אכזבה לאבות חד מיניים ואמהות יחידניות: הרכב שופטי העליון נמנע הבוקר (חמישי) מלהגיע להכרעה בעניין פונדקאות עבור זוגות חד מיניים, בפסיקתו האחרונה של השופט סאלים ג'ובראן: "משעברה הצעת חוק לתיקון חוק הפונדקאות מצאנו כי טרם הגיעה העת להכריע הכרעה סופית בעתירה", פסקו השופטים, "החלטנו אני וחברי להרכב להשעות את ההכרעה ולהורות למשיבות להגיש תשובה מעודכנת לאחר 6 חודשים בהתאם להתפחות החקיקה". עוד טענו השופטים כי על פניו "מדובר בהסדר מפלה שלא עולה הקנה אחד עם עיקרון השיוויון ונעדר את טובת הילד. בהחלטתנו זו אנו עושים זאת מתוך כבוד לרשות המחוקקת. משהפעילה הכנסת את פעולת החקיקה על בית המשפט לאפשר את השלמת החקיקה".
על חוק הסכמים לנשיאת עוברים קבע בג״צ בשנת 2002 כי המדינה מפלה נשים יחידניות ובני זוג חד מיניים. חוק הסכמים לנשיאת עוברים הקיים נחקק ב-1996 וקובע כי רק משפחות בהן בני זוג שהם גבר ואישה רשאיות להיעזר בפונדקאית לשם מימוש הורות, במצב בו הדבר לא מתאפשר להם מסיבות רפואיות.
העותרים, איתי פנקס-ארד ויו"ר עמותת אבות גאים, אודי לדרגור, הגיבו להכרעת הדין: "בג"ץ אפשר לכנסת להמשיך בהליך חקיקה, חרף העובדה שברור לכולם שמדובר בחקיקה שנועדה למנוע פסיקה תקדימית ושאינה כוללת זוגות מאותו מין. עם זאת קבעו השופטים כי האפליה אינה חוקתית וקבע כי עד ה-4 בפברואר 2018 יש להשלים את הליך החקיקה. ציפינו לעמדה נחרצת יותר מצד השופטים בעתירה ומאבק שנמשכים כמעט עשר שנים, אבל אין לנו ספק שאחרי כל הדחיות והעיכובים בסופו של דבר ננצח והאפליה תבוטל. אנו קוראים לכולם להגיע היום למצעד הגאווה בירושלים ולהמשיך לקרוא לשוויון זכויות מלא לקהילה הלהט"בית בישראל".
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית 'משפחה חדשה', אמרה: "צר לי שבג"ץ אשר מלאו את ידיו בסמכות ההכרעה, החליט הפעם לא להכריע, והשאיר את ההכרעה בידי המחוקק המפולג והמסוכסך אשר ממען לסיים את הליכי החקיקה. זאת בהינתן העובדה שבמשך 20 השנים האחרונות לא עשה זאת המחוקק ואולי משום שהתעלם במכוון מהצורך להסדיר את נושא הפונדקאות לאוכלוסיות חשוכות ילדים ולהט"בים".
המוצא האחרון של זוגות חד מיניים – עלויות עצומות בארה"ב
לאור קביעתו של בג״צ על היסודות המפלים בחוק והאפליה שהוא מייצר בפועל מאז חוקק, הגישו בני הזוג ארד-פנקס ב-2010 עתירה ראשונה לבג״צ. לאחר העתירה הקימה המדינה וועדה ממשלתית בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף אשר קבעה בשנת 2013 כי יש לערוך מחדש שינויים בחוק ולאפשר לכל אדם להפוך להורה באמצעות הליך פונדקאות. אולם, מסקנות הוועדה לא יושמו מעולם והכנסת לא תיקנה את החוק מעבר לקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. על רקע הדיונים ולקראת הדיון האחרון בבג"צ, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי החוק הקיים אכן מפלה והציע לתקן את החוק כך שיאפשר לנשים יחידניות לקיים את הפונדקאות בתנאים מסוימים, תוך התעלמות מזוגות חד מיניים.
נשים יחידניות וזוגות חד מיניים המבקשים להביא ילדים לעולם נדרשים לבצע את הליך הפונדקאות בחו"ל. מדובר בהליך מורכב ויקר מאד, אשר עלותו נאמדת במאות אלפי שקלים לכל הליך. גם מי שידו משגת ומצליח לבצע את ההליך (כיום נחסמו האופציות במדינות אסיה כגון תאילנד, הודו ונפאל ונותרה רק ארה"ב בעלות עצומה שאינה אפשרית לרבים), נדרש להתמודד עם שינויי חקיקה מקומיים אשר לעיתים מונעים את הימשכות ההליך.
על אף העלויות הדרמטיות והקשיים האישיים והמשפטיים, בישראל קיימים נכון להיות מספר כאלפיים תינוקות להורים ישראלים חד מיניים שנולדו בהליך הפונדקאות בחו״ל. גם לאחר לידתם, תינוקות הפונדקאות והוריהם חווים אתגרים רבים ובהם טיפול בפגים בבתי חולים במדינות השונות, רישום התינוקות בישראל, העלאתם ארצה, השתייכותם הדתית ועוד.
איילת שקד על ג'ובראן: "היה ונותר בן אדם"
מוקדם יותר התקיים בבית משפט העליון טקס הפרישה של המשנה לנשיאת העליון, השופט סאלים ג'ובראן. ג'ובראן בן ה-70, שכיהן בתפקיד המשנה כחודש וחצי בלבד, והתפנה לאחר פרישתו של המשנה הקודם השופט (בדימוס) אלייקים רובינשטיין, כיהן כשופט כ-35 שנה. במעמד טקס הפרישה, הקריא ג'ובראן את פסיקתו האחרונה בעתירה לאפשר להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים בהליך של פונדקאות. מדובר בעתירתם של איתי ויואב ארד-פנקס, עמותת "אבות גאים", "תמוז פונדקאות" ושתי נשים יחידניות וזוג הומואים נוסף, באמצעות עו"ד חגי קלעי, לאפשר פונדקאות לזוגות חד מיניים ולנשים יחידניות.
בטקס נאמו גם שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת העליון מרים נאור, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון וכמובן, ג'ובראן עצמו. המדינה הקימה ועדה ממשלתית שתמכה בשינוי החוק, קידמה הצעת חוק ממשלתית והקפיאה אותה, ננזפה על ידי הרכב השופטים בשל היעדר מענה לבג"צ ולבסוף הודתה באפליה הקיימת ביחס לנשים יחידניות.שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה: "המשנה חותם מעל 35 שנים שהוקשו למלאכת עשיית המשפט. אחד השופטים המקוריים והבולטים שהיו בבית המשפט העליון". שקד אמרה כי ג'ובראן "היה ונותר מעל הכל בן אדם. גם בעת שניצח במשפטים המתוקשרים והמורכבים השופט ג'ובראן היה מעל ולכל בן אדם. השופט ג'ובראן הקפיד להעניק לכל אדם את התחושה שהכל נשקל גם אם בסוף פסק נגדו. השופט ג'ובראן לא חשש לגזור על כל אדם אך גם לא חשש לזכות כשהדבר נצרך".
השופט ג'ובראן נפרד מנשיאת העליון מרים נאור // צילום: אלון נעים
היועץ המשפטי לממשלה, אהיחי מנדלבליט אמר לג'ובראן: "ניגשת לכס השיפוט בצניעות וזהירות מתוך הכרה לכך שאתה עוסק במלאכת קודש" והוסיף:"את פסיקותיך תיבלת בשפות רבות - עברית, ערבית, אנגלית אך גם ביידיש וארמית. כהונתך היא סמל למגזר הערבי. שירתּ נאמנה את הציבור הבא בשערי המשפט. ניכר שיושר ואהבת האדם מלווים אותך בדרכך. אני רוצה להודות לך על השנים הרבות ועל המורשת שאתה מותיר אחריך".
נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, נפרדה מג'ובראן ואמרה כי זה "ניפץ את תקרת הזכוכית בכך שהיה לאזרח הערבי העליון שכיהן בתפקיד. לא הייתה זו תקרת הזכוכית היחידה שג'ובראן ניפץ. הוא היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולאחרונה גם כמשנה".
ח״כ נורית קורן, חברה בוועדה לבחירת שופטים אמרה: ״השופט ג׳ובראן עשה חיל בכל תקופת כהונתו. שופט ערכי ואנושי, בעל חוש הומור שנון במיוחד. ג׳ובראן עשה היסטוריה כשהפך לערבי הראשון שכיהן כשופט וכמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, הביא כבוד רב ופתח צוהר לשופטים מהמגזר הערבי. ג׳ובראן, תודה לך, אתה דוגמה ומופת. כן ירבו שופטים נעלים כמוך״.
"המדינה להבטיח יחס זהה לכל אדם באשר הוא אדם"
השופט ג'ובראן השיב למברכים בטקס הפרידה שלו מתפקידו ואמר: "אני רוצה לברך את כל המברכים אותי. אני חש היום לא רק תחושת סיפוק אישית אלא גם בחברה ישראלית ובפרט החברה הערבית. סיפורה של משפחתי מתחיל בגליל העליון, אבי היה מזכיר בבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך היותנו פליטים בלבנון פנו אליו חבריו היהודים שיחזור לארץ ויכהן בבית המשפט והוא מצא את מקומו בבית המשפט בעכו שם גם גדלתי. עכו היא עיר מעורבת בה חיים זה לצד זה חיים בדו קיום יוצא מן הכלל. ראיתי בתפקידי כשופט שליחות כפולה. הראשונה להכריע בהכרעות והשנייה להיות כמה שניתן גשר בין יהודים וערבים. כבן מיעוטים בישראל פיתחתי רגישות מיוחדת לחלש. הייתה לי זכות גדולה להתמנות לבית המשפט העליון כערבי הראשון במינוי של קבע. החברה בישראל מורכבת מכמה קבוצות מגוונות ולמרות ההבדלים בניהם יכולים וצריכים לחיות בשלום בניהם. תפקיד המשפט בחברה מעורבת כזו חשוב".
ג'ובראן הסביר כי לשיטתו, "על המשפט להוות עמוד טווח גדול ויציב. על השופט להגן על שלטון החוק. השירות הציבורי צריך להיות נאמן לדרכו. נחוצה לשופט עצמאות שיפוטית על מנת לתת ביטוי לערכי היסוד של משטר דמוקרטי שאינם תמיד עם רחשי הציבור. משום כך אני סבור שכל פגיעה בסמכות בג"צ תפגע בעצמאותה של המערכת השיפוטית. בית המשפט העליון מייצג מבחינתי את הטוב בחברה הישראלית. בהכרזת העצמאות נאמר שמדינת ישראל תהיה מושתת על ערכי השלום והדמוקרטיה. תבטיח חופש דת ותשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות. בהמשך נקראו בני העם הערבי לשמור על השלום על יסוד אזרחות מלאה ושווה. כשופט בתי המשפט העליון ניסיתי לקדם את ערכי השיוויון לכלל ערכי המדינה. חברה דמוקרטית אמתית חייבת להיות שוויונית עם אזרחיה. על המדינה להבטיח יחס זהה לכל אדם באשר הוא אדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו