גם עבור טועמים מנוסים פסטיבלי בירה עלולים להיות אירועים די מבלבלים, שהזיכרון היחיד שנותר מהם הוא "אוי, כמה שתיתי". לכן, כהכנה לפסטיבל Beers 2017, שיתקיים השנה בפעם השביעית במתחם התחנה בתל אביב (10-8 באוגוסט, החל מ־19:00), חשבתי להציע כמה כללי אצבע להישרדות שנכתבו בבירה: א. אל תנסו לטעום הכל - אין לכם סיכוי; ב. סדרו את הטעימות לפי סגנונות - מהקל אל הכבד ולא לפי סדר המציגים; ג. לכו על בירות חדשות ומעניינות, ולא על כאלה שתוכלו למצוא בבר השכונתי.
מתוך יותר מ־200 סוגי הבירה שיוצגו השנה בפסטיבל, בחרתי לטעום כמה מאלה שמופיעות בו לראשונה ושלדעתי כדאי גם לכם לנסות. פרטים נוספים על הפסטיבל תוכלו למצוא באתר www.beers.co.il.
מוסקו, פילזנר
פילזנר, סגנון הבירה הנפוץ בעולם, מתאפיין בצלילות, בקלילות ובמרירות. הפילזנר של מוסקו אמנם נעשתה מחומרי הגלם המסורתיים, אולם תססה כמו בירה בסגנון אייל, כך שהתוצאה היא יותר מחווה לפילזנר מאשר הדבר האמיתי. לבירה, הלא מסוננת, יש ריחות של דגנים קלויים, מלווים בעשבוניות קלה, המבנה שלה קליל והטעמים מתונים. לפחות היא לא מאוד מתוקה.
שפירא, שלאגר
הלאגר הלא מסוננת של מבשלת שפירא מיוצרת בכמויות קטנות ובהזדמנויות מיוחדות - תערוכות בירה, למשל. המראה שלה בהיר ומעורפל, ראש הקצף נעלם במהירות, ובמפגש שלה עם האף עולים ריחות של פירות מתוקים, קלייה ועשבי תיבול. בפה היא מתגלה כבירה קלילה ומאוזנת, בדיוק כמו שלאגר צריכה להיות, רק לא מספיק אנרגטית.
נצרת, חיטה אמריקנית
מבשלת נצרת, שאתם יכולים להבין בעצמכם היכן היא ממוקמת, מגיעה לתערוכה עם בירה בסגנון חיטה אמריקנית, שמשלבת בין הקלילות היחסית שמאפיינת בירות חיטה לבין ריחות הדרים וכשות שמאפיינים בירות בסגנון IPA. המרירות בולטת גם בפה, על רקע המבנה המעודן. בירה שעושה חשק לטעום גם את הבירות הסטנדרטיות של המבשלה.
ביר שופ, Summer Ale
Beer Shop, חנות הבירה מנתניה, מציעה עשרות סוגי בירות מהחבית שאפשר לשתות במקום או לקחת הביתה בבקבוקים של ליטר. לכבוד הקיץ החליטו אנשי החנות להוסיף לתפריט גם אייל קיצית שהם מבשלים בעצמם. בירה צלולה וערמונית עם ריחות רבי עוצמה של הדרים, לתת קלוי, שמרים ופירות בשלים ומבנה קליל. קצת חובבנית, אבל די מהנה.
Oak and Ash, פייל אייל
על התווית היא מוגדרת כבירה הכי כשותית מבית Oak and Ash, מותג הבירה של אשר זימבל שמיוצר כיום במבשלת דאנסינג קאמל התל־אביבית. הבירה, שמתיישנת תוך מגע עם עץ אלון, מקיימת את ההבטחה, עם ריחות הדרים ופירות טרופיים משולבים בניחוחות של דבש, קרמל ותבלינים מתוקים. המבנה שלה מלוטש, הטעמים מאוזנים והסיומת מרירה ומורכבת.
שיטה, IPA
מבשלת שיטה, מרובע האמנים בערד, תציג בתערוכה את ה־IPA שלה, בירה בעלת צבע ענברי עמוק וראש קצף יציב, שריחות ההדרים והכשות הרעננים והעזים שלה מאוזנים היטב בריחות לתת קלוי ופירות מתוקים. האיזון בין המרירות למתיקות נמשך גם בחך, כשהוא משולב במרקם נעים ובגיזוז מדויק, והסיומת ארוכה וטובה. למרות שאני לא משתגע על הסגנון, התרשמתי מאיכות העשייה.
שפירא IPA
כמו ה"שלאגר", גם ה־IPA של שפירא לא מבושלת באופן סדיר, אלא כבירה עונתית. הריחות העשבוניים העשירים שלה, שמעידים על שימוש בכמות נאה של כשות, משולבים היטב בריחות של פירות מתוקים וקלייה, והטעמים המרירים והמתוקים מודגשים מאוד לאורך כל הדרך. בירה מחוספסת, לא מתחנפת, שהולכת עד הסוף עם הסגנון - סיבה טובה לטעום אותה.
yairgath@gmail.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו