נדמה כאילו נצח חלף מאז דפדפנו בדפי מגזין מבריקים ומפתים המציגים לתפארת צילומי אוכל מרהיבים באדיבות מרומזת של מותג כזה או אחר. שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה הפכו את עולם הדיגיטל לעולם תוכן שופע וממומן, שכן אם אנחנו חיים במדיה החברתית ובבלוגספירה כך גם המפרסמים. הגיוני. התחזקות הממד הדיגיטלי בזירת האוכל, כמו בעולמות לייף סטייל נוספים, הפכה את העיסוק ברשתות החברתיות לאפיק מקצועי - ואת הבלוגינג לפועל רשמי בשפה העברית.
בדומה לכל ענף טרנדי, גם בזירת האוכל פועלות אושיות רשת בשפע וברמות הצלחה שונות. מי שיוצרת שנים תוכן דיגיטלי, אך רק לאחרונה בבלוג אישי ששמו "קרוטית", היא רחלי קרוט בת ה־37, מהאחרונות להצטרף לחונטת בלוגריות האוכל שהוכיחה באופן מיידי כי הסבלנות משתלמת. קרוט היא בחורה יסודית ורצינית, היא למדה את התחום בכובד ראש, יצרה לעצמה שפה יצירתית והשכילה לשתף בתובנות ובלבטים ולפתח שיח אמיתי בינה לבין עוקביה - אך בעיקר, היא מבשלת לקהל עוקביה תוכן נגיש ואמיתי והם מצידם מגיבים בתיאבון גדול עם כ־19 אלף עוקבים באינסטגרם, 20 אלף חברים בעמוד פייסבוק שהוקם רק לפני חצי שנה וכ־400 אלף צפיות בחודש בדפי הבלוג.
קרוט נכנסה לזירת הבלוגינג כשזו כבר היתה מסחרית, ועל כן "קרוטית" נע במופתיות על מנעד האישי מול המסחרי. "לפני הבלוג הקמתי אתרים ברשת", היא מספרת, "כשהקמתי את אתר FOODPAGE התחלתי לייצר תכנים קולינריים ומתכונים עבור חברות מסחריות בשיתוף האתר, ובשנה האחרונה, בעיקר מאז הקמת הבלוג, אני עוסקת בפיתוח תוכן ומתכונים ישירות עבור לקוחות ואנשים בתחום האוכל. מבניית אסטרטגיית דיגיטל וניהול רשתות חברתיות ועד פיתוח מתכונים ועריכה קולינרית".
"תוכן איכותי ורלוונטי"
לדברי קרוט, "בשנתיים האחרונות קיים שינוי גדול בשטח. עד אז, רבות מהחברות המסחריות התמקדו בעיקר בפרסום קלאסי של באנרים ופרסומות, ובשנים האחרונות הבינו שעל ידי שימוש מושכל בתוכן אפשר להצליח איפה שהבאנרים כשלו, כל עוד מדובר בתוכן איכותי ורלוונטי, כמובן. הבלוגרים, שקיבלו במה גדולה וכיכבו אצל הגולשים ומהווים היום אחוז לא קטן בתחום, לאחר שחברות מסחריות רבות הבינו את כוחם ואת ההשפעה הישירה והכנה שלהם על הגולשים".
העוקבים שמים לב מתי התוכן ממוסחר?
"אני מאמינה מאוד שאם מפרסמים רק מוצרים שעומדים מאחוריהם במאה אחוז ורק חומרי גלם שנבדקו כמה וכמה פעמים, ולא מחפפים בנוגע ליצירת התוכן, אין שום סיבה שהגולש יהיה ציני כלפי מתכון מסחרי. הגולשים בבלוג יודעים שהם יקבלו את המתכון הכי טוב שיש, שנוסה אצלי בבית כמה וכמה פעמים, וזה מה שחשוב. אני מקווה שהם גם יודעים שאם המלצתי על משהו, סימן שאני באמת אוהבת אותו, בין ששילמו לי או לא. כמו כן, אני עומדת מאחורי כל מתכון וכל תוכן שעולה, בין שהוא ממומן או לא. מאז שהכנסתי תוכן מסחרי לבלוג ולרשתות החברתיות היתה רק תגובה אחת שתהתה לגבי קידום מסוים, ובדיעבד למדתי ממנה לקח נהדר – מסחר זה מעולה, ואני מרגישה גם מחויבות ליצור אותו בצורה הכי איכותית שיש, אבל צריך לדעת למנן את הכמות".
מה מידת ההשקעה בפיתוח בלוג? ומה מידת המחויבות והזמן הנדרש לתחזק בלוג מוביל?
"הרבה יותר ממה שחשבתי. אני חושבת, עובדת ומקבלת השראה בנוגע לבלוג כמעט בכל דקה ביממה, למרות שיש לי המון עיסוקים אחרים ביום. בגלל שהבלוג הוא המקום האישי שלי, שם גם עולות המילים שמתארות את החיים הפרטיים שלי. מעבר לזה, כל מתכון עובר בדיקה וניסיונות רבים, ורק אז אני מצלמת את הגרסה הטובה ביותר. כמו כן, יש להביא בחשבון את עריכת הטקסטים, חיתוך התמונות והעלאת התוכן לבלוג. וכמובן, תשובות לתגובות הגולשים והעוקבים. הייתי ממליצה לפתוח בלוג רק למי שזה בוער בו. שיש לו תשוקה ענקית לזה. לא משנה אם הוא יודע לצלם כמו מקצוען או לכתוב כמו עורך תוכן, את כל אלה אפשר ללמוד, כל עוד יש דחף פנימי גדול והבנה שבלוג הוא לא המקום לקבל קמח או פסטה מיחצ"נים אלא באמת הפלטפורמה הכי טובה לספר לעולם על התשוקות שלך. לאנשים כאלה אני מוכנה לעזור לא מעט, כי אני מאמינה שרק אנשים כאלה יהפכו את התחום הזה, ובכלל את הרשת ואת העולם שלנו, לטובים ולאיכותיים יותר".
והשאלה, אפשר להתפרנס מבלוג?
"בהחלט. אם עובדים קשה, מייצרים תוכן איכותי וזוכרים להישאר ענווים גם אם לפעמים הטרפת סביב הבלוג מייצרת תחושה שנמצאים על האולימפוס – אפשר לגמרי להתפרנס. מובן שתוכן ויזואלי הוא גורם מכריע בצריכת התוכן הדיגיטלי, כי תמונה אחת שווה אלף מילים, אלף לייקים והיום גם כאלף שקלים".
"להקשיב לתחושות"
את המתמטיקה הפשוטה הזאת הפנימה גל בן זאב בת ה־34, צלמת קולינריה מובילה ויוצרת תוכן חזותי ברשתות החברתיות ובמדיה המודפסת, שתפסה לעצמה מקום בפסגת הצילום המסחרי. "התחלתי לעסוק בתחום לפני יותר מעשר שנים, לאחר שסיימתי את לימודי הצילום ומדיה דיגיטלית במכללת הדסה בירושלים", היא מספרת, "קיבלתי החלטה מאוד ברורה עם עצמי, שאני רוצה לעסוק בצילום כקריירה. עבדתי כצלמת חתונות, משם עברתי לצילומי היריון וילדים ואחרי שלוש שנים החלטתי לעבוד עם הקהל העסקי והמסחרי. הקמתי סטודיו עם שותפה, ששילב צילום ועיצוב גרפי תחת קורת גג אחת. עבדנו עם עסקים מתחומים שונים. עיקר העבודה היה סביב זהות של עסק באמצעות תוכן ויזואלי: מיתוג, צילום, וידאו ועיצוב גרפי. לאחר שלוש שנים החלטנו להמשיך הלאה, ואז כשעמדתי בפני צומת דרכים בקריירה והחלטתי לדייק את תחום ההתמחות שלי לצילום קולינרי, הרבה בגלל שמצאתי שהוא משלב את כל מה שאני אוהבת במקום אחד".

גל בן זאב. "להניע את הגולשים לפעולה" // צילום: אודי טאוב
לדברי בן זאב, "כשגולש רואה משהו שתופס אותו והוא בוחר להגיב, לטוב ולרע, סימן שזה עשה לו משהו. אני מייצרת תוכן שמשלב השראה, לימוד, וגם הומור. התפקיד שלנו, כבלוגרים בעולם המסחרי, הוא בעצם לגרום לצופה להיעצר על התוכן ולהיות מונע לפעולה. אם התוכן לא מספר סיפור, מגרה, מסקרן ומושך, רוב הסיכויים שהוא גם לא יעבוד. לכן דבר ראשון חייבת להיות הבנה של חשיבות התוכן הוויזואלי האיכותי. כמו כן, אני מאמינה גדולה בחיבור עם אנשים ובהקשבה לתחושות הבטן. רעיונות והשראה יכולים להגיע מכל מקום. אצלי הראש כל הזמן בפעולה וחוש הדמיון מפותח".
נוסף על צילום, מעבירה בן זאב גם סדנאות, המתקיימות בסטודיו שלה. "תחום הסדנאות התפתח כתוצאה מצורך שעלה בקהל בקרב בלוגרים, בעלי עסקים קטנים בתחום הקולינרי, שפים וקונדיטורים, שהבינו שיש פער גדול בין היצירה הקולינרית הנפלאה שהם מכינים לבין איך שהיא יוצאת בצילום", היא מסבירה, "קיבלתי הרבה פניות מאנשים ללא רקע בצילום, שביקשו ללמוד ולדעת יותר והחלטתי להרים את הכפפה וליצור סדנת צילום במצלמה למתחילים שמגלה שלב אחר שלב את הסודות של עולם הצילום הקולינרי. לא סתם היא קיבלה את השם SECRETS. כמו כן, בעקבות הסדנה הזו, עלה הצורך לסדנת צילום וסטיילינג קולינרי גם בסמארטפון. עם תמר ג'וזנסקי, מומחית לתוכן ויזאולי באינסטגרם, החלטנו לצאת עם סדנה יומית שמדברת על הרשתות החברתיות ואיך תוכן ויזואלי נכון עובד בה, מתן טיפים לצילום נכון, גאדג'טים, אפליקציות והתנסות מעשית בסטודיו עם הקונדיטורית אילה ענבר".
ואם אפשר להתפרנס ברשת, אפשר גם ללמוד איך עושים זאת. בעיתוי מדויק פתחה הבלוגריסטית יונית צוק בת ה־38, בעלת ניסיון בעריכת אתרי אינטרנט מאז שנת 2007 ובתחום הבלוגינג משנת 2009, את קורס הבלוגינג המצליח שלה. "את הקפיצה למים של הבלוגים התחלתי עם סלונה, שם פתחתי ממש עם עליית הפלטפורמה לאוויר את הבלוג האישי שלי", היא נזכרת, "ב־2008 היתה פריחה מאוד גדולה של בלוגים עצמאיים בתחום הלייף סטייל והיצירה, ולכן זה מאוד סקרן אותי ללמוד את הנושא. כשחקרתי את נושא הבלוגים בתואר השני בתקשורת, הוא עדיין היה ממש בחיתוליו. גם היום אפשר לומר שיש הרבה אנשים שמרימים גבה כשאני מדברת על בלוגים, אבל המצב קצת יותר טוב מבעבר ובכל יום נפתחים עוד ועוד בלוגים. כמו כן, עם השנים, היו בלוגים שהיוו פריצת דרך בעולם השיווק והתוכן, כמו הבלוג כלות אורבניות, המגזין הביתה, הבלוג של שרון היינריך והמגזין טבעוניות נהנות יותר. כל בלוג, בנישה שלו ובדרך המיוחדת שלו, יכול לפרוץ דרך".

יונית צוק. "הבלוג שינה את חיי" // צילום: שירלי פלדרמן
לדברי צוק, "הבלוג שלי שינה את חיי. נקודה. עם הכתיבה על תוכן שמרתק אותי, הבנתי שהגעתי הביתה ומצאתי נושא שאותו אני אוהבת ללמד, להעשיר ולהעביר הלאה. הבנתי שבלוג משנה חיים, ולא משנה כרגע אם זה מבחינה כלכלית או רגשית. הכתיבה עוזרת מאוד להבין תהליכים שעוברים בין הלב לראש ומחברת אותנו לעצמנו ולאחרים, ולכן הבלוג משנה את החיים".
את נוגעת גם בתוכן מסחרי ושיווקי באפיקי הדיגיטל הפרטיים שלך?
"בבלוג האישי אני לא מערבבת שמחה וששון. הבלוג העסקי הוא מקום לשיח מקצועי, ושם אני ממליצה על פלטפורמות שונות. הכל נגיש ושקוף. הבלוג מהווה דוגמה חיה לאיך אפשר להפוך את התחביב למקצוע מכניס, וזה גם היה נושא המחקר שלי בתואר השני, שבו פיתחתי מודל של חמישה שלבים להפיכת התחביב למקצוע. בבלוג אני משווקת את המוצרים והשירותים של העסק שלי, וזה עובד בכל יום מחדש. נוספים לי נרשמים חדשים לניוזלטר, יוצרים איתי קשר לפחות שלוש פעמים ביום דרך ה'צרו קשר' באתר ונרשמים לשירותים ולמוצרים שלי בעקבות הבלוג. להיות בלוגרית במשרה מלאה זה אומר לעבוד בבלוג. אבל ממש לעבוד. לא מספיק לכתוב פוסט, צריך להגיב, להפיץ, לשלח, ללמוד, לצלם, לסנן, לערוך, לחשוף, לעשות עבודת נטוורקינג און ליין ואוף ליין, ליזום, אין לזה סוף. בלוגריות מובילות צריכות לפרסם פוסט לפחות פעם בשבועיים, להיות פעילות ברשתות חברתיות ולשמור קשר עם קהילת הקוראים.
צוק הקימה את בית הספר הראשון לבלוגים, שפותח בימים אלה את המחזור הרביעי שלו, ובנובמבר ייפתח קורס נוסף על שיווק עסקים באמצעות בלוגים. "הקורסים שלי מיועדים לעסקים ולפרטיים שמעוניינים להקים בלוג ולמצוא את הקהילה המתאימה", היא מסבירה, "פיתחתי את הסדנאות והקורסים לאור דרישת הקהל. הבנתי מה הם צריכים וידעתי להתאים את התכנים שיש לי בראש ובקצות האצבעות לדרישות. הקוראות בחו"ל דחפו אותי לפתוח גם קורסים און ליין, שבהם אני מלמדת את תחום הבלוגינג והשראת כתיבה. הקורסים השפיעו על התחום בכך שהם שמו על המפה את הבלוגינג מבחינה מקצועית. הם פתחו פתח להבנה שבלוגינג זה נחמד, אבל מי שרוצה לעשות את הבלוג שלה מקצועי, נגיש, קריא, כלכלי וויראלי, צריכה להתמקצע. אחרי שפתחתי את הסדנאות והקורסים ואת בית הספר לבלוגים, עוד ועוד אנשים וגופים התחילו ללמד בלוגים. אני מברכת על הפריחה, ככל שילמדו יותר, כך הבלוגים ימצאו את מקומם במפת השיווק והתקשורת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו