"רציתי הפסקה מהתיאטרון"

לפני שלוש שנים החליטה אסי לוי (48) שהיא צריכה קצת חופש מהתיאטרון. עכשיו, אחרי שלוש שנות הפסקה, היא חוזרת לבמת התיאטרון עם הצגה בשם "אנשים טובים" שתעלה בתיאטרון חיפה ב־18 באוקטובר.

מדובר במחזה של המחזאי והתסריטאי האמריקני דיוויד לינדסי־אבייר, שעלה לראשונה ב־2011 בברודוויי בכיכובה של השחקנית פרנסס מקדרמונד. מקדרמונד אף זכתה בפרס הטוני על תפקידה כמרגרט, אם חד־הורית בת 50 שמתחננת בפני הבוס בן ה־20 שלה שלא יפטר אותה מעבודתה בחנות "הכל בדולר". המחזה עוסק בפערים חברתיים ובשאלות של מצפון, הורות ונאמנות. 

בגרסה הישראלית לוי תגלם את דמותה של מרגרט (מרג'י), ולצידה ישחקו אוריה יבלונסקי, מורן ארביב־גנץ, רבקה בכר, דניאל ברטוב, ואף זוכת "האח הגדול" טהוניה רובל בתפקידה הראשון בתיאטרון. הבמאי הוא איציק ויינגרטן. 

"בשלוש השנים האחרונות העדפתי לעשות רק קולנוע", אומרת לוי, "החלטתי שאין לי כוח לנסיעות ולכל הדברים שעושים בתיאטרון. היתה לי הרגשה של שובע. חשוב לפעמים לקחת פסק זמן ולעצור. רציתי להתגעגע לבמה ולתיאטרון". 

והתגעגעת?

"לא (צוחקת), אבל ברגע שמשה (נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, מ"כ) התקשר אלי עם המחזה עוצר הנשימה הזה - הגעגוע אוטומטית צף. כשיש מחזה טוב, ואתה מבין שהכיוון של התיאטרון שותף לטעם האישי שלך - פתאום יש געגוע לקהל". 

מה במחזה משך אותך?

"לא כותבים בדרך כלל על דמויות כאלה. לא כותבים על הנדכאים ועל שולי החברה, על החלשים, למרות שאלה התפקידים המעניינים. התפקידים של השבעים לא מעניינים אותי. מעבר לזה הדמות של מרג'י מבריקה, מלאת הומור, שנונה. אף שהיא לא למדה מעולם, היא רואה הכל יותר טוב מכולם. העניין הפוליטי במחזה כבש אותי כי השאלה המרכזית שאני ראיתי בו זה כמה הקפיטליזם הרסני, כמה החברה מסירה אחריות מהחלש. זה הסיוט של הקפיטליזם בעיניי. חוץ מזה הכתיבה של המחזה היא ממש קולנועית, כמו תסריט. ממעטים להתעסק במה היה. דברים קורים כאן ועכשיו, וזו כתיבה שאני מאוד אוהבת".

בקרוב גם תפציע לוי על המסך הגדול באחד הסרטים הישראליים המדוברים של השנה, "געגוע" של שבי גביזון. הסרט מועמד ל־13 פרסי אופיר, כולל מועמדות ללוי עצמה בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר. כמו כן, הסרט יוקרן בפסטיבל ונציה. "יש כבר שמלה", צוחקת לוי בתגובה לשאלה אם הכינה כבר שמלה לשטיח האדום בוונציה, "מה אני יכולה לעשות? לבוא עם ג'ינס קרוע לוונציה? יש קוד לבוש. אבל לא זה מה שמרגש אותי. מרגש אותי קהל שבא לראות סרטים, מרגש אותי לקבל תסריט שווה, לקרוא דמות ולהגיד 'וואו', להיכנס לאולם ולראות אותו מלא. אלה רגעים מרגשים".

ספרי על הדמות שלך בסרט.

"כדי לא לעשות ספוילר אפשר לומר שרונית, שהיתה לפני 20 שנה בת זוג של גיבור הסרט שי אביבי, פוגשת אותו בתחילת הסרט אחרי 20 שנה. במפגש הזה היא מספרת לו שלפני 20 שנה כשנפרדו היא גילתה שהיא בהיריון ולא סיפרה לו. היא החליטה ללדת את הילד, שגדל להיות ילד יפה תואר ומוכשר בן 19. היא לא רצתה לספר לו כי ידעה שהוא לא רוצה ילדים, ולא רצתה להכביד עליו. 

"משם זה מתגלגל לרגעים סוריאליסטיים, מרגשים ומאוד קומיים. העבודה על הסרט היתה מדהימה. התסריט של שבי מבריק והיה לי מדהים לעבוד איתו. הוא במאי שאוהב שחקנים ויודע לדבר איתם בשפה שלהם". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו