מעט יותר משבוע נותר עד החזרה לבתי הספר, ולצד ההתרגשות, בקרב לא מעט מילדי ישראל מקנן החשש שחוסר מוכנות ימנע מהם מלהרגיש בנוח בכיתה החדשה. אמנם החוק עומד לצידם, אבל המציאות בשטח, למרבה הצער, מעידה על מגמה שלילית.
י' בת ה־6.5, הסובלת מלקות שמיעה, מתרגשת כמו כל הילדים: ב־1 בספטמבר היא תתחיל ללמוד בכיתה א' במבשרת ציון. בניגוד לבני כיתתה, י' נעזרת במכשירי שמיעה וזקוקה לכיתה מונגשת שכוללת תקרה אקוסטית ועזרים נוספים כמו מערכת הגברה - אלא שהמועצה שבה היא מתגוררת טרם הנגישה את כיתת הלימוד. כך, במקביל לכל החששות, תצטרך י' להתמודד עם רעשי הרקע, ועלולה, לדברי אבא שלה, "ללכת לאיבוד".
"עברנו את זה גם כשהיתה בגן הילדים", הוא מספר, "למעשה, חיכינו שנה וחצי עד שעשו שם תקרה אקוסטית ומערכת שמע. בגלל שראיתי שהמערכת עובדת בעצלתיים, הודענו על הצרכים במעמד הרישום כבר לפני כחצי שנה. הילדה כבר מוכרת למערכת, שלחתי ופניתי - אבל לא קיבלתי תשובה. רק לאחרונה נאמר לי שהכיתה תונגש בחודש אוקטובר, אחרי פתיחת שנת הלימודים - אבל אני כבר לא בטוח שזה יקרה".
לדברי האב המודאג, פרט לבעיית השמיעה אין כל הבדל בינה לבין חבריה לכיתה החדשה. "העניין הוא שגם ככה היא מגיעה למסגרת חדשה עם המון חששות, בלי החברים שהיו איתה בגן. תוסיף את זה שהיא נכנסת לחלל לא מונגש עם רעשי רקע - היא תלך לאיבוד ולא תמצא את עצמה. זה יוריד לה את הביטחון ואת יכולת הריכוז. זה מדיר שינה מעיניי".
י' הקטנה היא לא היחידה. לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מגיעות עשרות פניות בשנה, העוסקות בהנגשה של בתי ספר וגנים עבור ילדים או הורים עם מוגבלות. בשלוש השנים האחרונות יש מגמת עלייה בכמות הפניות והתלונות. בשנת 2015 התקבלו בנציבות 33 פניות. ב־2016 כבר התקבלו 53 פניות. בשנה הנוכחית, 2017, התקבלו 36 פניות רק עד חודש אוגוסט - ושנת הלימודים עדיין לא נפתחה.
"זו זכות בסיסית"
לאברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הסבר לתופעה. לדבריו, "ככל שאנחנו עושים יותר - כך אנשים מרגישים שהם יכולים לפנות אלינו. אנחנו רואים זאת לא רק בתלונות על הנגשה של מוסדות חינוך אלא בכל התחומים, כמו אי נגישות של מבנים ציבוריים או אפליה בקבלת שירות".
בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפסיקה ולנוהל משרד החינוך, נקבע כי תלמיד או הורה עם מוגבלות זכאים להנגשה פרטנית המותאמת עבורם. "אנשים מכירים את החוק ודורשים את מה שמגיע להם - לא כטובה או כחסד אלא כזכות בסיסית", מוסיף טורם, "זו זכות בסיסית של ילד או הוריו שינגישו עבורם את הכיתה, בית הספר, המרחב הציבורי - וגם את הטיולים השנתיים".
בחודשים האחרונים מפקחי הנציבות יצאו לבדוק 45 בתי ספר שהיו אמורים להיות נגישים לפי תהליך ההנגשה ההדרגתי. ב־35.5% מהמקרים שנבדקו, נמצא כי הם לא עמדו בחובותיהם. ל־16 מהם נשלחו מכתבי התראה. "מערכת החינוך היא צומת מרכזי שבו הילדים פוגשים לראשונה ילדים עם מוגבלות, והפוך. אם המערכת לא נגישה עבורם אנחנו מסלילים אותם מראש החוצה מהחברה הישראלית כולה. לשילוב של ילדים עם מוגבלות יחד עם ילדים ללא מוגבלות יש חשיבות מכרעת לחיים נורמליים וליצירת חברה טובה יותר. האחריות היא בראש ובראשונה על משרד החינוך והרשויות המקומיות", סיכם טורם.
מהמועצה המקומית מבשרת ציון נמסר: "לאחר שהתקבלו התקציבים המועצה פרסמה מכרז כדין להנגשת 6 כיתות לימוד. הקבלן שזכה מחויב לבצע את העבודות עד סוכות".
משרד החינוך אישר בתגובה לכתבה כי העביר את התקציבים למועצה המקומית. "לקראת שנת הלימודים הקרובה התחיל המשרד ביישום תוכנית חומש, שעניינה הנגשת מערכת החינוך. בחמש השנים הקרובות נשלים הנגשת 4,000 מוסדות חינוך. יודגש שהאחריות לביצוע ההנגשה מוטלת על הרשויות המקומיות", נמסר מהמשרד.
