ביום שישי תיפתח בלונדון אליפות העולם באתלטיקה. יוסיין בולט, כך הבטיח, יפרד מהמסלול וינסה להעצים את המורשת האדירה שלו. גם מו פארה יגיד שלום ולהתראות לקריירה מופלאה. קסטר סמנייה תקווה שזו לא תהיה התחרות האחרונה שלה כעצמה.
יוסיין בולט. חריכות המסלול האחרונות של הג'מייקני, ב־100 מטרים וב־4X100, יכולות רק להעצים את גדולתו של הרץ המהיר בהיסטוריה. הפסד הרי לא ישנה דבר במורשתו של הספרינטר, ואילו ניצחון יעניק לה אלמותיות. נצח. כי שתי מדליות זהב נוספות יציבו את האצן במקום שבו לא היה אף אתלט מעולם. הם יהפכו את בולט לספורטאי תחרותי שמרגע הניצחון הראשון לא ידע הפסד כשהפרס הגדול היה מונח על הפרק.
מבייג'ין 2008 ועד לונדון 2017 בולט זכה בכל. והוא עשה את זה בחיוך, בטבעיות, גורם לריצה מכנית להיראות טבעית כמו ציור במכחול. במשחקים האולימפיים ניצח בתשע הריצות ב־100, 200 ו־4X100 (איבד מדליה בשל שימוש בחומרים אסורים של חבר לרביעייה). באליפויות העולם זכה ב־11 מדליות זהב מתוך 12 אפשריות, כאשר הפספוס היחיד נבע מפסילה. הוא האדם הראשון שמחזיק בשיא העולם ב־100 וב־200 מטרים, קובע תוצאות שעד לא מכבר נראו דמיוניות.
ללונדון בולט מגיע בגיל 30 ועם תוצאות אנושיות לגמרי. 9.95 שניות ב־100 מ' היא המהירה בהן, וממקמת אותו במקום העשירי נכון לשנת 2017. מעולם לא התייצב לאליפות גדולה עם תוצאה כה איטית. ולמרות זאת, קשה להאמין שלא ינצח. אולי זוהי משאלת לב גלובלית, אבל בולט צריך לעשות זאת. הוא חייב. עוד פעם אחת. "אסור להמר נגדו", חיזק את התחושה אצן העבר הקנדי דונובון ביילי, "כדי לנצח אותו צריך לרוץ ריצה מושלמת". וזה העניין. כי שמאז שבולט נכנס לתמונה אין רץ מושלם כמותו, וספק אם אי פעם יהיה.
בולט. יחיד ומיוחד // צילום: אי.פי
מו פארה. לא רק הכישרון הטהור הגדול של עולם האתלטיקה ייפרד מהמסלול, גם העובד המצטיין יגיד להתראות. סר מו פארה, הבריטי המעוטר בהיסטוריה, ינסה לרשום במגרש הביתי הישג חסר תקדים: דאבל שלישי ברציפות ב־5,000 וב־10,000 מטרים, שיצטרף לדאבל האולימפי בשני המרחקים ולטרבל באליפויות אירופה. הישגים היסטוריים לרץ עם תוצאות נורמליות.
פארה, על אף הישגיו, לא מופיע ברשימת 25 הרצים המהירים אי פעם ב־10,000, והוא רק במקום ה־16 בחצי המרחק. הוא רץ למען ניצחון ולא למען תוצאה. לא כולם אוהבים זאת, אבל זה עובד נהדר. ומה שהופך את פארה לבלתי מנוצח הם מחויבות והתמדה בלתי רגילים. שגרת האימונים של הרץ בן ה־34 היא מושא להערצה וחיקוי, כמו גם התפריט התזונתי. פארה מכין את עצמו לריצה טוב מכולם, ובריצה עצמה מנהל את כוחותיו ביעילות חסרת תקדים. לקראת אליפות העולם, ואחרי שזוכה בהאשמות לשימוש בחומרים אסורים, אמר כהרגלו: "אצטרך לעבוד קשה כדי להגן על תוארי".
גם אם יצליח וגם אם לא, פארה ינטוש את המסלול כאחד הרצים הגדולים, אך עדיין מאחורי ענקים דוגמת היילה גבריסלאסי, קנניסה בקלה והישאם אל גרוז'. אולם מבחינת כוכבות, הבריטי הוא הגדול מכולם. האייקון הראשון מבין הרצים למרחק. מותג. סופרסטאר.
סיפור חייו, ילד בן 9 שעלה מסומליה לבריטניה חסר כל, קנה את ליבם של האנגלים. הם מאוהבים בגישה, בהתמדה ובכוח הרצון של הרץ. האנגלית השוטפת בהחלט משחקת כאן תפקיד, ויעידו על כך חצי מיליון עוקבים באינסטגרם. את סימן ההיכר, יצירת האות M עם הידיים, בחרו עבורו פאנליסטים בתוכנית אירוח עתירת רייטינג. פארה מככב בפרסומות, נתמך בספונסרים ושוויו מוערך ב־4 מיליון ליש"ט. לא רע.
מו פארה. האייקון הראשון בין הרצים למרחק // צילום: Gettyimages
קסטר סמניה. הדרום אפריקנית הודיעה שמלבד ריצת ה־800 מטרים, שבה היא מכהנת כאלופה האולימפית, היא תשתתף גם ב־1,500 מ' וב־400X4. בגיל 26 סמניה רחוקה מלמצות את הקריירה, אבל ריבוי הריצות מרמז שאינה יודעת מה טומן לה העתיד.
את העבר היא זוכרת היטב. מאז זכתה באליפות העולם בברלין ב־2009, זהותה המגדרית הכתיבה את מסלול הקריירה שלה. זה היה מסלול אכזרי שכלל בדיקות, הכפשות, השעיות, האשמות ופציעות שפגעו ברוחה וביכולותיה. רמות טסטוסטרון גבוהות התגלו בגופה, דבר שהוביל את ה־IAAF (התאחדות האתלטיקה הבינלאומית) לקבוע חוק שמחייב נשים כמותה לעבור טיפולים ולצרוך הורמונים להורדת רמת הטסטוסטרון. התוצאות הרעות הוכיחו כי הדבר פגע בסמניה.
התפנית הגיעה בקיץ 2015, אז החליט בית הדין לספורט לדחות את ההחלטה בנושא בשנתיים. עם צוות אימון חדש וללא צורך להתל בזהותה, סמניה חזרה לעצמה. באליפות דרום אפריקה ב־2016 היא זכתה בריצות ל־400, 800 ו־1,500, וכל זה בתוך ארבע שעות. בריו זכתה בזהב באולימפי, למורת רוחן של יריבותיה.
החדשות הרעות הן שהשנתיים הסתיימו. מחקר חדש של ה־IAAF והוועדה למניעת סימום בספורט קובע שרמות טסטוסטרון גבוהות בגוף מעניקות יתרון של עד 4.5%. מסקנה זו תוביל ככל הנראה לחידוש התקנות שיחייבו את האלופה האולימפית ליטול הורמונים ולעבור טיפולים. נקודת האור, אם יש כזאת, היא שההחלטה תיפול רק אחרי האליפות בלונדון. "אין לי זמן לאידיוטים. אין לי זמן לאנשים שלא אכפת להם ממני", אמרה בראיון חריף לתקשורת המקומית. מאז ומעולם רק רצתה לרוץ, אף פעם לא נתנו לה לעשות זאת בשקט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
