צילום: GettyImages
חוקרים מהטכניון ייקחו חלק בפרויקט מחקר חדש וראשון מסוגו שאותו בחרה נאס"א לקיים על גבי תחנת החלל הבינלאומית. כך הודיעה נאס"א בסוף השבוע.
המחקר הישראלי, הנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, עוסק בפיתוח גלאים שיזהו התפרצויות אנרגטיות בחלל.
חוקרי הטכניון, בראשות פרופ' אהוד בכר ופרופ' שלומית טרם מהפקולטה לפיזיקה וממכון אשר לחקר החלל, פיתחו גלאי קרני גמא, הקרינה האלקטרו־מגנטית האנרגטית ביותר. הגלאי יעבוד בצמוד לטלסקופ רנטגן בתצורת עין של לובסטר בעל שדה ראייה רחב במיוחד, שייבנה על ידי נאס"א לצורך המשימה.
המשימה האמריקנית־ישראלית, בהובלת ד"ר ג'ורדן קאמפ ממרכז גודארד לטיסות חלל של נאס"א, תעבור בדיקת היתכנות ראשונית ואמורה להיות משוגרת לתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2022. ההצעה היא חלק משש הצעות בתחום חקר הגלקסיות שנבחרו על ידי נאס"א בסוף השבוע ואשר יזכו בשלב הבא למימון של עשרות עד מאות מיליוני דולרים.
ההצעות נבחרו מתוך מאות הצעות שהוגשו מכל העולם, על בסיס הפוטנציאל המדעי ועל בסיס כדאיות תוכניות הפיתוח שלהן. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שסייעה גם בהגשת ההצעה לנאס"א, תשקיע מיליוני שקלים בפיתוח הגלאי ובהכנתו לחלל.
שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "הבחירה במחקר ישראלי כחלק ממחקר בינלאומי מהווה ביטוי נוסף ליכולותיה הגבוהות של ישראל בתחומי המדע. שיתוף הפעולה עם גורמים בינלאומיים רבים, ובהם נאס"א, הולך וגובר. בכל העולם מעוניינים וסומכים על הטכנולוגיות הישראליות. זוהי בשורה משמחת נוספת בתחום החלל, לאחר השיגור המוצלח של הלוויין ונוס באחרונה".
הגלאי שפותח על ידי הטכניון מבוסס על גביש הבולע את חלקיקי קרינת הגמא ויוצר אור נראה, שנקלט על מכפיל אור והופך לאות אלקטרוני. מן האות שיתקבל יהיה ניתן לזהות את האנרגיה של החלקיק ואת הזמן המדויק שבו הגיע. פרופ' בכר מסביר כי "תיוג הזמן חשוב כדי לחקור את אופי ההתפרצות וכדי לקשור אותה לאירועים אחרים, כגון גלי הכבידה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו