השנה שלהם

תשע"ז היתה שנה פורייה ומוצלחת מאוד במוזיקה הישראלית. תחיית ההיפ הופ הישראלי הגיעה לשיאה, אמני הסולו התיישבו במקומן של הלהקות והסאונד הישראלי התחדד ונעשה מובחן יותר. מתוך כל אלה, היו כמה שזרחו מעל כולם.

זמר השנה

עומר אדם

השיר השמיני ב"אחרי כל השנים", אלבומו החמישי של עומר אדם, נקרא "סיפור ישן" והוקלט כדואט עם לירן דנינו. דנינו הוא זה שפותח את השיר בביצוע יציב, ואדם מצטרף בהמשך. בתוך שניות ספורות העליונות הווקאלית של אדם נעשית ברורה והשיר הוא תצוגת יכולות מסחררת שלו.

זמר אדיר. עומר אדם // צילום: קוקו

הרגעים החזקים באלבום, לפחות בכל הנוגע לווירטואוזיות של אדם, הם שיר הנושא "בדיוק כמוני" ו"פוליטיקה וסקס". למעשה, בכל פעם שאדם בוחר לתבל את המוזיקה הישראלית במוטיבים של שירה טורקית, השיער סומר. האלבום ששחרר השנה מציג זמר אדיר עם פוטנציאל שעוד לא התחיל להתגלות. העתיד שלו צריך לסקרן כל חובב מוזיקה ישראלית.

זמרת השנה

קרולינה

גם באלבומים הקודמים שלה ובפרויקטים אחרים שבהם לקחה חלק, קרולינה הביאה עימה קול מלא גרוב ונשמה, אבל השנה קרה לו משהו. "שלוש", אלבום הסולו שהשיקה השנה (בהופעה בלתי נשכחת במועדון התיאטרון ביפו), הוא הראשון שהקליטה לאחר שהפכה לאם, ונדמה שהתהליך חלחל גם ליצירה שלה. הקול שלה מצלצל בגוונים מבריקים יותר, משהו בו נקי ומרהיב יותר, ההגשה שלה קיבלה תוספת ענקית של אמפתיה וחמלה, והשירה שלה נראית חסרת מאמץ ומלאת השראה. אם עוד לא הקשבתם ל"ענן", "תאהב אותי" או "יש בי", תכינו את עצמכם לפניני סול ולצמרמורות של עונג. 

להקת השנה

המסך הלבן

סביר מאוד שרובכם לא שמעתם על הרכב הרוק המופרע הזה, אבל על כמה להקות כן שמעתם השנה? נדמה שהבמות הולכות ונעשות צרות ולהקות הופכות לנחלת העבר. מעט מאוד להקות עשו השנה כותרות, ועוד פחות מהן היו ראויות לשבחים.

רוק תיאטרלי. "המסך הלבן" // צילום: גאיה סעדון

אחת הבודדות שכן הביאה עימה משב רוח רענן ויצרה משהו חדש היא המסך הלבן, שהקליטה השנה אלבום בכורה. הטריו (גבריאל ברויד - שירה וקלידים, גילברט ברויד - גיטרה ושירה וסתו בן שחר - תופים ושירה) עושה רוק תיאטרלי, משולח רסן וייחודי שקשה להתעלם ממנו. חפשו ביו־טיוב את הקליפים של "המם אותי" ו"רק בקבר" ותבינו מהר מאוד אם זה בשבילכם. 

אלבום השנה

לשונות של אש / אביתר בנאי

אחרי ארבע שנות שתיקה, לא זמן ארוך מדי במונחי היצירה של אביתר בנאי, הוא שחרר את אלבומו השישי. כבר בהאזנות הראשונות ברור היה ש"לשונות של אש" יכול להתחרות בקלות על תואר "האלבום הטוב ביותר של אביתר בנאי" ולפיכך גם על תואר אלבום השנה.

כישרון כתיבה פנומנלי. אביתר בנאי // צילום: אורית פניני

בעזרת שני מפיקים שונים (תמיר מוסקט על החצי הראשון של האלבום ונאור כרמי על חציו השני) וכישרון הכתיבה הפנומנלי שלו, בנאי מצליח ליצור אלבום עם באלאנס פנימי מדהים. יש בו שלווה ורוגע, אבל גם סדקים וחריצים שמופיעים לרגע. יש בו את "אור בצל" המופתי, את "לשונות של אש" היפהפה ואת "פרגולה" שתפגשו בהמשך הרשימה. יש בו את אביתר בנאי בשיאו, יש בו עושר סגנוני והמון ניואנסים שמחכים להתגלות בכל האזנה. מדובר באלבום מעולה.

שיר השנה

"פרגולה" / אביתר בנאי 

כל החוכמה, הרגישות, ההומור, הפחדים והחלומות של אביתר בנאי נחשפים בשיר האדיר הזה. בחברה החרדית לא מקובל להשתתף בריאליטי, אבל "פרגולה" יכול להיחשב כאילו בנאי הצטרף לעונה של הסדרה "מחוברים". מהבחינה הזו, הקליפ שיצר דורון צברי (יוצר "מחוברים") לשיר הוא הבחירה המושלמת. הרגעים הגדולים ("תפקיד בתרבות בישראל") מתחברים לרגעים הבנאליים ביותר ("סושי כשר בשערי צדק") ומציגים את זרמי התודעה והאסוציאציות של בנאי לעיני הקהל שלו. כשכל זה יושב על לחן שמספק לשיר את הדחף הנכון והפקה שנותנת לו בסיס קצבי יציב, התוצאה היא שיר נטול מתחרים על תואר שיר השנה תשע"ז.

הופעת השנה

נצ'י נצ'

הופעת ההשקה של האלבום "שפל וגאות" של נצ'י נצ' התקיימה באמפי שוני, כשבפארק הירקון רדיוהד העיפו לאוויר 50 אלף איש. לכאורה, מדובר בהתאבדות מקצועית. אבל נצ'י עשה את זה, פעמיים. במשך שני ערבים רצופים אמפי שוני היה מלא בקהל הצעיר והנלהב של הראפר המקומי, שהעדיף הופעה מקומית על פני תוצרת חוץ.

 

שואו טוטאלי. נצ'י נצ' // צילום: ארתור לנדה

עוד לא בן 30, אבל עם אלבום סולו רביעי וקילומטראז' במות מכובד ביותר, נצ'י מעניק לקהל שלו תמורה מלאה לכסף בדמות שואו טוטאלי ורצף של להיטים. גם אם עברתם מזמן את שנות העשרה שלכם, סביר להניח שאם תעמדו מול הבמה של נצ'י - תיתנו לאנרגיות לסחוף אתכם. האלבום שהוא השיק השנה מציג התפתחות סגנונית מרתקת ומביא אותו גם אל קהלים חדשים. מומלץ בחום לכל הגילים.

תגלית השנה

Ghazall - A Tareeq

הרכב מנצרת שחבריו מוסלמים ועושים תערובת נהדרת של אינדי רוק עם גרוב, רגאיי ובלוז. אלבום הבכורה של הלהקה, ששוחרר השנה, הצליח ליצור סקרנות לא מועטה והבטיח להרכב מקום על במת פסטיבל אינדינגב הקרוב, כמו גם התייחסות תקשורתית נאה.

רוק מנצרת. ר'זאל א־טאריק // צילום: יח"צ

כשמאזינים לשיר הנושא או ל־Elli Fat Mat המעולה, הפוליטיקה זזה הצידה ונוצר גשר שרק מוזיקה יכולה ויודעת ליצור. חפשו אותם ביו־טיוב ותתחילו לרקוד מזרח תיכון חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו