וולקאם טו נתניה. לפעמים, כל מה שצריך כדי להתנתק לרגע הוא מקרר עמוס במשקאות של גטורייד. מסודרים להם כמו חיילים על המדפים, בשלל צבעים ומותגים, כאילו כל רגע מייקל ג'ורדן יגיע וייקח לגימות של קפיטליזם ממכר. כי אם כבר הוקמה לה באמצע אוגוסט אקס-טריטוריה אמריקנית בליבו של מכון וינגייט המתקלף, ראוי הרי לרדת לפרטים הקטנים. "סמול בול", הם קוראים לזה.
"כדורסל ללא גבולות" הוא השם שניתן לפרויקט המסורתי של האן.בי.אי, במסגרתו משתתפים נערים מצטיינים מכל העולם בסדנאות מקצועיות ובחינוך לשינוי חברתי. אתמול, אגב, נדמה שבהחלט טושטשו הגבולות. אלה של הכדורסל ואלה של החיים עצמם.
על הפרקט הסתחבקו להם יו"ר האיגוד עמירם הלוי ועוזר מאמן הניקס, קורט רמביס, משל החליפו מרפקים בלייקרס של האייטיז. בסמוך אליהם התנוסס בגאווה לוגו האן.בי.אי, מתקשה להסתיר את קירות האולם המתפוררים מבושה. כמה דקות לאחר מכן כבר יעלה הקומישינר אדם סילבר ויכנה את אחד המקומות המושמצים ביותר בספורט הישראלי במילים "מתקן מדהים". אכן, ללא גבולות.
נדמה שרק דבר אחד הצליח לקטוע באותן דקות את סרט המדע הבדיוני הזה. בשלב התודות, הגיע סילבר מהר מאוד ל"ידידי הקרוב" שמעון מזרחי כשבדיוק המיקרופון יצא לתנומה, כאילו מתנגד בדרכו הייחודית. העסק טופל כעבור שניות ספורות, התודה הושלמה והכפיים נמחאו. יש כוחות שחזקים אפילו מהאן.בי.אי.
סילבר טיים. עסקני ספורט הם אנשים נמוכים. כלומר, זה לא הוכח מחקרית אבל נדמה לפעמים שמדובר בחלק מדרישות התפקיד, בת"א או בניו יורק. ולו רק בגלל הסיבה הזאת, אדם סילבר הוא נוף שונה בז'אנר: יש כנראה דברים שנראים אחרת כשאתה בגובה של השחקנים שמשחקים את המשחק.
למרות שהוא מכהן כקומישינר רק שלוש שנים, סילבר הוא שינוי מרענן אל מול קודמו דיוויד סטרן השמרן והנרגן. הוא פתוח לשינויים ולרפורמות, לא מתנשא כלפי השחקנים ואולי חשוב מהכל – לא חושש מאמירות חברתיות. ספק אם יש עוד ליגת ספורט מקצוענית אמריקנית, שהיתה מעבירה את אירוע האולסטאר משארלוט בגלל חקיקה אנטי-להטבית בצפון קרולייניה.
נדמה שחלק מההצלחה של האן.בי.אי היא עצם העובדה שבאירוע אתמול התקשורת הישראלית התעניינה בעיקר בסוגיות פנים-אמריקניות ולא בשאלות פרובינציאליות, שהובילו את השיח באירועים מהסוג הזה לפני מספר שנים. במילים אחרות: שאלות על שמונה מיליון איש שמתעוררים באמצע הלילה – אאוט; שאלות על מודל ה"סופר-טימס" והשלכותיו – אין.
"אנחנו רוצים להבטיח שוויון הזדמנויות", אמר העו"ד היהודי בהקשר בזה בדקות שהוקצו עימו לתקשורת הישראלית, "לגרום למצב שיהיו עוד קבוצות גדולות כמו גולדן סטייט ולא בהכרח לפגוע בקבוצות גדולות שכבר קיימות".
מה היית מייבא לאן.בי.אי מהכדורסל האירופי?
"הכדורסל הטוב ביותר שיש משוחק כמשחק קבוצתי ואני חושב שהאספקט הזה מלומד כאן היטב, באירופה ובישראל".
אתה חושב שהליגה מוכנה למאמן אירופי נוסף?
"בהחלט. היא מוכנה למאמנים הכי טובים, לשחקנים הכי טובים ולשופטים הכי טובים, לא משנה מאיפה הם מגיעים. יצא לי לדבר עם דיוויד בלאט היום ואני מצפה לראות אותו באן.בי.אי בעתיד"
.jpg)
לא בכל יום מגיע למכון וינגייט המתקלף אגדה כמו דיוויד רובינסון // צילום: אלן שיבר
בשביל המותג. ניתן להתייחס בציניות מוחלטת כלפי פרויקטים חברתיים מהסוג הזה ולטעון שכל תכליתם הוא למרק את המצפון של ליגה שמכניסה מיליארדים מדי שנה. אבל מבין ממרקי המצפון, אם נצעד בפרשנות הזאת לרגע, האן.בי.אי עושה זאת טוב מכולם, עם התגייסות כמעט מוחלטת של בעלי התפקידים השונים. לג'נרל מנג'רים של מועדונים בכירים כמו אר.סי ביופורד (סן אנטוניו) וקובי אלטמן (קליבלנד) יש כנראה יעדים אטרקטיביים יותר באמצע הקיץ מאשר מכון וינגייט, אבל החוזה הבלתי כתוב שבין ספורט למותג בארה"ב, חייב אותם להתגייס. את אנתוני פארקר, מקום ראשון במד הפופולאריות באולם, היה כנראה קל יותר לשכנע.
62 נערים ונערות מכל אירופה, חלקם מישראל, כידררו אתמול על הפרקט בפרויקט שמאז 2001 כבר הגיע לעשרות מדינות. סטטיסטית לפחות, לאחד או לאחת מהם יש סיכוי להגיע לאן.בי.אי או ל-WNBA. היתר יספרו לנכדים שפעם הם התחככו בפוסט-אפ עם דיוויד רובינסון, בן 52 אבל עם גוף של בן 25. ה"אדמירל "בטח תהה בינו לבין עצמו איך זמנים השתנו. ב-1987 סן אנטוניו בחרה אותו במקום הראשון בדראפט והמתינה שנתיים כדי שיסיים את שירותו הצבאי; היום כל ילד בן 14 הוא כבר "פרוספקט".
מהצד השקיף המדליסט האולימפי אורי ששון, בגופיה וכפכפים, בילדים לטבים וליטאים שכנראה אוכלים טוב מאוד. "אלה גדולים אפילו עלי", אמר בחיוך רגע לאחר שסיים אימון באולם הסמוך. מתי עושים "ג'ודו ללא גבולות"?
.jpg)
הנערים והנערות שהגיע לנתניה זכו לחוויה ייחודית, ואולי חד פעמית // צילום: אלן שיבר
ישחק או לא ישחק? רון אדאמס הוא כנראה התגלמותו של האיש המוכר-הלא מוכר. זה שנמצא שם תמיד, בצד, עם פרצוף אבל בלי שם. ככה זה שאתה כבר 25 שנים מתפקד "רק" כעוזר מאמן באן.בי.אי. איפה לא עבר? בסן אנטוניו, בפילדלפיה, במילווקי, בשיקגו, באוקלהומה סיטי, שוב בשיקגו, בבוסטון ובשלוש השנים האחרונות בגולדן סטייט. בכולן כעוזר. "אתה צריך להבין שאם זה לא קרה עד עכשיו, זה כנראה לא הולך לקרות", אומר ל"ישראל היום" מי שעשה לו שם בעיקר כמומחה הגנה.
"בעבר חשבתי על זה יותר אבל תמיד ניסיתי לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר ואם דברים יסתדרו, הם יסתדרו", אומר אדאמס (69), עוף מוזר שעד לפני מספר שנים כלל לא החזיק בסוכן בליגה שבה המיתוג הוא שם המשחק.
ביום שבו אדם סילבר מציג את עומרי כספי, בהלצה אמנם, כ"עוד החתמת קיץ משמעות של גולדן סטייט" (אחרי קווין דוראנט בעונה שעברה; ש"ק), אדאמס הוא כנראה הכתובת הנכונה כדי לקבל תשובות ראשונות בשאלת מקומו של הישראלי בסגל הכה מוכשר של האלופה.
"קשה להגדיר את זה עכשיו", הוא עונה מבלי לנסות להתחנף לאוזן הישראלית, "אנחנו קבוצה עמוקה אבל סטיב קר מאמין שכמעט כולם צריכים לשחק כדי לשמור על רעננות במהלך העונה. אני חושב שעומרי ישתלב היטב, הוא שחקן התקפה חכם וקלעי שלשות מצוין. מי יודע איך זה יתפתח עבורו".
.jpg)
סילבר ושמעון מזרחי. ידידים קרובים // צילום: אלן שיבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
