סערה בלשכה: "מינוי עו"ד נוה - חשש לניגוד עניינים"

קהילת המשפט סוערת: בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", שלפיו יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה הוא מועמד ודאי מטעמה לוועדה לבחירת שופטים, נשמעים קולות זועמים בקרב עורכי דין בכירים. 

עורכי הדין מצביעים על חשש עמוק, שלפיו היו"ר נוה, שצפוי להיות חבר באותה ועדה רבת השפעה, עתיד להיות מעורב במינוי שופטים ואז לשלוח עורכי דין ממשרדו לדיוניהם. בשל כך יש הרואים בהתמודדותו לוועדה כזו המעלה אפשרות לניגוד עניינים לכאורה.

משרדו של אפי נוה, משרד עורכי הדין אטיאס־נוה־כהן, הוא אחד המשרדים הגדולים בישראל בתחום הנזיקין, והוא עוסק כמעט אך ורק בליטיגציה - עבודת ייצוג ישירה בבתי המשפט, שבמסגרתה עורכי הדין של המשרד מופיעים בפני השופטים על בסיס יומיומי. 

עורכי הדין שעימם שוחחנו, הבקיאים בנעשה בלשכה, ביקשו להישאר בעילום שם משיקולים מקצועיים ואישיים. אחד מהם אמר אתמול ל"ישראל היום": "ככלל, עצם העובדה שעורכי דין בכירים יושבים בוועדה למינוי שופטים היא בעייתית ביותר, וראוי לשנות זאת".

על פי סעיף 53א' בחוק לשכת עורכי הדין, אסור לנציגי הלשכה עצמם להופיע בפני ערכאות. ואולם, הסעיף אינו מתייחס למשרדו ולעובדיו של אותו נציג. "מדובר באבסורד", אמר עורך הדין ששוחח עימנו, "כשמדובר באדם שעומד בראש משרד מרכזי העוסק כל כולו בליטיגציה, יש חשש מפני ניגוד אינטרסים הזועק השמיימה". 

"תחושה לא פשוטה"

ראש הלשכה הקודם, עו"ד דורון ברזילי, שקל בשנת 2011 להתמודד לתפקיד, אך הודיע על פרישה מהמרוץ. בהודעה שפרסמה אז הלשכה נאמר כי הוא "החליט להעמיד את טובת הלשכה ומערכת המשפט מעל לטובתו האישית... כדי למנוע חשד שמא הוא פועל בנושא זה למען אינטרס אישי". הפעם, חוששים המשפטנים, מדובר באופרה אחרת לגמרי.

"כששופט בא ורוצה להתקדם למחוזי או לעליון, שווה לו להתווכח מול אפי? איך זה נראה בחוץ? כיצד חש האזרח שמתמודד מולם?" שאל אתמול עורך דין בכיר המגיע מתחום הנזיקין.

עורך דין בכיר אחר הפעיל בלשכה ומתדיין מול עורכי דין היושבים בוועדה לבחירת שופטים, מספר כי שמע לא פעם בכירים בלשכת עורכי הדין מתרברבים על כך שהם "מינו את השופטים" בתיק מסוים או בערכאה מסוימת. "אלה אמירות שנשמעות גם בישיבות רשמיות של הלשכה עם נוכחים רבים", הוסיף.

לכן, לדברי אותו משפטן, "למרות שהנציג עצמו לא מופיע בבית המשפט, שמו מתנוסס על כל כתבי בית הדין. השופטים וכולם רואים את זה. יש תחושה לא פשוטה". 

"מסקנות חסרות בסיס"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לכתבה: "חוק לשכת עורכי הדין מסדיר בסעיף 53א' לחוק את הסוגיה נשוא השאילתא. ראוי היה שהפונה, בטרם יסיק מסקנות חסרות בסיס, היה מעיין בהוראות החוק. אם היה מעיין בהוראות החוק, היה לומד שמרגע המינוי לוועדה עורך הדין המתמנה אינו רשאי להופיע יותר בבתי משפט וזאת בדיוק על מנת למנוע ניגוד עניינים. 

"אם הפונה סבור שהוראות החוק אינן מספיקות דיין, הוא מוזמן להציע הצעת חוק חדשה לכנסת ישראל", לשון התגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו