החלטת בית המשפט העליון בדבר זכאות אישה להתמנות לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים היא בעלת חשיבות רבה בימים שבהם חובה לצקת תוכן במשמעות היות ערכיה של מדינת ישראל, יהודיים ודמוקרטיים. בייחוד כשבבתי הדין הרבניים מתקיים מפגש הכרחי בין כלל הציבור היהודי במדינת ישראל לבין ההלכה. מפגש שיש לו משמעות רבה בבניית ההתייחסות אל הממסד הדתי.
ברוב מדינות העולם מתקיימת התמודדות עם עובדת חיים יסודית, שלפיה המציאות משתנה ללא הרף ובמקביל מתקיימת מערכת משפטית נורמטיבית שאמורה לתת ביטוי יציב ואיתן לתפיסות העומק החברתיות. מאות בשנים ניסו הוגים ידועים לפענח את סוד הקסם בהלכה היהודית, קסם שאיפשר לה להתקיים ולשרוד את שינויי הזמנים והמקומות. אין עוד בעולם מערכת נורמות ותיקה כל כך, שעדיין מכוונת את התנהגותם של בני אדם רבים.
לאורך שנות קיומה עברה ההלכה שינויים והתאמות למציאות משתנה. גדולי הדורות, שהיו בעלי "כתפיים רחבות", העמידו פתרונות - אם בדרך של תקנות ואם בדרך של פרשנות מרחיבה. מעוצמת גדלותם, הם הפנימו שתורת חיים אמורה לתת מענה לחיים. מדרש נפלא מתאר את משה רבנו מגיע לבית מדרשו של רבי עקיבא, שומע את הלימוד ואת פסקי ההלכות, ואינו מזהה את הקשר שלהם לתורה שהוא עצמו קיבל בסיני. תדהמתו היתה גדולה, עד שנאמר לו שכל החידושים והפרשנויות הם "הלכה למשה מסיני".
לאורך שנות הגלות, התמודדות ההלכה עם המציאות היתה קלה יחסית. כל מי שלא קיבל על עצמו עול תורה ומצוות נדחה מתוך הקהילה היהודית. ברוך שפינוזה היה אחד הראשונים שנתן ביטוי ספרותי הגותי לחרם שהוצא נגדו. במדינת ישראל, בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה, נאלצת ההלכה להתמודד עם מציאות שבה אוכלוסייה גדולה אינה מקיימת תורה ומצוות אך ממשיכה לזהות את עצמה כיהודית לכל דבר ועניין. יהודים טובים, שאינם מתכוונים ללכת לשום דת אחרת. בנסיבות שכאלה, חייבים גדולי ההלכה להפנים שיש לעשות כל מאמץ על מנת להאהיב את היהדות, לקרב את הרחוקים ולזכור כי אחים אנחנו. במאבק על התודעה חובה להאיר פנים, להציע פתרונות ולהתמודד בחוכמה עם רוחות המודרנה והקדמה.
מובן שאת ליבת ההלכה אי אפשר לשנות. ואולם, עד שמגיעים לליבה יש עוד דרך ארוכה. החלטת בית המשפט העליון היא איתות בכיוון הנכון. סוגיות דוגמת מעמד הנשים, הגיור, דת ומדינה דורשות מאמץ אינטלקטואלי ואומץ לב הלכתי. יש לעשות מאמצים כבירים למען לא יהיה יהודי כלשהו נידח בעולמה של ההלכה.
• • •
החלטה היסטורית: אישה תוכל לנהל בתי דין רבניים
בג"ץ ביטל את ההגבלות בחוק: "לא מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי לייצוג נשים" • מגישות העתירה: "ציון דרך במאבק" • ח"כ אורי מקלב: "רצון להחלשת בית הדין"
יאיר אלטמן, יהודה שלזינגר
ניצחון לארגוני הנשים. שלוש שנים לאחר שעמותת "מבוי סתום", נעמת וויצו הגישו עתירה בנושא, ביטל אתמול בג"ץ את ההגבלות שהיו קבועות בחוק למינוי נשים לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים.
בית המשפט התייחס בפסיקתו למינויה של מיכל גולדשטיין לתפקיד סמנכ"לית בתי הדין, שאושר לפני כחודש, ואף הורה לבטל את התנאים שמנעו מנשים להתמודד לתפקיד מנהלת בתי הדין, כדי שגם נשים יוכלו להתמנות לתפקיד הבכיר.
השופטים, אליקים רובינשטיין, אורי שוהם ומני מזוז, קבעו את ההחלטה והוסיפו כי מעתה יוכל כל אדם להתמודד לתפקיד אם עמד בתנאים הבאים: "הוא תושב ישראל; הוא בעל רישיון טוען רבני או עורך דין בעל תואר שני במשפט עברי או בתלמוד - עם יתרון לעורך דין שהוא גם טוען רבני; הוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים; מבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים. התנאים מכוונים לנקבה ולזכר גם יחד".
השופטים כתבו עוד כי "בשעה שבה נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, אין זה מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים. בפתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים שתשמשנה בתפקידים ניהוליים יש ערך רב, כאמור, לא רק לציבור הנשים בכללותו כי אם גם לחיזוק מעמדו של בית הדין, שאמון הציבור בו הוא תנאי חיוני לתפקודו".
עו"ד בתיה כהנא־דרור, מנכ"לית עמותת "מבוי סתום" ומי שהגישה את העתירה, בירכה על ההחלטה ואמרה כי "זו הפעם ראשונה שהאפליה המגדרית בנושאים שבאחריות הממסד הדתי מוגדרת כפגיעה בזכות יסוד לשוויון. אני מקווה שקביעה זו, מעבר ליישומה המעשי בעניין מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים, תהפוך בעתיד לכלל מנחה בכל נושאי הדת במדינת ישראל. זהו ציון דרך היסטורי במאבק למען חיזוקם של ערכי היהדות והדמוקרטיה, ולמען הנשים בישראל המופלות לרעה בבתי הדין הרבניים".
יו"ר נעמת, גליה וולוך, הוסיפה כי "פתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים בתפקידים ניהוליים חשובה במיוחד במערכת שבה שדרת הניהול המרכזית מורכבת ברובה הגדול מגברים. בזכות העתירה כבר מונתה סמנכ"לית לבתי הדין ואנחנו נמשיך עד שתמוננה נשים גם כדייניות". הבג"ץ הוגש בשיתוף עו"ד עירית גזית מארגון ויצ"ו היועצת המשפטית של ארגון נעמת, עו"ד גלי עציון.
ח"כ רויטל סויד, שניהלה הדיונים בתקנות למינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים בוועדת החוקה, אמרה כי "ניהלתי את הדיונים בתקנות בוועדת החוקה וניסינו להגיע להבנות עם משרד הדתות, אך הם התעקשו על תנאי הסף שנועדו לטרפד מינוי של אישה כמנכ"לית. ההכרעה היום היא תיקון הכרחי לאפליה של עשרות שנים".
מנגד, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי " לא אפליית נשים במגזר הכללי והציבורי הוא מה שעמד לנגד עיני העותרים, אלא הפגיעה בסמכות ובמעמד בתי הדין. זה לא נובע משוויוניות, אלא משנאה ורצון להחלשת כוחם של בתי הדין הרבניים. תפקיד מנכ"ל בתי הדין ברובו אינו אדמיניסטרטיבי, אלא תפקיד הדורש ידע הלכתי רב. יש בזה בורות וההתנכרות, ולא יעלה על הדעת ולא נאשר שבתפקיד כה רגיש זה לא יכהן אדם בעל ידע הלכתי מובהק ואינו עוין לדת, לממסד הרבני ולהלכה הצרופה והמסורה".
מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקובי, אמר ברדיו "קול ברמה" כי "לנשים אין רקע של לימודים בישיבה במשך שנים ארוכות, ולכן קשה לראות אותן עומדות במבחנים קשים כמו אלה שעוברים הדיינים ורבני הערים שמגיעים עם הרקע של עולם הישיבות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו