כשהכרוז של בני יהודה הציג בקול את "קואץ' ג'וזף אבוקסיס" היה ברור שהכתומים מנסים לצמצם עד כמה שניתן את הפערים בינם לבין האימפריה הרוסית, שהגיעה לישראל עם משלחת של 80 איש שבראשה המאמן האיטלקי והמעונב רוברטו מנצ'יני.
ובהחלט היה צורך בכך מכיוון שגם הרוסים עשו את אותו הדבר. בלחות של הלבנט הם נלחמו בבקשה לא להפעיל מזגנים בחדרי ההלבשה, את נושא הביתיות ביטלו עם כאלף רוסים מיוזעים וקולניים ביציעי המושבה. גם מנצ'יני נרתם לתהליך הצמצום כשהעלה הרכב משני יחסית ששיחק לרגליים של בני יהודה. ארטיום דזיובה ושני הארגנטינאים לאנדרו פארדס וסבסטיאן דריוסי נותרו על הספסל ובלעדיהם הקבוצה הרוסית שיחקה באיטיות ובשבלוניות, והתקשתה מול חמישיית ההגנה הצפופה והלוחמת של הכתומים.
שתי ההזדמנויות היחידות של זניט בחצי הראשון הגיעו ממצבים נייחים, אך פעם אחת אמיליוס זובאס היה במקום ופעם אחרת ברניסלב איבנוביץ' פספס את המסגרת. ככל שהדקות חלפו ולוח התוצאות נשאר מאופס המארחים צברו ביטחון. רועי גורדנה, הטוב מבין כל 22 השחקנים ב־45 הדקות הראשונות, ניווט את המשחק באלגנטיות ובשקט. בדקה ה־36 הוא כמעט וכבש שער שהיה מסדר לו חוזה מעבר לים.
המאמן האיטלקי הבין שדרוש שינוי כדי להגיע לגומלין ללא דאגות מיותרות. אז בדקה ה־57 הוא הכניס את דריוסי וכ־60 שניות אחר כך הגיע שער היתרון. כדור קרן תפס את ההגנה הכתומה לא מוכנה ודומניקו קרישיטו האיטלקי נגח פנימה. עד הדקה ה־75 נכנסו שני הכוכבים הנוספים של זניט, ואיתם הרוסים דאגו לסגור את הסיפור. פארדס פספס שני מצבים טובים, עד שבדקה ה־89 הגיע אלכסנדר קוקורין ונעץ את השני החשוב. קריאות העידוד של אוהדי בני יהודה בסיום הבהירו שהקבוצה של קואץ' ג'וזף עמדה בציפיות של עצמה. הפסד נלקח בחשבון, אך לפחות הוא הגיע תוך לחימה ורצון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו