לאחר שבתחילת השבוע נדחה ערעורו של אלאור אזריה, יצא החייל היורה בהצהרה ראשונה לתקשורת, בשידור חי בפייסבוק. "אני מודה לעם ישראל על התמיכה ורוצה לחזור לחיי שגרה כמה שיותר מהר. מוקדם יותר פניתי לרמטכ"ל בבקשה שימתיק את עונשי. אני מרגיש צורך עז להודות לעם ישראל על האהבה והתמיכה האין סופיים שקיבלתי מכם, עם ישראל אני אוהב אתכם", אמר אזריה.
בהמשך, התייחס אזריה להשפעה על הרשעתו ועונשו על בני הנוער והמתגייסים הטריים ואמר כי "יש לנו מדינה אחת אני מבקש מכם שלא תסיקו מסקנות לא נכונות מהמקרה שלי, תלכו לקרבי תתרמו כמה שיותר, אין לנו ארץ אחרת. אני מבטיח לכם שפעלתי מתוך סכנה מידית ואני הולך לרצות את העונש שנגזר עליי, אני נכנס לכלא בראש מורם. גדלתי בבית ערכי ומוסרי, הרגשתי סכנת חיים וזאת הסיבה שפעלתי. אני אוהב אתכם תודה רבה".
מוקדם יותר היום (חמישי), כתב אזריה מכתב לרמטכ"ל, בו הוא מבקש להמתיק את עונשו, "לו ידעתי מראש את אשר התברר בדיﬠבד, שעל גופו של המחבל לא היה מטען חבלה, לא הייתי יורה בו".
המכתב ששלח אלאור אזריה לרמטכ"ל
ההחלטה שלא להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון התקבלה על ידי אלאור לאחר התלבטות ובהתייעצות עם בני משפחתו, וזאת בעיקר מפני רצונו לחסוך למשפחתו ולו סבל מיותר נוסף, הימשכות הליכים ועל מנת לחזור לחיים רגילים בהקדם האפשרי.
"אני, אלאור אזריה נשפטתי בתיק זה ל-18 חודשי מאסר בפועל. אני נמצא במעצר מתאריך 24.03.16 בתנאים שונים. עקב האירוע אבי לקה בשבץ מוחי ואיבד את הכושר לעמוד וללכת וכעבור שיקום ארוך וכאוב הצליחו להעמידו על הרגליים ואף ללכת עם הגבלות", כתב החייל המשוחרר לרא"ל איזנקוט.
"אין בכוונתי להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון". מכתבו של אזריה לרמטכ"ל
אלאור בדיון האחרון // צילום: קוקו
עוד ציין אלאור במכתבו כי אימו הגיעה לכדי תת משקל ומטופלת בכדורי שינה. "משפחתי התפרקה, כולם כואבים ולא מצליחים לחזור לשגרה עקב המצב. אני אמור להמשיך את חיי עם כתם גדול של הרשעה בסעיף 'הריגה', אשר יפגע בי ולא יאפשר לי לעבוד בעבודות ממשלתיות", כתב.
אלאור ציין כי אביו שירת במשטרת ישראל במגוון תפקידים מעל 30 שנה ואף קיבל אותות הצטיינות במהלך שירותו, כמו כן ציין כי אביו צ'רלי נכה לצמיתות עקב שירותו במשטרה.
"התחנכתי על אהבת המולדת ובטחונה, גדלתי בבית ציוני ופטריוטי. לפני הגיוס ייחלתי לשירות חובה קרבי על מנת לתרום כמה שיותר למדינה, ולשמחתי שירתי כלוחם ביחידה קרבית בה מילאתי תפקידים שונים. התנדבתי להיות לוחם למרות כל הקשיים. שירתי כחובש קרבי, חופ"ל וקשר, ואף צוינתי כלוחם מצטיין גדודי בשנת 2015", כתב.
אזירה הבהיר במכתבו כי "לו ידעתי מראש את אשר התברר בדיﬠבד. כלומר. שעל גופו של המחבל לא היה מטען חבלה. לא הייתי יורה בו".
עוד ציין אזריה כי "אין בכוונתי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים"
