מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מציג את עצמו בחודשים האחרונים כלוחם צדק הנאבק בשחיתות, מוביל את ההפגנות האנרכיסטיות מול ביתו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ואפילו הקים לפני כחודש עמותה בשם "צדק ודמוקרטיה", שנועדה ל"מאבק בשחיתות הציבורית וסיוע לחושפי שחיתויות".
צילום: בני פלבן
תדמיתו של נפתלי והקריירה הפוליטית החדשה שבחר לעצמו מחייבות בירור: האם הוא אכן מצדיק את האופן שבו הוא מוצג? האם תמיד הציג את עצמו כך? כיצד הפך המאבטח מעפולה לאקטיביסט פוליטי בולט של השמאל? מה גרם לאדם שמעייניו במשך שנים היו נתונים להשגת משרה ממשלתית בקביעות, להפוך לפעיל רדיקלי המגייס כספים מהציבור למאבקיו הפוליטיים?
בימים אלו מתנהלת תביעה של מני נפתלי נגד עו"ד יוסי כהן, פרקליטה של שרה נתניהו. בתצהיר שהגיש כהן בתגובה לתביעה עולות טענות קשות בנוגע לנפתלי. אם יתברר שאפילו רק חלק מהטענות נגד נפתלי נכונות, הרי מדובר בטיפוס אגרסיבי, מניפולטור. הטענות הללו עתידות להתברר בבית משפט ונעסוק בהן בהמשך. כשפניתי אל נפתלי כדי לקבל תגובה ולשמוע את גרסתו למאורעות, הוא סירב להגיב. כפי הנראה, נפתלי מעדיף תקשורת אוהדת ומעצימה שלא מקשה עליו במיוחד.
מני נפתלי פרץ לתודעה הציבורית בחודש מארס 2014, כשנה וחצי לאחר שסיים את עבודתו במעון ראש הממשלה, כאשר הגיש תביעה על סך 1.1 מיליון שקלים בבית הדין לעבודה בירושלים, בגין טענות שונות הנוגעות להעסקתו במעון. התביעה, שכללה טענות חמורות לגבי התנהלות המעון ומשפחתו של ראש הממשלה, גררה מייד התעניינות תקשורתית מרובה, שששה לפרסם סיפורים צהובים על המתרחש בתוככי מעון ראש הממשלה נתניהו. בן לילה הפך נפתלי לכוכב עולה.
ההתנהלות המשפטית שנמשכה כמעט שנתיים זכתה לתשומת לב רבה אף יותר סביב מערכת הבחירות האחרונה ב־2015, וכאשר פרסם מבקר המדינה את הדו"ח על מעונות ראש הממשלה, מני נפתלי הפך לשיחת היום. הוא התראיין בכלי תקשורת רבים ואף כיכב בכרזות בחירות מטעם רשימת "המחנה הציוני".
גיבש סביבו כוורת של יועצים ועורכי דין. מני נפתלי // צילום: יוסי זליגר
גם אחרי שניצח במשפטו, בפברואר 2016, נפתלי לא נח. הוא מיהר לתבוע תביעת דיבה שורה של מקורבים למשפחת נתניהו, ומאז החלו חקירות רה"מ בסוף שנת 2016, מוביל נפתלי את ההפגנה השבועית הקבועה מול ביתו של היועמ"ש, במטרה להפעיל עליו לחץ ולגרום להדחת נתניהו.
נפתלי לא תמיד היה איש כזה. מי שצולל לתוך החומרים ועוקב אחר הפרסומים, מגלה כי מאז עזב נפתלי את עבודתו כאב הבית במעון ראש הממשלה, הוא עבר שינוי איטי אך יסודי, שבמהלכו התחבר עם אנשי מפתח במערכת הפוליטית והציבורית, שייתכן כי הם עיצבו במשך התקופה את דמותו החדשה כמנהיג עממי ואותנטי הנאבק נגד שלטונו של הליכוד.
משפט הדיבה
קצת רקע. נפתלי נולד ב־1978 וגדל במושב עגור שבשפלת יהודה. לאחר שירות צבאי בפלס"ר גבעתי, עבד נפתלי כעשר שנים כמאבטח במעברי גבול, ברשות שדות התעופה ובמשרד ראש הממשלה, עבודה שממנה פוטר לאחר קטטה שבה היה מעורב. בשנים 2012-2011 הוא עבד כאב הבית במעון ראש הממשלה.
במסגרת ההליכים המשפטיים שהוא מנהל, נחשף מידע רב על עברו ונטענו כלפיו טענות חמורות. לאחר פרסום דו"ח המעונות של מבקר המדינה, טענו עורכי הדין של נתניהו ומקורבים למשפחה כי העלייה הדרמטית ברכישות המוצרים והמזון למעון התרחשה בתקופת עבודתו של נפתלי, והאשימו אותו בניפוח ההוצאות והתקציבים. נפתלי הגיב בתביעת דיבה המתנהלת כיום.
במסגרת ההגנה שלו, הגיש עו"ד יוסי כהן תצהיר ארוך המפרט שורה ארוכה של טענות כלפי נפתלי. כך למשל על פי התצהיר, נפתלי רשם בקורות החיים שלו שהוא סיים 12 שנות לימוד, כאשר בפועל הוא מעולם לא סיים כיתה י"ב; הוא מחזיק בדירת עמידר הרשומה על שם אשתו שהוצגה כחד־הורית (מעמידר סירבו להגיב בשל צנעת הפרט); נפתלי פנה במארס 2015 לספקים של מעון ראש הממשלה בבקשה שימסרו לו חשבוניות והציג את עצמו כעובד המעון, למרות שהוא כבר לא עבד שם; וכי הוא נהג לרכוש מוצרים למעון רה"מ בניגוד לנוהלי הביטחון וסיכן בכך את ביטחון ראש הממשלה ומשפחתו.
אלדד יניב דוגל בשימוש בהפרות סדר ובמחאות המוניות // צילום: יוסי זליגר
מעבר לכך, מונה התצהיר שורה של טענות לאירועים בעייתיים מעברו של נפתלי: בשל ירי בניגוד להוראות במהלך מבצע חומת מגן הוחלט ביחידת המילואים שלו, שלא לגייס אותו למבצע עופרת יצוקה; והוגשו נגדו שתי תלונות: אחת בגין אלימות והשנייה בגין הטרדה מינית. שני התיקים נסגרו על ידי המשטרה.
מקרה אחר שמזכיר כהן הוא אירוע שפורסם באתר ניוז 1, שבו נטען כי נפתלי היה מעורב גם בסכסוך קרקעות בין אביו לקרוב משפחה אחר בנוגע לשטחי מרעה בשפלת יהודה, והילך אימים על יריביו. נגד נפתלי לא נפתח הליך פלילי, אבל במסגרת האירועים הורשע אביו בעבירה של דקירה ונשלח לתשעה חודשי מאסר.
בנוסף, מונה התצהיר שלוש גרסאות שונות שמסר נפתלי בנוגע לסיבה שהתפטר מעבודה במעון רה"מ: תחילה טען שהסיבה היא אי־קבלת התקן והקביעות; בבית הדין לעבודה טען שהסיבה היא העסקה פוגענית; ובדיון בתיק אחר טען שהתפטר בכלל כדי לסייע בשיקומו של אביו. מעניין לציין בהקשר זה כי בעת שנפתלי נחקר בפרשת המעונות הוא דרש וקיבל מהמשטרה חיסיון מהפללה עצמית, דבר המעיד לכאורה כי הוא חשש מפני תוצאות מעשיו.
בתגובה לדברים, נפתלי מסר: "כל הטענות מתבררות בבית המשפט".
כפי שנאמר, אם רק חלק מהטענות הללו יתבררו כנכונות, וחלקן אכן לא מוכחשות, הרי דמותו של נפתלי כלוחם צדק הנאבק בשחיתות עשויה לספוג מכה אנושה.
השינוי, שלב 1
אישיותו המורכבת של נפתלי עשויה להיות המפתח להבנת השתלשלות העניינים מאז החל לעבוד במעון ראש הממשלה בירושלים. נראה שמני נפתלי שכולנו מכירים שונה מהאיש שנכנס בפברואר 2011 לראשונה בשערי מעון ראש הממשלה בירושלים. כניסתו לתפקיד במעון, לאחר שהפעיל לחצים רבים על גורמים שונים שהכיר במשרד ראש הממשלה - כולל, אגב, שיחות שניהל עם שרה נתניהו בעצמה - היתה הגשמת חלום עבורו.
כפי שמספר נפתלי בחקירתו בבית המשפט לדיני עבודה בירושלים ב־25 במארס 2015, מאז ומתמיד הוא חלם על משרה ממשלתית עם תקן וקביעות. "כל המטרה היתה להיות עובד מן המניין במשרד רה"מ... זה הדבר היחיד שרציתי לעבור". ובמקום אחר העיד: "רציתי תקן. הבנתי שתקן מוביל אותך לקביעות".
נפתלי חוזר על כך שוב ושוב בחקירתו. על פי האמור בפרוטוקול הדיון, הוא עזב עבודה באבטחת אישים שההכנסה בה היתה גבוהה אך לא יציבה, ושאף להגיע אל המנוחה והנחלה שמעניקה הקביעות. כשהוא התמודד על התפקיד הוא אף הציב זאת כתנאי מפורש, יחד עם רכב צמוד ופיצויים על השנים שבהן עבד באבטחה.
כאשר נשאל נפתלי מדוע למרות כל מה שנחשף אליו לכאורה בעניין התנהלותה של משפחת נתניהו הוא המשיך לעבוד במעון ולא עזב, הוא השיב: "הייתי מוכן לסבול כל דבר בגלל שהובטח לי תקן". ובתשובה לשאלה מדוע לא בירר במה בדיוק כרוכה המשרה ענה: "הייתי מוכן להיות עובד ניקיון עם תקן של המדינה".
גם לאחר סיום העסקתו, נפתלי עדיין רצה להיות עובד מדינה, וסביב דרישה זו ניהל משא ומתן עם משרד ראש הממשלה במשך קרוב לשנתיים. בתקופה זו ייצג את נפתלי עו"ד עמית סבג, שעל פי האמור בפרוטוקול הדיון בבית הדין לעבודה, הצליח להגיע להסכמות עם המדינה בנוגע לפיצויים ולהעסקה של נפתלי כנהג במשרד ראש הממשלה. בכל התקופה הזו נפתלי כלל לא העלה את סוגיית ההעסקה הפוגענית ולא דרש בגינה פיצויים. הוא המשיך לחתור לעבר מטרה אחת: השגת משרה ממשלתית.
מדוע למרות ההסכמות נטש את סבג? "ראיתי שהעבודה שם לא בדיוק רצינית", אמר בחקירה, והוסיף: "הייתי מאוד כעוס על הנושא הזה. סחבו אותי הרבה". כשנאלץ נפתלי להתמודד מול מכתבים שכתב סבג, שבהם לא הוזכרה ההעסקה הפוגענית, הוא הסביר: "לא קיבלתי את מה שהוא כתב. סיפרתי לו כמה סיפורים והוא כנראה לא רצה לצאת למלחמה מול ראש הממשלה".
מעו"ד עמית סבג לא נמסרה תגובה לטענות.
השינוי, שלב 2
מי שדווקא רצו לייצג את נפתלי בהמשך היו עורכות הדין נעמי לנדאו ונאוה פינצ'וק. לנדאו שימשה בעבר יועצת משפטית של ההסתדרות, וכיום, במקביל לניהול משרד עורכי דין, משמשת יו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה בישראל, שמקדמת מדיניות המזוהה עם השמאל הסוציאליסטי בשוק העבודה.
לנדאו תמכה בשלי יחימוביץ' בהתמודדות לאחרונה על ראשות ההסתדרות (שבה הפסידה יחימוביץ'), והיא חברה במועצה הציבורית של ארגון "אמון הציבור", שהמנכ"לית הקודמת שלו, מירב כהן, היתה במקום התשיעי ברשימת התנועה של ציפי לבני לכנסת בבחירות 2013.
התביעה שהגישו לנדאו ופינצ'וק במארס 2014 כבר הלכה על כל הקופה: 1.1 מיליון שקלים נדרשו בגין "העסקה פוגענית... נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים שנגרמו לתובע", זאת בשל "התעמרות, הצקה, התנכלות והתעללות תעסוקתית", זאת, נוסף על דרישה שהמדינה תעניק לו משרה קבועה.
מי שרצו לייצג את מני נפתלי היו עו"ד נעמי לנדאו (בתמונה) ונאוה פינצ'וק // צילום: אורן בן חקון
בשלב זה נפתלי יוצא מהאנונימיות, וכשנה לאחר הגשת התביעה כבר מתגבשת סביבו "כוורת" של יועצים ועורכי דין. מלבד עוה"ד לנדאו ופינצ'וק שייצגו אותו בבית הדין לעבודה, החל נפתלי לעבוד עם עו"ד דן חי על תביעת דיבה; עם עו"ד עופר אלמוג להליך הפלילי; כשעל המערכה הציבורית מנצח היועץ התקשורתי אריק רוזנטל.
בפסק הדין, שניתן בפברואר 2016, נדחו רבות מטענותיו של נפתלי, ובהן הטענה המרכזית שהובילה אותו מתחילת הדרך: השופטים קבעו כי מעולם לא הובטחה לו משרה עם קביעות. המכה שהנחית עליו פסק הדין בסוגיה המרכזית מבחינתו היא כה קשה, עד שיש מי שרואה בכך פגיעה קשה באמינות טענותיו מיסודן.
עם זאת, נפתלי זכה ב־170 אלף שקלים בגין סעיפים אחרים, שבהם סוגיית ההעסקה הפוגענית הנוגעת בהתנהלותה של אשת ראש הממשלה - הסיפור שלכד את עינה של התקשורת והשמאל מלכתחילה.
עתה כבר נגרר נפתלי בעל כורחו לעמדת האקטיביסט הפוליטי: מצד אחד בית הדין סתם סופית את הגולל על האפשרות שיחזור למשרה קבועה בשירות המדינה; ומנגד - הוא הפך לאישיות מוכרת ולסמל ציבורי. ייתכן שהאקטיביזם נותר מפלטו היחיד.
המפנה הפוליטי
בינואר האחרון שודר פרק של התוכנית "המקור", שהוקדש לנפתלי. התחקיר שהכין ברוך קרא נועד לנקות את דמותו מהטענות שנטענו כלפיו ולמצב אותו כלוחם אמיץ בשחיתות. למרות המאמצים הרבים שעושים ב"המקור", הם לא מכחישים את שורת האירועים הבעייתיים ששמו של נפתלי נקשר בהם בעבר.
בתוכנית זו חושף נפתלי את מטרותיו העדכניות. הוא רוצה להוציא לרחובות את "כל האנשים המסכנים שמקבלים 2,000 שקל, 1,700 שקל... זו המטרה". לדבריו, המאבק שניהל "הביא אותי למקום שאני בתודעה הציבורית יום־יום. אני יכול למנף את זה. השם שלי הולך לפניי בלי שרציתי. אנשים פונים אלי ורואים בי סמל. אני לא יכול להתכחש לזה".
ואכן, אנשים פונים: סביב נפתלי החדש התקבצו שורה של אנשים שרואים בו פוטנציאל למחאה שתחזיר את השמאל לשלטון. הבולט שבהם הוא עו"ד אלדד יניב, שהיה ממקורביו של אהוד ברק והעיד על עצמו בראיון ל"הארץ", שעל דברים שהוא היה מעורב בהם "אנשים עוד יישבו בכלא". יניב הוא מה שמכונה בספרות "ארכיטקט של הרס חברתי", שדוגל בשימוש בהפרות סדר ובמחאות המוניות, לשם השגת מטרות פוליטיות. בעיתון "הארץ" אף צוטט כמי שאמר, כי "מותר לתת מכות, חמישה סימני קריאה. וכדאי להיעצר".
יניב מעורב עמוקות בקמפיין להפעלת לחץ על היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחקירות נתניהו, והוא משתף פעולה בנושא זה עם העיתונאי רביב דרוקר מערוץ 10. דרוקר סימן מזמן את שרה נתניהו כיעד להתקפה, ובמאמריו הוא יעץ לשמאל להתמקד בה במטרה לפגוע בנתניהו.
לאלו נוספו אישים פחות מוכרים, דוגמת אברהם פורת מקיבוץ מזרע, שכבר בשנת 2015 זיהה את הפוטנציאל בנפתלי, חיפש איך להגיע אליו ולבסוף סייע לו לפתוח קמפיין הדסטארט (למימון פעילותו), שגייס עבורו 75 אלף שקלים. פעיל אחר הוא אבי אסיאיס, איש מפלגת העבודה, שבדברים שאמר ל"המקור" הסביר מדוע חבר לנפתלי: "מני מבחינתי מוביל את המחאה כי מני הוא א־פוליטי, הוא לא מזוהה עם שום מפלגה... יש לו את הכריזמה, את היכולת ואת האמינות. מני יוביל את כל עם ישראל לרחובות".
לפני כעשרה חודשים פתח נפתלי פרויקט מימון המונים נוסף, שבמסגרתו הצליח לגייס 66 אלף שקלים מהציבור. ברשימת התורמים נמצאים גם פעילי שמאל מוכרים ובהם עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר יגאל סרנה; ומירב אלוש לברון, ממייסדות הקשת הדמוקרטית, ארגון נתמך הקרן החדשה לישראל.
סיפורו של נפתלי עשוי להזכיר את סיפורה של אקטיביסטית נשכחת אחרת, ויקי קנפו, שצעדה בשנת 2003 ממצפה רמון לירושלים במחאה על מדיניותו הכלכלית של שר האוצר נתניהו. גם שם ארגוני השמאל והקרן החדשה תמכו והתקשורת ניפחה, אך כשהסתיים הקמפיין נותרה קנפו בודדה ופגועה.
האם נפתלי שולט באירועים ומסוגל לנהל את המשך דרכו או שכבר נפל קורבן לכוחות גדולים ממנו, העושים בו שימוש פוליטי וציני? מה יקרה כאשר המערכה הציבורית שהוא מוביל תקרוס ותיעלם כמו תנועות רבות אחרות בעבר? מה יקרה כשהאקטיביסטים ימשיכו הלאה, ונפתלי ומשפחתו ייזרקו בשולי הדרך? כשחושבים על זה, גם זו עשויה להיות סוג של העסקה פוגענית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
