארגונים חברתיים מזינים את התקשורת בנתונים, שלפיהם הצמיחה בארץ גבוהה ואינה מחלחלת לשכבות החלשות ואילו הפערים גדלים. בפועל הנתונים הפוכים לגמרי. הצמיחה בישראל שומרת על מרחק קבוע מהכלכלות החזקות בעולם, ואילו הפערים החברתיים מצטמצמים בעקביות".
ד"ר שראל מסביר שישראל היא מקרה מיוחד בעולם, שבו מרבית העניים הם החרדים והערבים. החרדים למעשה בוחרים באורח חיים שממקם אותם בעשירונים התחתונים, ואילו הערבים, בשל אורח חייהם הכפרי ומסיבות נוספות, מטים את המדדים, שלא משקפים תמונה מהימנה על המצב לאשורו. "כל רכיב הדיור במדד כמעט לא נוגע לאוכלוסייה הערבית, שרובה גרה בבתים בבעלותה - מה שלא מאפיין אוכלוסיות חלשות אחרות בעולם", אומר שראל.
שליש מהילדים רעבים?
"ברור שהטענה על כמות כזו של רעבים בישראל היא מופרכת מיסודה. חד־משמעית, רמת החיים בישראל כיום גבוהה מכל זמן נתון בעבר. מובן שתמיד אפשר למצוא יוצאי דופן, אבל הם בוודאי לא מצביעים על המספרים הגדולים. יש בישראל כמה רשתות ביטחון שמבטיחות את מצב העניים, זאת מלבד עמותות פרטיות. מובן שמניפולציה בנתונים יכולה להראות מצב עגום בקרב משפחות ברוכות ילדים עם הכנסה נמוכה, יחסית. זה עדיין לא אומר שהם רעבים. ככלל, ברור שמצב העניים כיום טוב מתמיד. מצד הצריכה, מדד ג'יני למדידת פערים חברתיים מראה על פערים נמוכים יותר מבעבר, והמדד הזה רלוונטי מאוד".
צריך לזכור שישראל מתמודדת עם בעיות הון שחור בקרב האוכלוסייה הערבית, שלא מרבה לדווח על הכנסות. "תופעת ההון השחור קיימת בשני הקצוות של החברה הישראלית - העניים והעשירים מאוד. במקרה של העשירים, מדובר גם בתכנוני מס ובמקרים גבוליים. ביטוי של התופעה הזו הוא הפער בנתוני הלמ"ס בין ההכנסות הממוצעות של העשירונים התחתונים, לבין ההוצאות - הגבוהות יותר - של אותם עשירונים".
קשה יותר לקנות דירה?
לדברי שראל, "גם מצב הדיור אינו כפי שמציירים בתקשורת. אולי כיום קשה יותר לקנות מלפני עשור, אך קל יותר מלפני שני עשורים. בכל מקרה מצב מחירי השכירות הוא לטובת הדיירים, והוא נמוך גם בקנה מידה עולמית. בישראל יש מצב מיוחד, ולפיו דווקא השכבות החלשות מחזיקות בדירה בבעלותן - הערבים והחרדים. גם הממוצע הכללי מראה על שיעור בעלות גבוה".
"באופן כללי, שיעור היוצאים לחו"ל והפרופיל שלהם, בחתך העשירונים, כמו גם שיעור הבעלות על מכוניות ונתוני הצריכה המצטברים מורים על רמת חיים טובה מתמיד לכלל האוכלוסייה", אומר שראל.
ולסיכום, מה בכל זאת אנחנו צריכים לאחל לעצמנו?
"אנחנו צריכים להגדיל את העוגה - את התוצר. אנחנו צריכים להעלות את הפריון לעובד, להגמיש את שוק העבודה ולצמצם פערים מול המדינות המובילות. עובדתית, מצב העניים לאורך זמן תלוי בעושרה של המדינה. הייתי באוצר ואני יכול להגיד לך באופן חד־משמעי - הכסף לא מגיע מהממשלה, הוא מגיע מאיתנו, מהרווחים שלנו האזרחים".
בהכנת הכתבה השתתף זאב קליין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו