דרמה גדולה, חילופי האשמות, סגירת חשבונות ובעיקר - טענות קשות כלפי בג"ץ, בעקבות ההחלטה לבטל את התיקונים (19 ו-21) לחוק המאפשר את הארכת הפטור לתלמידי ישיבה מגיוס לצה"ל עד לשנת 2023.
״הפסיקה מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהודי, היודע כי במשך כל הדורות מה שהחזיק אותנו מול הרדיפות והגזרות היה לימוד התורה", אמר יו"ר ש"ס, שר הפנים, אריה דרעי.
"בני הישיבות ימשיכו גם אחרי פסיקת בג״צ לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ", הוסיף, "נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים״.
יו׳ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר: "במהלך כל ההיסטוריה של העם היהודי היו רבים מתוך העם ומחוצה לו שניסו למנוע מתלמידי הישיבות להמשיך את תלמודם - חלקם ניסו זאת בכוח, חלקם בדרכים אחרות. לעולם לא הצליחו לפגוע בלימוד התורה, וגם עכשיו לא יצליחו.
"לומדי התורה ימשיכו בתלמודם עם בג"ץ או בלעדיו. אני דוחה מכל וכל את פסיקת בג"ץ ובמהלך השנה הקרובה נתקן זאת על אפם וחמתם של השופטים שאין להם שום מושג מה המשמעות של לומדי התורה. כל זכות הקיום שלנו כעם תלויה בתלמידי הישיבות".
שר הבריאות, ח״כ יעקב ליצמן: "מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג״צ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל, מתוך מטרה לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית שהם בני הישיבות הקדושות שתורתם אומנותם. לא נאפשר לאף כוח בעולם למנוע מאף אדם ללמוד תורה וכי הוכח שכל מהלך שכזה של כפיה נגד לומדי התורה, באמצעות חוק או כל סנקציה שהיא - נידון לכישלון מראש. ניוועץ בגדולי ישראל ונוביל לשינוי ההחלטה הדרקונית של שופטי בג״ץ, שלא מבינים מהות וחשיבות לימוד התורה בעם ישראל לדורותיו".
היום יתכנסו יהדות התורה וש"ס לדיון חריום בעקבות הפסיקה.
"כשלים גנטיים בחוק"
ההחלטה התקבלה ברוב של 8 מול 1 בהרכב מורחב. שני התיקונים לחוק עברו במרץ 2014 ובנובמבר 2015 בכנסת, כשמטרתו של תיקון 21 היתה למעשה למסמס את חוק הגיוס המקורי שעבר בממשלה הקודמת שבה ישבה מפלגת יש עתיד ולפיו כל תלמידי הישיבות יגוייסו, מלבד 1,800. התיקון לחוק העניק מתן פטור לתלמידי ישיבות שהיו (בעת החקיקה) מעל גיל 18 וקבע יעדי גיוס "וולונטריים".
משמעות הפסיקה אתמול היא שבג"צ מחזיר את הגלגל לספטמבר 2014, היום שבו בוטל חוק טל (גיוס שווה לכולם). המשמעות כעת היא שבתוך שנה מהיום, אם לא יאושר תיקון אחר לחוק שיעבור את בג"צ, תלמידי הישיבות לא יהנו יותר מפטורים מיוחדים ועל כל צעיר חרדי בן 18 תחול חובת השירות בדומה לאזרחים החילוניים.
"במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים", כתבה בהחלטתה השופטת מרים נאור והסבירה כי הדברים תלויים למעשה ברצונם הטוב של החרדים. "קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי... למעשה ליעדי הגיוס (הוולונטריים) בתקופה זו אין כל משמעות".
השופטת נאור ציינה כי החוק מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. לדעתה "קיימים כשלים גנטיים" בחוק ובין היתר הוא לא מציע פיתרון קבע למצב הקיים. "לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפיה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זה לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ".
המשנה בדימוס השופט אליקים רובינשטיין, היה חריף עוד יותר. "ייאוש. אין בפי מלה אחרת באשר לנושא. הגיחוך – חוכא ואיטלולא – שנוצר בגלגולי ה'פינג פונג' בין הרשויות בעניין היורד לשורש השויון וההגינות האנושית הבסיסית, בעוד אין נפגע לימוד התורה החשוב כל כך כהוא זה, מציב את השאלה אם לצחוק צריך או לבכות בכי תמרורים", כתב בפסיקתו.
בדעת מיעוט עמד מנגד השופט נועם סולברג שכתב כי אין סיבה להתערבות בית המשפט: "בעניין שלפנינו מוענקת הטבה לקבוצה מסוימת, מבלי שיש בכך יחס פוגעני מפלה כלפי אחרים".
"ללא אפליה בין אזרחים"
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, בירך על החלטת בג"ץ, הגם שביטלה בין היתר את התיקון לחוק שיזמה מפלגתו בעבר. "בית המשפט העליון עשה היום צדק", אמר במסיבת עיתונאים שכינס, "הערכים ניצחו, רוח צה"ל ניצחה, החיילים שלנו ניצחו. היום התחלנו לסובב את ההגה של הספינה לכיוון של שפיות וערכים".
"אותם אנשים שהעבירו איתנו את החוק, הם אלה שביטלו אותו", הוסיף לפיד, "נתניהו נאם אז בממשלה כמה זה חשוב. שקד עמדה בראש ועדה שהעבירה את המתווה בכנסת. בנט סיפר זיכרונות מהשירות הצבאי. ואז התחלפה ממשלה והם הלכו והצביעו בדיוק להפך. וכששואלים אותם למה, הם אומרים 'כי קודם לפיד הכריח אותנו, ועכשיו ליצמן הכריח אותנו'. אני קורא מפה לשר ליברמן: זה בידיים שלך. אתה אחראי על צה"ל. אתה צריך לכנס היום מסיבת עיתונאים ולהגיד - כולם מתגייסים. כולם משרתים בצבא. אחרת לא תהיה ממשלה".
איתי בן חורין, שעתר לבג"ץ בשם הפורום לשוויון בנטל, אמר: "הניצחון שלנו בבג"ץ מעביר מסר חד וברור לפוליטיקאים - תפסיקו כבר עם הקומבינות, תקדמו חוק ברור שבו כל אחד משרת את המדינה. אנו מצפים ממי שדיבר רבות בנושא - אביגדור ליברמן - להוביל כשר הביטחון חקיקה מיידית המקדמת שוויון".
התנועה לאיכות השלטון, שהייתה בין העותרים לביטול התיקונים לחוק הגיוס, בירכה על ההחלטה ומסרה: "בית המשפט אמר את דברו בצורה הנחרצת ביותר, כאשר קבע פה אחד כי שני התיקונים פוגעים בשוויון, וברוב מוחץ קבע שהם לא יכולים לעמוד במבחנים החוקתיים ובוודאי בשעה שבה הנתונים הסטטיסטיים הוכיחו מעל לכל ספק כי שני החוקים רק פגעו בהליך המבורך של גיוס בני הישיבות שהחל עם ביטול חוק טל.
"כמי שנאבקת למען שוויון אמיתי בנטל מזה 17 שנים, מקווה התנועה למען איכות השלטון כי פסק הדין ייפול על אזניים קשובות, וכי סוף סוף יופעל חוק הגיוס באופן שווה על כלל אזרחי מדינת ישראל, וללא אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם".
סגן יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד מנחם מושקוביץ, מסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "מצער לראות שלאחר שנתיים של הורדת המתח והקיטוב בין הציבורים בחברה הישראלית, מגיעה החלטה אחת ומדליקה את אש המחלוקת מחדש. נושא השוויון בנטל הוא נושא רגיש שחייב להיפתר בהסכמות ובשיח של כל הצדדים ולא בהחלטות שיפוטיות שמרחיקות את הפתרון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו