ביקורת אלבום: "מדור פיות", רמי פורטיס

פחות גיטרות, יותר מיתרים ואלקטרוניקה

פורטיס והאלבום החדש "מדור פיות" // צילום: קוקו

"הרגשתי שכל העניין של הרוק והגיטרות כבר לא ממש מתאים לי, שאני עלול להשמע פתטי, שאני צריך להמציא את עצמי מחדש". ככה מסביר רמי פורטיס את שינוי הסגנון שמביא איתו אלבומו החדש, "מדור פיות". את ההצהרה היחסית בומבסטית הזו צריך לרכך ולהרגיע: פורטיס נשאר פורטיס, האלבום הזה רק מלביש אותו אחרת. אין חליפת גיטרות כבדה, הצעקות והמלמולים צומצמו דרמטית, הרקע מורכב בעיקר ממיתרים ומאלקטרוניקה והאווירה הכללית נעשתה קונקרטית עוד פחות ומדומיינת הרבה יותר.

אבל זה לא רק הגיל והחשש להיות ללעג. שני חברים מרכזיים בלהקה (עידו אגמון הגיטריסט וגיא שכטר המתופף), שהקליטה עם פורטיס את "תולדות הכותרת" לפני שנתיים, עזבו את הארץ ולקחו איתם את הרעם הכבד שאפיין את הסאונד שלהם. גם היכולות הקוליות עומעמו קצת והמנעד שלהן צומצם. פורטיס, שמגדיר את עצמו "אמן פופ אוונגרדיסט", נאלץ להבין איך להוציא ממה שנשאר לו את המקסימום האפשרי. נראה שהוא הצליח.

הטקסטים ב"מדור פיות" נאמנים מאוד לשם האלבום וממשיכים את הקו של האלבום הקודם: בליל מסחרר של פיזיקה קוונטית, תורות נסתר, אמונות פגאניות, פילוסופיות שבטיות, אגדות והזיות מקוריות. הוא אמנם לא מדען ולא חוקר, אבל ההתעסקות הזו בתחומים לא מוכרים ממש מדליקה אותו. מילים כמו "נעים" ו"אהבה" חוזרות לאורך האלבום וממחישות עד כמה השיטוט הזה ברחבי הידע והתודעה האנושית מעורר אותו. 

פורטיס בן ה־63, שחוקר את הבריאה דרך המוזיקה שלו, הוא פורטיס אחר. הוא קשוב יותר, חומל יותר ובעיקר - צנוע יותר. המילים משדרות ענווה שגובלת בביטול עצמי, הן אפילו מפרקות את המחשבה על איש או אישה ומגדירות את פורטיס כישות. 

כל השעשועים הפסאודו־מדעיים האלה נחים על לחנים ועיבודים אווריריים מאוד. קלידים (דני עבר הדני) ומיתרים (נועה איילי) תופסים את קדמת הבמה, ושפע קולות רקע נותנים לפורטיס משענת (לעיתים מעט מוגזמת ברוחבה). שירים כמו "מדור פיות" ו"סופיה" מזכירים את תחילת קריירת הסולו שלו ומכילים אינסוף רפרנסים להשפעות הנוכחיות על פורטיס - מניקולה טסלה, דרך ארווין שרדינגר ועד אייזק אסימוב. אף אחד מהשמות הללו לא מגיע מעולם המוזיקה, וזו כנראה הצהרה חזקה בפני עצמה. 

את שני הסינגלים שיצאו מתוכו בוודאי כבר שמעתם ברדיו, אבל אם אתם מעריצי פורטיס, ולא חשוב מאיזו תקופה, פנו לעצמכם את הזמן והקשיבו לאלבום במלואו. בצורה הכי פורטיסית שאפשר, הוא תופר את הסופים של (כמעט) כל האלבומים שהיו לפניו.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר