"היא היתה אמנית פורצת דרך"

במוזיאון תל אביב לאמנות מוצגת בימים אלה תערוכת יחיד מקיפה של האמנית הצרפתייה־אמריקנית המנוחה לואיז בורז'ואה, מהנשים החשובות והמשפיעות באמנות של המאה ה־20.

התערוכה של בורזו'אה "שניים" מציגה יותר מ־50 עבודות ממבחר העבודות שלה, ובהן פסלי ענק, פסלים קטנים, עבודות טקסטיל ורישומים. בין העבודות בתערוכה גם כמה מיצירותיה הידועות ביותר, כגון פסל פלדה מ־2003 של זוג עכבישים (העכביש היה סימן ההיכר של בורז'ואה, וייצג את יחסיה עם אמה); ו"מעבר מסוכן" (Paassage Dangereux) מ־1997 - הכוללת חללים מגודרים ככלובים ובתוכם אובייקטים סמליים מחיי המשפחה.

"היא היתה פורצת דרך ואמנית חשובה שהצליחה ליצור שפה משלה מבלי להשתייך לשום זרם באמנות", מסבירה סוזן לנדאו, מנכ"לית המוזיאון ואוצרת שותפה בתערוכה לצד ג'רי גורווי. לדבריה, גורווי היה העוזר של בורז'ואה וידיד קרוב שלה במשך 30 שנים. "זה אדם שיודע עליה הכל ואי אפשר היום להקים תערוכה עליה בלעדיו".

בורז'ואה הלכה לעולמה ב־2009, בגיל 98, כשמאחוריה מקבץ יצירות מרשים המשלב מיניות עם פסיכואנליזה. אף על פי שהאמנות שלה נתפסת ככזו שתרמה להתפתחות התיאוריה הפמיניסטית, בורז'ואה עצמה לא אהבה שמזהים אותה באופן ישיר עם הפמיניזם. 

"היא לא רצתה להיות פמיניסטית מוצהרת ולא רצתה להיות מתויגת כ'אמנית פמיניסטית'", אומרת לנדאו, "אבל היא הזדהתה עם מאבק הפמיניסטיות, ובמיוחד עם האמניות. בתקופה ההיא, בשנות ה־60 וה־70, מספר הנשים שיצרו ושהציגו בתערוכות ביחס לגברים היה שערורייתי. היו אז הפגנות מול מוזיאונים מובילים בעולם של נשים שביקשו לקבל במה, שמחו על חוסר הייצוג שלהן. בורז'ואה השתתפה בלא מעט הפגנות כאלה, אבל היא לא רצתה שיגידו עליה 'אמנית פמיניסטית'. היא רצתה שיתייחסו אליה כמו אל האמנים הגברים".

האמנית בחייה עם פסל מעשה ידיה // צילום: אלכס ון ג'לדר, קרן איסטון / ברישיון VAGA, ניו־יורק 

עוד אומרת לנדאו כי "הסגנון שלה היה כל כך ייחודי, כזה שמאפשר לזהות את היצירות שלה מייד. האמנות היתה בשבילה פורקן, ביטוי לכאב שלה, לפחדים שלה. היו לה טראומות ילדות. הוריה נפטרו. אחרי מות אביה היא פנתה לפסיכואנליזה, אבל במקביל לאמנות, כדי להשתרר מהרגשות הקשים. היא השתמשה באמנות כדי להקל את סבלה". 

את כל הקריירה האמנותית שלה עשתה בורז'ואה בארה"ב. את צרפת היא עזבה ב־1938, בהיותה בת 27, לאחר שהתחתנה עם חוקר אמנות אמריקני־יהודי ידוע ששמו רוברט גולדווטר. "למעשה, פריצת הדרך שלה היתה רק בגיל 71", מספרת לנדאו. "היא הפכה לאישה הראשונה שזכתה לרטרוספקטיבה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA). מאז היא הפכה לאייקון אמנות ברחבי העולם. אין בעולם מוזיאון גדול וחשוב שלא הציג אותה, וסוף סוף זה קורה גם בארץ, בפעם הראשונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו