יותר מורים ללא תעודה מלמדים ביישובים חלשים

נתוני משרד החינוך מראים: מספר המורים הלא מוסמכים גבוה יותר ברשויות המדורגות נמוך מבחינה חברתית־כלכלית מאשר באלו המבוססות • משרד החינוך: "איכות ההוראה הולכת ומשתבחת"

צילום אילוסטרציה: GettyImages // צילום אילוסטרציה: GettyImages ,
צילום אילוסטרציה: GettyImages // צילום אילוסטרציה: GettyImages

במערכת החינוך מועסקים כ־3,000 מורים ללא תעודת הוראה - מספר נמוך ביחס למספר עובדי ההוראה בארץ, העומד על כ־180 אלף. אלא שמנתוני משרד החינוך עולה כי מספר המורים ללא תעודה, המלמדים ברשויות מקומיות שדירוגן החברתי־כלכלי נמוך, גדול יותר ממספרם באלו המדורגות גבוה מהן. כלומר, יותר מורים לא מקצועיים מועסקים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. 

לבקשת התנועה לחופש מידע ו"ישראל היום", חושף משרד החינוך כי בשנת הלימודים תשע"ז הועסקו 2,969 עובדי הוראה ללא תעודות הוראה - 1.6% מכלל המורים במערכת. במשרד מבהירים כי מדובר במורים הממלאים מקום לתקופות קצרות, במתמחים בהליך הכשרתם, ובעובדי הוראה ותיקים - כאלה שלא נכנסו לרפורמות שקבעו כי כל מורה חדש צריך להיות בעל תואר אקדמי ותעודת הוראה.

אלא שבהסתכלות על הנתונים עולה ממצא מעניין במיוחד. כאשר משווים בין יישובים מאותו אזור, שהאחד מדורג חברתית־כלכלית במקום גבוה והשני פחות, מספר המורים הלא מקצועיים - ללא תעודת הוראה, בכל שלבי הלימוד: מגן עד על־יסודי - גבוה יותר ביישוב הפחות מבוסס. 

כך, למשל, באזור ירושלים: אם משווים בין בית שמש, בעלת דירוג חברתי־כלכלי 3, למבשרת ציון, בעלת דירוג חברתי־כלכלי 8, אפשר לראות כי בבית שמש הועסקו 46 מורים לא מקצועיים לעומת 4 בלבד במבשרת ציון. אמנם מערכת החינוך במבשרת ציון קטנה יותר, אך הפער בא לידי ביטוי גם באחוזים: בעוד שם אחוז המורים הלא מקצועיים נמוך מ־1, בבית שמש הוא מעל הממוצע ועומד על 2.6%. 

באזור גוש דן אפשר לראות למשל פער בין הערים השכנות בת ים (דירוג 6) ואזור (דירוג 7), כאשר בבת ים מועסקים 40 מורים ללא תעודת הוראה מתוך 1,821 בסך הכל, בעוד באזור מורה אחד בלבד מתוך 128. כשבוחנים את אור עקיבא (דירוג 5), מספר המורים הלא מקצועיים עומד על חמישה, בעוד בחוף הכרמל, שם לומדים ילדי היישוב השכן והמבוסס קיסריה, מלמדים רק שני מורים ללא תעודה. 

בג'סר א־זרקה (דירוג 2) עומד מספר המורים הלא מקצועיים על 9, והוא גבוה הרבה יותר מהממוצע הארצי. פערים יש גם בין נס ציונה, רחובות ורמלה (אשכולות 7, 6 ו־4 בהתאמה), כאשר כמו בשאר המקרים - אחוז המורים הלא מקצועיים גבוה יותר בערים המוחלשות.

נירית בלייר

"חוסר במורים" 

"כיום במערכת החינוך המצב הוא אנומלי - העובדים מראיינים את המנהלים ולא להפך", אומרת אורית שטרית, מנכ"לית תנועת חינוך ישראלי, "מכיוון שיש חוסר במורים אין למנהלים ברירה אלא להתפשר, והם מקבלים לעבודה מורים ללא תעודות ומורים עם תעודות שאינן מתאימות לדרישות העבודה". 

עוד מוסיפה שטרית כי מורים ומורות טובים בעלי הכשרה מתאימה מעדיפים בתי ספר חזקים יותר ובמרכז, "ומנהלי בתי ספר חלשים נאלצים להתפשר על מורים בעלי הכשרה לא מתאימה או גרוע מכך - ללא הכשרה בכלל... כדי שאנשים טובים יגיעו למערכת ויישארו בה, המערכת חייבת לאתגר ולתגמל את עובדיה". 

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד נירית בלייר, אומרת כי "מורים שאינם מוסמכים ללמד מלמדים את ילדינו, וכדאי שנהיה ערים לכך ולסיבות ולשיקולים להצבתם בכיתות. נתונים על חינוך הם כוח בידי ציבור ההורים. חשיפת נתוני חינוך היא אחת המטרות המרכזיות של התנועה לחופש המידע, וזאת כדי לתת בידי הציבור יכולת בקרה אמיתית על החלטות בתחום זה, המשפיעות באופן ישיר על ילדינו ועתידם". 

"מצמצמים לא מוסמכים"

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב מסביר כי "הנתונים מתייחסים לממלאי מקום ולסטודנטים המצויים בתהליך הכשרה. נתוני השנים האחרונות מצביעים על כך שאיכות ההוראה הולכת ומשתבחת". עוד מוסיף אבואב כי "מורה חדש הנכנס למערכת חייב להיות עם תואר אקדמי ותעודת הוראה. לצד ההשבחה, משרד החינוך פועל לצמצם את היקף המורים הלא מוסמכים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר