היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נשא היום (שלישי) דברים בכנס פתיחת שנת המשפט, והתייחס לחקירות המתנהלות בימים אלו ברשות המיסים, ברשות לניירות ערך וכן בחקירות שחלקן עוסקות בנבחרי ציבור בהן ראש הממשלה ושרים מסוימים: "החקירות מתנהלות בשיתוף פעולה מלא בין פרקליטות המדינה לבין חוקרי משטרת ישראל, בראשותו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל שפועלים במקצועיות ובמרץ, מתוך מטרה אחת ויחידה – הגעה לחקר האמת".
צילום: פז בר
מנדלבליט הוסיף כי "החקירות מתנהלות ביסודיות ובמקצועיות ואין בהן קיצורי דרך, אבל חשוב לי להדגיש בפני הציבור: אכיפת חוק איננה עניין פוליטי, ואסור שתושפע משיקולים שהם זרים להליך הפלילי. הדבר לא קרה, לא קורה, ולא אתן לכך לקרות. בסופו של יום, השיקולים היחידים שניצבים בפנינו בעת קבלת ההחלטה אם להעמיד פלוני לדין – ואין זה משנה אם מדובר בנבחר ציבור או בכל אזרח אחר, הם השיקול הראייתי והאינטרס הציבורי.
עוד הוסיף מנדלבליט: "השאלה שתשאל בבוא היום ביחס לחקירות המתנהלות לגבי נבחרי הציבור היא האם החקירה הניבה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עבירה פלילית, וזאת כמובן ברף הדרוש להגשת כתב אישום לבית משפט מוסמך. מאידך גיסא, אם יימצא כי אין די ראיות להגשת כתב אישום, תיק החקירה ייגנז. רעשי הרקע הפוליטיים, לכאן או לכאן, לא ישפיעו עלינו".
פרקליט המדינה: "מדינה מושחתת היא מדינה שאיננה נלחמת בשחיתות"
גם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, נשא דברים בכנס פתיחת שנת המשפט והתייחס גם הוא לחקירות נבחרי ציבור המתנהלות בימים אלה: "חקירות אלו הניבו כתבי אישום רבים. חלקם כבר הסתיימו בהרשעות מהדהדות וככלל, במקרים אלו, נגזרו עונשי מאסר על המורשעים וכן הוטל עליהם קלון. במקרים בהם בית המשפט החליט, למרות ההרשעה, שלא להטיל עונש של מאסר בפועל או לא להטיל קלון – ואנו סברנו כי מדובר בטעות".
רשויות החקירה והמשפט מדברות בדרך כלל במעשים ולא בדיבורים היינו, הרשויות מעבירות באמצעות החקירות, כתבי האישום, ההרשעות והעונשים - מסר חד וברור: אנו נעשה כל מאמץ כדי שאישי ציבור מושחתים לא יימלטו ממיצוי הדין. ככלל, מי אשר יתפס ויורשע במעשי שחיתות, יכנס לכלא, מאחורי סורג ובריח, יוטל עליו קלון והוא יורחק מהזירה הציבורית - וזאת בין היתר, למען יראו אחרים וייראו".
"אחרי רשימה שכזו, של נחקרים, נאשמים, ומורשעים- קשה שלא לתהות האם מדינת ישראל היא מדינה מושחתת?! לכאורה, לאחר שפרשתי את כל הפרשות האלו, התשובה המתבקשת היא: כן. אולם עדיין, אני אישית סבור שמדינה ישראל אינה מדינה מושחתת. אכן, יש בה לא מעט מקרי שחיתות. אך בעיני, אין בכך כדי לומר שהמדינה מושחתת. מדינת ישראל היא מדינה הנלחמת בשחיתות ללא מורא וללא משוא פנים. מדינת ישראל היא מדינה שבה יש משטרה ופרקליטות עצמאיות שנלחמות ככל יכולתן בשחיתות. מדינה מושחתת – בעיני – היא מדינה שאינה נלחמת בשחיתות. מדינה הנלחמת בשחיתות, באומץ ובעצמאות, אינה מדינה מושחתת.
שקד: "בכל הקשור בזכויות פרט וזכויות יסוד אין כמו ישראל"
לפניהם עלתה שרת המשפטים, איילת שקד, לנאום בכנס פתיחת שנת המשפט והתייחסה לקשיים שהערים בג"צ ביישום חוק המסתננים ותקפה את שופטי בית המשפט העליון. השרה כינתה את החשיבות הרבה שמעניקה מערכת המשפט לזכויות הפרט, על פני ערכים כמו הרוב היהודי כ"חלום אוטופי שאינו קשור למציאות". עוד לפני נאומה, נכנסו פעילי שמאל לאולם וקטעו את נאום. לאחר שהוצאו מהמקום היא החלה את הנאום.
"בכל הקשור בזכויות פרט וזכויות יסוד אין כמו ישראל", אמרה השרה בלשון סגי נהור,והוסיפה: "אמצעי הראייה החוקתיים שמערכת המשפט הישראלית פיתחה בתחילת שנות התשעים כל כך מתוחכמים שלא רק שהם יודעים לזהות זכויות יסוד כשאלה קיימות ומעוגנות בחוקי היסוד, הם יודעים לזהות זכויות כאלה אפילו כשהן אינן קיימות".
עוד ציינה שקד כי הם (השופטים) מזהים זכויות יסוד גם כשבית המחוקקים, הגורם האמון על עיגון הזכויות, החליט מסיבותיו שלו, וכתוצאה מתהליך שקילה ארוך, שלא להעניק אותן בשלב זה. לעומת יכולות הזיהוי האלה בכל הנוגע לזכויות פרט, לצערי - למערכת המשפט בישראל יש גם שטחים מתים. אזורים שלמים שבהם אין היא מסוגלת לזהות דבר.
השטח המת של המשפט
השרה המשיכה במתקפתה והטיחה במערכת המשפט כי הציונות הפכה לשטח המת של המשפט. "שאלות הנוגעות לה (לציונות) כלל אינן רלוונטיות. אתגרים לאומיים הם נקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המקובלת היום, לא אמורים לבוא בחשבון, ובוודאי שלא להכריע כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט - שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה".
בהמשך התייחסה השרה גם לנושא המסתננים, ואמרה: "הציונות לא רלוונטית כאשר אנחנו מדברים על המסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל אביב והקימו בה עיר בתוך עיר, תוך דחיקת תושבי השכונות, ותגובת מערכת המשפט בישראל היא פסילה (ופסילה חוזרת) של החוק המבקש להתמודד עם התופעה".
"היא גם לא רלוונטית כאשר משימה ארוכת שנים כמו ייהוד הגליל, שליוותה אותנו מאז ראשית הציונות, ננטשת בפסק דין קעדן, שרבים ידעו לזהות אותו עם פרסומו כ"פוסט-ציוני", והכל בשם הגנה על מערכת של זכויות פרט", אמרה.
המשך דבריה של השרה היו ברורים יותר ומעשיים יותר: "הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן – גם לא תמשיך, לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".
"תתעוררו מהחלום האוטופי"
השרה התייחסה למהפכה החוקתית שביצע השופט (בדימוס) אהרון ברק. "מאז המהפכה החוקתית והפרשנות המרדדת שניתנה במסגרתה להיותה של ישראל מדינה יהודית, פרשנות שהפכה את הייחוד הלאומי שלנו לסמל חלול וכלי ריק – התעצבנו כמערכת של מליוני יחידים. לכל היחידים האלה יש שמות פרטיים, אבל אין להם שמות משפחה. הם גדלו כאן כמו אדם וחווה. יחידים בעולמם. ללא שורשים, ללא קהילה, ללא עם, ללא היסטוריה וללא זהות. פרחי נופר, צפים על מים ללא שורשים".
שקד קראה למערכת המשפט "להתעורר מהחלום האוטופי: חלום בו מערכת המשפט בישראל, המבקשת לקבל על עצמה תפיסת עולם אוטופית ואוניברסלית, מקדשת את זכויות הפרט באופן קיצוני כל כך, ומפסיקה באותה השעה לקחת חלק במלחמה על עצם קיומה של המדינה ועל יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו