ממצאי חקירה של משרד הבריאות, שמובאים כאן לראשונה, מציגים לראווה את מה שנראה כאחת הפרשות החמורות ביותר שנחקרו אי פעם במערכת הבריאות בישראל: במשרד בדקו את נסיבות מותו של מנותח בבית החולים בילינסון ומצאו שורה של כשלים ורשלנות בטיפול בו, בחלוקה הארגונית בתוך בית החולים, ואף במה שכונה "ניסיונות טיוח" של כמה מבכירי הרופאים בישראל בתחום כירורגיית כלי הדם.
במרכז הפרשה נמצא מותו של חולה בן 81, שהגיע לטיפול בבית החולים בפתח תקווה אחרי שסבל משורה של מחלות קשות. על פי דו"ח החקירה, הרופאים המליצו על ניתוחים של כלי הדם, והאחרון שבהם נקבע ל־1 בפברואר 2016. בניתוח, שבוצע בחדר הצנתורים של בית החולים, השתתפו שניים מבכירי הרופאים בתחום: המנתח האחראי היה ד"ר אלכסנדר בלינקי, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית במכון הרנטגן, ולצידו השתתף ד"ר בשיר שיך־יוסף, רופא בכיר במחלקה לניתוחי כלי דם.
בחדר הניתוח נכח לצד השניים גם רופא נוסף, שנקרא מבעוד מועד לעזרת הצוות הרפואי כדי להדריך אותם איך להשתמש בשתל (סטנט) על העורק - וזאת מכיוון שלפי החקירה, לצוות מכון הרנטגן בבילינסון "היה חסר ניסיון" בשימוש בשתל הספציפי הזה.
לפי דו"ח החקירה הניתוח, שהחל בבוקר, התארך מאוד ונמשך שש שעות וחצי. במהלכו ביצעו הרופאים טעות קשה, כשהשתילו את השתל במיקום שגוי. כתוצאה מכך נחסמו עורקים חיוניים שמובילים דם למעיים ולכליות. לאחר הניתוח החל מצבו של החולה להחמיר, והתגלו גם בעיה קשה באספקת הדם לרגל שמאל ונמק קשה של המעיים. רק לאחר כ־15 שעות ממועד הניתוח בוצע אצלו ניתוח חירום לתיקון הכשלים בניתוח הראשון. זמן קצר לאחר מכן נפטר החולה.
רפואה "באופן חפוז"
לחקירת הפרשה מונתה ועדת בדיקה במשרד הבריאות. ממצאיה הדרמטיים הציגו שורה של כשלים לאורך התהליך כולו, משלב תכנון הניתוח, דרך ביצועו והמעקב אחרי תוצאותיו, וכלה בהתייחסות בית החולים ורופאיו הבכירים למקרה.
הוועדה, שבה היו חברים בין השאר מנהלי מחלקות לכירורגיית כלי דם בבתי חולים אחרים, קבעה שאילו הדבר היה נתון להחלטתה, היא היתה בוחרת לא לבצע את הניתוח המורכב מלכתחילה, וציינה כי הטעויות של הצוות הרפואי בזיהוי העורקים בעת הניתוח לא אמורות היו להתרחש כשמדובר בצוות כה מיומן
ועתיר ניסיון. עוד קבעה הוועדה כי בעת הניתוח בוצעו מעט מדי צילומים, וכתוצאה מכך הבקרה של הרופאים תוך כדי ההליך הרפואי לא היתה מוקפדת.
ד"ר בלינקין // צילום ארכיון: מרים צחי
הוועדה מציינת כי גם לאחר שהסתיים הניתוח הכושל נמשכה שרשרת הבעיות. הרופאה התורנית, אשר מעולם לא היתה נוכחת בניתוחים כאלה, טעתה באופן קשה בזיהוי חומרת מצבו של החולה, ששהה בחדר ההתאוששות, ולכן לא עדכנה במשך שעות את שני הרופאים המנתחים ואת הרופאה הכוננית של מחלקת כלי דם. את השלב הזה הגדירה הוועדה כ"שיהוי אבחנתי קריטי".
מהמקרה עולה גם בעיה ארגונית קשה בבית החולים: משרד הבריאות קבע באופן חסר תקדים כי מערכת היחסים הלא טובה בין שתי המחלקות המטפלות בבילינסון במקביל בצנתורים ובניתוחים של כלי הדם - היא בין הגורמים שפגעו בחולה. זאת מכיוון שלאחר ביצוע ניתוחים במכון שמנהל ד"ר בלינקי, מי שאמון על המעקב אחר התוצאות הם דווקא הכירורגים של כלי הדם. כך, מציינים בוועדה, "לאחר ביצוע הפעולה המצנתר מסיר מעצמו אחריות לחולה", מה שמוגדר על ידי משרד הבריאות כ"הסדר לא סביר". הוועדה קובעת כי הפיצול בין המחלקות הוא "פתח לתקלות אפשריות" בטיפול בחולים ולעבודה רפואית שנעשית לעיתים "באופן חפוז".
"התרשלו באופן חמור"
גולת הכותרת בממצאים החמורים היא זו: הוועדה במשרד הבריאות העלתה באופן חסר תקדים ביקורת חריפה מאוד על הרופאים עצמם. "לדאבוננו נוכחנו במהלך התחקור בחוסר אמינות בגרסאות שנמסרו על ידי הרופאים המטפלים, בהסתרת אינפורמציה ובניסיונות טיוח", נכתב. כדי להמחיש את הטענה הקשה, פורסת הוועדה שורה של דוגמאות קשות ומביכות מאוד, ובין השאר מציינת כי נודע לה בחקירה שד"ר בשיר שיך־יוסף העלה עוד במהלך הניתוח ספקות באשר לתקינות ביצועו - אבל המידע החשוב הזה נעדר מדו"ח הניתוח ומהתיק הרפואי שכתבו הרופאים, ואף לא הוזכר בעדויות של ד"ר שיך־יוסף וד"ר בלינקי בפני הוועדה, וזאת אף על פי שחבריה שאלו את הרופאים על כך באופן מכוון. הוועדה העלתה גם ביקורת נוקבת על דרך החקירה הפנימית שניהל בית החולים בפרשה.
הקביעות האלה בדו"ח החקירה של משרד הבריאות הן חסרות תקדים במערכת הבריאות בישראל, וזאת בשל שורת הכשלים בטיפול, וכמובן הניסיון שעליו מדווח משרד הבריאות למסור מידע שקרי ולטייח את הפרשה. נזכיר, ניסיון שמאחוריו עומדים רופאים בכירים בבית החולים בילינסון, שהוא מהגדולים, הוותיקים והמרכזיים בישראל, והוא גם בית החולים הגדול ביותר של קופת חולים כללית.
משפחתו של החולה הגישה ביוני השנה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בילינסון וגם אישית כנגד ד"ר בלינק וד"ר בשיר שיך־יוסף. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין דורי כספי וויקי בקשי ממשרד כספי סרור ושות', שנחשב לאחר המשרדים המובילים בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
"הרופאים אשר טיפלו במנוח התרשלו באופן חמור", אומרים פרקליטי המשפחה, שהוסיפו: "אנו רואים בחומרה גם את העובדה שהמנתח, ד"ר בלינקי, הגם שידע כי הניתוח היה מורכב וארוך וכי התעוררו במהלכו קשיים, לא טרח להגיע ביוזמתו ולבדוק את המנוח, וזאת למרות שנמסר לו מידע מדאיג על מצבו המחמיר בשעות לאחר הניתוח".
על פי עורכי הדין, "באופן מדהים, אל מול ממצאיו הקשים של דו"ח משרד הבריאות עומד מסמך בדיקה פנימי שהכינה הנהלת בית החולים, הטוען כי הבדיקה לא מצאה עדות להתרשלות הצוות המטפל. מסמך זה כולל טענות העומדות בסתירה מוחלטת לממצאי ועדת משרד הבריאות. כך, למשל, נטען במסמך כי בסיום הניתוח בוצעה הדמיה אשר הדגימה מיקום נכון של התומכנים וכי אלה 'זזו' ממקומם מאוחר יותר - דבר שבעליל ידוע כי אינו נכון", מציינים עו"ד כספי וויקי.
עורכי הדין מוסיפים כי "קביעת ועדת הבדיקה, שלפיה הוסתרו ממנה נתונים ונמסר לה מידע שאינו אמת, הינה חמורה ומדאיגה מאין כמוה, בהעידה על אמות מידה פגומות של מוסר ואתיקה רפואית אצל רופאים בבית החולים".
ועדת משרד הבריאות: "לדאבוננו, נוכחנו במהלך התחקור בחוסר אמינות בגרסאות שנמסרו על ידי הרופאים, בהסתרת אינפורמציה ובניסיונות טיוח".
הרופאים מכחישים את הטיוח: "טעות - לא רשלנות"
שורה של תגובות התקבלו על הפרשה החמורה, שאנו חושפים מעל דפים אלה:
פרקליטתו של ד"ר שיך-יוסף, עו"ד חדווה לוין, מסרה כי הוא "מנתח מעולה שנכנס לניתוח משותף עם מומחה לרדיולוגיה פולשנית, כשכל אחד מהרופאים מטפל באותה עת בהיבט אחר בניתוח. ד"ר בשיר טיפל בתוצאות הטעות שלא נעשתה על ידו. מרשי כופר מכל וכל בהסתרת מידע ו/או ניסיונות טיוח, לא היה ולא נברא ולא משל היה. הדברים יתבהרו כמקובל בדיונים במשרד הבריאות."
עוד מציינת עו"ד לוין כי ד"ר בשיר הוא שעלה ואיתר את התקלה, "ובא מיד לבית החולים בניסיון לעשות טיפול הרואי שלצערו לא צלח." היא סיכמה ואמרה: "אכן מדובר במקרה מצער, מורכב ומסובך שמשפטים בודדים כתגובה לא יכילו את המציאות כפי שחווה אותה מרשי."
עו"ד עופר דורון, שמייצג את ד"ר בלינקי, מסר: "הניתוח בוצע על ידי מיטב המומחים ממחלקת כירורגית כלי דם בשי תוף עם ד"ר בלינקי שהינו מהרדיולוגיים הפולשניים המובילים בישראל. בדיעבד הסתבר, כי התותב לא מוקם במיקום הנכון. מדובר בטעות, שגם על פי קביעת הוועדה מתרחשת לעיתים בניתוחים אלה ועל כן אין לראות בה רשלנות.
"על פי נהלי בית החולים, ההשגחה על המנותח לאחר הפרוצדורה נעשית על ידי רופאי מחלקת כלי דם. למרבה הצער, למרות סימנים שהופיעו לאחר סיום הניתוח ויכולים היו ללמד על בעיה המצריכה את החזרת המטופל לחדר הניתוח, איש לא דיווח על כך לד"ר בלינקי," הוסיף.
לדברי עורך דינו של ד"ר בלינקי, לאחר המקרה, שב בית החולים וריענן את הנהלים שלפיהם רופאי המחלקה לכירורגיית כלי דם היא האחראית לניהול המקרה כמו גם על ההשגחה על המטופל לאחר סיום הניתוח. "ד"ר בלינקי משתתף בצער המשפחה," אמר, "הוא לא הסתיר ובוו דאי לא טייח דבר ומסר גירס ה מלאה ומפורטת לוועדה והשיב על כל השאלות שנשאל על ידה".
"ביה"ח הסיק מסקנות"
מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה כי "הנפטר היה חולה במצב רפואי מורכב וקשה מאוד. הצוות הרפואי לא חסך במאמצים ובאמצעות הפרוצדורות המתקדמות ביותר נלחם על חייו בניסיון להצילו. כבדרך שגרה, לבילינסון מועברים המקרים הקשים ביותר מכל רחבי הארץ, פעמים רבות כמוצא אחרון. צוותים רפואיים בעלי מומחיות וניסיון רב נרתמים לטפל במקרים קשים אלה. לעיתים למרות המאמץ, הידע, המומחיות והניסיון, גם בידנו אין את היכולת לסייע."
בית החולים השתתף בצער משפחת המטופל שנפטר, ובאשר לתביעתה הוסיף: "נגיב כמקובל בבית המשפט." עוד נמסר מבילינסון כי "בית החולים בחן לעומק את פרטי המקרה והסיק את כלל המסקנות."
משרד הבריאות אישר כי בית החולים התייחס למסקנות הוועדה. על פי תגובת המשרד, "עבודת ועדת הבדיקה במשרד הבריאות זכ תה לה ערכה מצד משפחת המטופל, ובמקביל הועבר הדו"ח להתייחסות בית החולים ולקבלת פירוט הפעולות אשר בוצעו ליישום מסקנות והמלצות הוועדה."
בהתאם לכך, לפי משרד הבריאות, "בבית החולים ננקטו כמה פעולות, ובהן - מינוי מנהל מקרה אחראי לטיפול בחולים מורכבים, ביצוע שמירה ופענוח מספר רב של צילומי בקרה במהלך צנתורים, קיום דיון שבועי משותף לצוותים הרלוונטיים, הדגשת חובת מעורבות רופאים בכ ירי ם בחולים המראים סימני התדרדרות, שלבי הקמה מתקדמים של חדרי ניתוח הולמים לפעולות שכאלו, ועוד."
משרד הבריאות חתם וציין כי "ההיבטים המשמעתיים (כלפי הצוות הרפואי) נבחנים בשיתוף עם יחידת הדין המשמעתי, והחלטה תתקבל לא חר סי ום כל שיחות ההבהרה לאנשי הצוות המעורבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
