נתוני התלמידים המחוננים והמצטיינים של ישראל נחשפים: במערכת החינוך למדו בשנת הלימודים האחרונה (תשע"ז) 15,429 תלמידים מחוננים מכיתות ג'-יב' (שנמצאים בכיתות מחוננים ומסגרות העשרה). מדובר בגידול של 1,399 מחוננים לעומת שנת תשע"ו.
הנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" מראים כי מחוז מרכז (בעיקר יישובים באזור השרון והשפלה) הוא המוביל בראש עם 3,430 תלמידים מחוננים בכל שכבות הגיל (ביחס לאוכלוסיית התלמידים). במחוז תל אביב (גוש דן) יש 2,884 תלמידים מחוננים. נתונים מעודדים יש גם במחוז חיפה (חדרה־קריות) עם 1,529 מחוננים ובמחוז צפון עם 2,436 תלמידים מחוננים. במחוז דרום יש 1,924 מחוננים ובמחוז ירושלים (העיר וסביבתה) 2,231 תלמידים מחוננים.
הנתונים המתפרסמים בעקבות פנייה של "ישראל היום" והתנועה לחופש מידע ומראים גם היכן אותרו הכי הרבה תלמידים מחוננים חדשים מבין הערים המובילות בראש (ביחס למספר התלמידים בשנתון האיתור - כיתה ב'). וכך מתברר כי גבעת שמואל צועדת בראש הטבלה עם 27 מחוננים, רמת השרון עם 45 מחוננים, בית אל עם 7 מחוננים, ירוחם עם 8 מחוננים, קריית אונו עם 32 מחוננים וגבעתיים עם 31 מחוננים (ראו טבלה).
בד בבד עם חשיפת הנתונים הודיע משרד החינוך כי יפעל להגדיל את מספר התלמידים המחוננים בישראל, עניין שעד כה נמנע מלעשות בשל בעיות תקציביות. בסך הכך צפויים להתווסף כ־3,000 תלמידים מחוננים בתוך 5 שנים. כמו כן, יוגדלו משמעותית מסגרות הטיפוח למחוננים, מרכזי העשרה, כיתות מחוננים ותוכניות ארציות. לצד התלמידים המחוננים יש 70 אלף תלמידים מצטיינים בתוכניות בית ספריות - והכוונה היא להרחיב את התוכנית לכ־100 אלף תלמידים, בעיקר בפריפריה.
במשרד החינוך פועל האגף למחוננים ולמצטיינים שמטרתו לתת מענה לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית התלמידים המחוננים והמצטיינים, ולהביא למקסום הישגיהם.
התלמידים המחוננים הם בממוצע אחוז עד שלושה מהתלמידים במערכת החינוך. מדובר בקבוצה בעלת הנתונים הגבוהים ביותר במבחנים הקוגניטיביים. הקבוצה השנייה היא תלמידים מצטיינים - 5 אחוזים שהיו קרובים לרף הקבלה של תלמידים מחוננים אבל לא הגיעו אליו. המחוננים מאותרים בתהליך ארצי במבחני איתור שנעשים על ידי זכיינים באחריות משרד החינוך. כל תלמידי מערכת החינוך הרשמית עוברים בכיתה ב' מבחן איתור אחיד (שלב א'). לאחר מכן, כ־%15-20 מתלמידי השנתון, בעלי ההישגים הגבוהים ביותר, משתתפים בשלב ב' - מבחן קבוצתי שלאחריו נקבע מי מתוכם יוגדר כמחונן או מצטיין.
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי "משרדנו הציב יעד מרכזי לקראת שנה"ל תשע"ח, והוא צמצום וסגירת פערים בחברה הישראלית". לדבריו, "צמצום פערים זה לא רק חיזוק התלמידים החלשים, אלא גם מיצוי פוטנציאל ההצטיינות בכל מקום בארץ. תוכנית החומש שגיבשנו עבור טיפוח המחוננים, המצטיינים וברוכי הכישרון היא בדיוק המענה המתאים לכך. היא הופכת את המצוינות לערך, ומאפשרת הן שוויון הזדמנויות והן פיתוח ההון האנושי של דור המחר".
עו״ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי "הנתונים שמשרד החינוך מחזיק על התלמידים במערכת החינוך הם כמעט אינסופיים וניתן ללמוד מהם רבות. כשהם נמצאים במחשבי הרשות ניתן להפיק מהם תועלת רבה, כשהם חשופים לציבור - התועלת רק יכולה לעלות לטובת הציבור כולו. בעבר כשנלחמנו בתנועה לחופש המידע על פרסום נתוני המיצ"ב, נתקלנו בטענות שהמעיטו ביכולת הציבור להתמודד עם המידע. השנים מראות שהציבור צמא למידע, וביקורת ציבורית היא המאיץ הטוב ביותר לשיפור וייעול תהליכים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו