"כל בן 18 צריך להתגייס - יהודים, מוסלמים ונוצרים"

יו"ר ישראל ביתנו ושר הביטחון אביגדור ליברמן גיבה את החלטת בג"ץ לבטל את חוק גיוס החרדים ואמר כי "המרכיב הכי חשוב במונח של מדינה חזקה או עצמת המדינה זה החוסן הפנימי, החוסן הלאומי – הגיבוש של החברה הישראלית, וחברה שהיא יותר מגובשת והומוגנית היא תמיד מנצחת. מי שיותר נחוש יהיה בסופו של דבר המנצח, וכך היה גם ב-1948. קיטוב ופילוג זה דבר מסוכן וזה יותר חשוב מנשק".

 

 

לדבריו, "ישראל ביתנו היא עקבית: שירות לכולם, ואין יותר סוג' א' וסוג ב'. כל צעיר שמגיע לגיל 18 חייב להגיע לשירות צבאי או שירות לאומי, זה לא יכול להיות אחרת. אני מדבר גם על היהודים, גם על המוסלמים וגם על הנוצרים. אני מצפה מכל אזרחי מדינת ישראל להזדהות עם המדינה".

 

ליברמן, שאמר את הדברים באירוע מפלגתי, הוסיף כי "התפיסה שלנו היא אחרת – לא נלחמים לא נגד חרדים ולא בעד אלו ולא נגד בית משפט העליון, אנחנו משתדלים לגשת לבעיה על פי הקריטריון הכי חשוב בחיים – השכל הישר".

 

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (האיחוד הלאומי) תקף את החלטת בג"ץ ואמר כי "נבחרנו כדי למשול ואם אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה, אין לנו שום תוקף מוסרי להמשיך לשבת על הכיסא ולקבל משכורות. נבחרנו כדי לטפל בבעיית המסתננים, כדי לנהל מדיניות כלכלית אחראית, כדי להילחם בטרור, כדי להסדיר את ההתיישבות, כדי ליישם מדיניות אחראית בסוגיית שילוב החרדים בצה"ל ובשוק התעסוקה במקביל להכרת ערך לימוד התורה, ועוד. אם אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה כי בג"ץ פוסל את כל מה שאנחנו עושים, מוטב שנחזיר את המנדט אל העם".

 

לדבריו, "בחודשים האחרונים בג"ץ פרק מעליו כל רסן ברמיסת הדמוקרטיה ובזלזול בוטה בכנסת, בממשלה ובעם". לדברי סמוטריץ' על כל הסיעות בקואליציה לכפות על יו"ר כולנו השר משה כחלון רפורמה בבית המשפט או הליכה לבחירות. 

לדבריו, "כל צעיר בן 18 צריך להגיע לשירות לאומי או צבאי ואני מדבר על יהודים, מוסלמים ונוצרים". עוד אמר כי "אנחנו מדברים על שירות לכולם ואין סוג א' וסוג ב'. הגשנו הצעת חוק כזו בעבר ובנובמבר 2015 הגשתי את אותה הצעת חוק לפני פסיקת בג"ץ ועמדתנו ברורה לכולם. אין שום כוונה להכניס לכלא, אנחנו צריכים לעשות את זה בחוכמה. אני יכול לרשום להם רישום פלילי או לא לסבסד אותם בשום מלגה. אני לא חייב לסבסד ישיבה או אולפנה שהם לומדים בה. אני חושב שיש פה מכשירים אפקטיביים לכל מי שמסרב לשרת". 

 

היום התקיימה ישיבה של חברי הסיעות החרדיות במהלכה התבטא שר הפנים, אריה דרעי בכעס כלפי החלטת בג"ץ לבטל את חוק הגיוס. "הכנסת חייבת להחליט, אין פה שיקולים של ימין או שמאל, הכוח צריך לחזור לכנסת ולממשלה, בית המשפט צריך לעסוק בעניינים משפטיים וזהו", עוד אמר השר כי "זה עניין ערכי של השקפת חיים, הציבור בוחר את הנציגים שלו, הכנסת יכולה להחליף חוקים, אנחנו עובדים בשביל שופטי בית המשפט העליון, מישהו התבלבל כאן, הם לא נבחרו על ידי הציבור והם לא מייצגים את הדעה של הציבור. מי שצריך להחליט בעניינים האלה הם ממשלת ישראל והכנסת".

 

לשר דרעי הצטרף חבר הכנסת מטעם יהדות התורה, ישראל אייכלר שהגיב בזעם לקביעת בג"ץ: "אני חושב שצריך לעשות חוק לביטול סנקציות פליליות לכל חייל שלא מתגייס ולא משנה אם הוא חרדי או חילוני. רק בישראל ובצפון קוריאה יש חוק גיוס חובה לנשים, ברגע שלא יהיה גיוס חובה לנשים ולא יהיו סנקציות פליליות לא תהיה טענה של אפליה ואז אף אחד לא יוכל לכפות עלינו להתגייס לצבא שהוא כור היתוך".

 

חה"כ אייכלר הוסיף כי "בג"ץ הפך משופט לשליט, שופט מוגן בניגוד לנבחר ציבור ולכן הוא לא צריך לשנות את החוק, הוא צריך לשפוט על פי כוונת המחוקק, אם לא הוא פשוט עבריין שלוקח את השלטון לידיו. הפתרון הוא לבטל את גיוס החובה מכולם, צריך להיות גיוס חובה אבל בלי סנקציות פליליות".

 

הרכב מורחב של תשעה משופטי בית המשפט העליון ביטל אתמול את התיקון ל"חוק הגיוס", המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים מול אחד.

חבר הכנסת ישראל אייכלר // צילום: יהודה שלזינגר

השופטים דנו בשאלת חוקתיותם של תיקונים לחוק שירות ביטחון המסדירים את סוגיית גיוסם לצבא של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם". 

 

בפסק הדין קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה מבין תשעת השופטים בהרכב קבעו כי הסדר הגיוס החדש בלתי מידתי ובלתי חוקתי. לפיכך, הוחלט ברוב דעות להורות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות. 

שופטי הרוב פסקו כי בטלותו של ההסדר תיכנס לתוקף רק בעוד שנה ממועד מתן פסק הדין, על מנת לאפשר היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך. 

השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי וכי דינו להתבטל. כל שופטי ההרכב דחו פה אחד, את העתירה שבה נטען כי התיקון מפלה לרעה את תלמידי הישיבות. 

השר דרעי בדיון היום // צילום: יהודה שלזינגר

"קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", כתבה בהחלטתה נשיאת העליון מרים נאור. "בתקופת ההסתגלות הראשונה הסדר וולונטרי לחלוטין וחסר כוח כופה. למעשה ליעדי הגיוס בתקופה זו אין כל משמעות". 

השופטת נאור ציינה כי החוק מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. לטעמה, "קיימים כשלים גנטיים" בחוק ובין היתר הוא לא מציע פיתרון קבע למצב הקיים. "לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפיה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו