בפגישה שהתקיימה אתמול בין שרת התרבות והספורט מירי רגב והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נדון אופן יישום חוק הנכבה וברוב הנושאים הקשורים בו הושגו הסכמות.
בפגישה השתתפו גם המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, המשנה ליועמש"ש רן נזרי, מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי, והיועמ"ש של משרד האוצר אסי מסינג.
הפגישה נערכה לבקשת השרה רגב בעקבות הפרסום ב"ישראל היום" אודות אירוע הפרידה שנערך לח"כ לשעבר באסל גטאס בתיאטרון יפו, שפרסומו מומן בסיועה של הקרן החדשה לישראל.
בפגישה סוכם כי פניות בנושא הפרה של חוק הנכבה על ידי גופים הממונים על ידי המדינה, יועברו למשרד האוצר וזה ישיב בתוך שבוע האם אכן החוק הופר.
אם על פניו התשובה חיובית, הדיון יעבור לוועדה המורכבת מנציגי משרד האוצר ונציג משרד התרבות, שתגיש את המלצותיה לשר האוצר וזה יחליט סופית על הקנס שיינתן בגין אותה עבירה, היכול להגיע עד פי שלושה מסכום מימון המדינה למוסד. היועמ"ש גם הנחה את היועץ המשפטי של משרד האוצר מסינג, לבחון אפשרות של הטלת אחריות גם על המוסד המשכיר - כך שאותה עבירה ואותו קנס יחולו גם עליו ולא רק על הגוף המבצע את ההפרה של החוק.
להליך זה יש השלכות לגבי תיאטראות המשכירים אולמות לגופים פוליטיים, הטוענים כי האחריות לתכנים אינה מושתתת עליהם אלא על הגוף המבצע. היועמ"ש ביקש גם את מעורבותה גם של זילבר בנושא.
בנושא סוגיות מופעי העירום, גרסה רגב כי המדינה לא חייבת לממן מופעים שבהם קיים עירום מלא. היועמ"ש מנגד אמר כי יוכל להגן על החלטה כזו, רק אם מדובר בהחפצת האישה. רגב גרסה כי כל עירום מלא לא ימומן. השניים לא הגיעו להחלטה, וסיכמו כי יתקיים דיון נוסף בנושא.
חוק הנכבה, שנכנס לתוקף ב־2011, קובע חמש עילות לקניסת מוסד שנתמך על ידי המדינה בסכום של עד פי שלושה מסכום התמיכה שאותה הוא מקבל מהמדינה. העילות הן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל ומעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו