רפאל נדאל הכבר־אלמותי הוא כמובן הגיבור הספרדי הגדול של אליפות ארה"ב הפתוחה. אבל אם היה גיבור ספרדי שקט לטורניר, זה היה חוסה היגארס - המדורג שישי בעולם לתקופה קצרה בתחילת שנות השמונים, ומי שהישגי השיא שלו בקריירה היו שתי הופעות בחצי גמר רולאן גארוס.
היגארס בן ה־64 משמש כבר שנים ארוכות מאמן טניס, ואחרי שעזב את עבודתו עם רוג'ר פדרר ב־2009, הוא לקח על עצמו את האתגר הבא: שיקום הטניס האמריקני. ואלו התוצאות: ב־2010 היו רק חמש נשים וארבעה גברים אמריקנים בין 100 הראשונים בעולם, ולמעט האחיות וויליאמס לא היתה טניסאית בטופ 50; שמונה שנים אחר כך 13 נשים ו־11 גברים מארה"ב נמצאים במאייה הראשונה.
התוכנית לא עברה ללא תקלות, מספר גלעד בלום, טניסאי עבר ישראלי, שמאמן בתוכנית TEAM USA של היגראס: "הבעיות היו עמוקות ובתחילה חשבו להעביר את כל הילדים המוכשרים לאקדמיות". אבל במדינה גדולה הפירוש של זה הוא שאתה הורג את ענף האימון. אז הכיוון השתנה, ומאמנים, כמו בלום, קיבלו מימון כדי לאמן את הילדים המוכשרים תוך דיאלוג עם היגראס ואנשיו.
"בגדול, היגראס מביא את הקונספט הספרדי. אפשר לראות את זה גם בהנעת הכדור המונוטונית שלהם בכדורגל - תפחית את קבלת ההחלטות, תשחק לפי תבניות, והביצוע יהיה יותר טוב. זה לא מרתק, אבל לעולם לא משעמם לנצח", מוסיף בלום ועורך השוואה עם הגישה השונה של מאטס וילאנדר: "הוא מסתובב בארה"ב, מלמד טניס מגוון יותר, אבל העובדות הן שלשבדיה אולי יש שחקן טופ 100 אחד ולספרדים אינסוף".
אז הנשים האמריקניות אולי לא ירו זיקוקי דינור, אבל לקחו את ארבעת מקומות חצי הגמר. השיפור בגברים כבר נראה, אבל בגלל עניין הגילים יתארך יותר. רק עניין קטן נוסף צריך לקרות: לפני שנדאל ופדרר פורשים - אין יותר מדי תארים לחלוקה.
נדאל - הטקטיקן המושלם
שאלתי פעם את השחמטאי בוריס גלפנד מדוע החליף בעבר את כל רפרטואר ההגנות שלו לפני שפגש באליפות העולם את וישוואנתן אנאנד. תשובתו היתה זו: "כשאתה מתחרה מול יריב עדיף הסיכון הכי גדול הוא לא לקחת סיכונים". נזכרתי בכך כשקווין אנדרסון ניסה לבצע כמה שינויים בגמר מול נדאל. הספרדי חיכה להם כמו חתלתול לקערית חלב. טניס הוא לא שחמט.
תיקון: טניס הוא כן שחמט אצל השור ממאיורקה; הוא כן מבצע שינויים כירורגיים תוך כדי משחק בדייקנות מעוררת אימה; ההתקפה על הרשת (16 מ־16 נקודות ברשת) שלחה את אנדרסון לקו האחורי, שם שחקן של 2.04 מ' נידון להשמדה עצמית; בחצי הגמר מול חואן מרטין דל פוטרו, נדאל הפסיד את המערכה הראשונה, ואז מייד זנח את ההתקפה הרציפה על חבטת גב היד הרגישה של יריבו והחל לערבב חבטות.
"כשאתה משחק טוב ומפסיד מערכה אתה חייב לשנות", הוא הסביר משהו שלרוב הספורטאים בעולם קשה להפנים, ולמעשה הסביר בעצם את ההבדל בין היכולת הטקטית שלו לבין של כל שחקן מאז... מי יודע? נדאל הוא הטקטיקן הדגול ביותר שאני זוכר. כל נקודה "נדאלית" היא חלק מתוכנית גדולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
