רכש הגומלין של החברות הזרות בישראל בשנת 2016 גבוה מ־2 מיליארד דולר, כך עולה מדו"ח הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), שהוגש לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן.
גופי ממשלה, המבצעים הזמנות מחברות זרות, מחייבים אותן לבצע "רכש גומלין", היינו לבצע רכישה מהתעשייה הישראלית בהיקף כספי מסוים. תפקידה של הרשפ"ת הוא לפקח על ביצוע אותו רכש.
מהנתונים עולה כי בשנתיים האחרונות נרשמו 334 התחייבויות חדשות בסך של 2.8 מיליארד דולר, בעקבות התקשרות של 22 גופים ממשלתיים לרכישות מחברות זרות. אלו מצטרפות למחויבויות עבר, אשר יחדיו עומדות על 11.2 מיליארד דולר. סך המימושים של החברות הזרות עמד בשנת 2016 על 2.1 מיליארד דולר.
לפי הרשפ"ת, רק שליש מהחברות הזרות בוחרות לבצע הזמנות מחברות ישראליות בסכום העולה על ההתחייבויות שקיבלו על עצמן. סך המימושים של החברות הזרות לאורך השנים עומד על 25 מיליארד דולר, יותר מפי 2 מגובה המחויבויות. עודפי המימושים מסתכמים בכ־13.7 מיליארד דולר. רוב הפעילויות במסגרת רכש הגומלין של החברות הזרות היו השנה בתחומי האלקטרוניקה, מתכות וציוד תעשייתי, רכב, תעופה וחלל. לצד ענפים אלו אפשר למצוא תעשיות מענפים חדשים יחסית בעולם רכש הגומלין - תוכנה, רפואה, חשמל ותקשורת.
בין הגופים הזרים שהתקשרו עם גופים מקומיים היו יצרניות האוטובוסים הסיניות שהתקשרו עם חברת אגד. הן חתמו על הסכמים להרכבת אוטובוסים במפעלי הרכבה ישראליים ורכש מספקי משנה ישראלים.
לדברי שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, "רכש גומלין הוא כלי משמעותי להגדלת הייצוא, להכנסת ידע וטכנולוגיות מתקדמות לישראל ולמשיכת השקעות זרות לארץ".
מנהלת הרשות, זיוה איגר, הוסיפה כי "היקף המימושים של ספקי החוץ נמצא במגמת עלייה, ומספר החברות הישראליות שנהנו מכספי רכש גומלין הולך וגדל, במיוחד מספר התעשיות מהפריפריה והחברות הקטנות והבינוניות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו