המדינה השיבה הערב (שני) לעתירות התנועה רפורמית, המסורתית, נשות הכותל ושורה של ארגונים נוספים שהוגשו לבג"ץ בדרישה ליישום מתווה הכותל וביטול קרן מורשת הכותל בהרכבה כפי שהיא.
בתגובת המדינה היא מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירות משום שאת מתחם קשת רובינסון תנהל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, תוקם ועדת היגוי בשליטת משרד ראש הממשלה וכן מצוין בתגובה כי המדינה מתכוונת להשקיע 19 מיליון שקלים בשיפוץ המתחם. המדינה מוסיפה כי היא ביטלה את מתווה הכותל, והיא מציינת כי גם הרחבה השלישית, שאמורה לשמש את הזרמים הלא אורתודוקסיים, שופצה והיא משרתת גורמים שונים, ולכן יש להסתפק בה.
העתירות הוגשו עוד בינואר 2013 בדרישה לפרק את הקרן למורשת הכותל ולשנות את הרכבה, כך שישקף זרמים נוספים של היהדות.
בינואר 2016 הממשלה אישרה הקמת רחבת תפילה חדשה בחלק הדרומי של הכותל, באזור קשת רובינסון.
באוקטובר 2016 הוגשה עתירה מתוקנת, בהמלצת שופטי בג"ץ שעניינה אי יישום מתווה הכותל. העתירה בה יתקיים דיון ב-30 לחודש, דורשת ליישם את מתווה הכותל ולהקים רחבת תפילה שבה ניתן יהיה לקיים תפילות נשים, ללא הפרדה מגדרית. מדובר בתיקון לעתירה המקורית שהוגשה בשנת 2013 שדרשה ייצוג שווה לזרמים לא-אורתודוקסיים ולנשים בקרן למורשת הכותל, המורכבת כיום מגברים אורתודוקסים בלבד. העתירה העדכנית מבקשת להורות למדינה לאפשר תפילה שוויונית-פלורליסטית באתר.
ביוני השנה, קיבלה הממשלה החלטה על ביטול מתווה כותל.
הרב גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית מסר בתגובה לתגובת המדינה כי " ממשלת ישראל ממשיכה באחיזת העינים כאילו היא מתכוונת להקים רחבת תפילה ממלכתית וראויה למתפללים הרפורמים והקונסרבטיבים בכותל".
"בפועל מדובר ברחבה המנותקת מאתר הכותל, שאינה מוגדרת בחוק כמקום קדוש אלא כגן ארכאולוגי, ויש בה להנציח את מעמדנו כיהודים סוג ב'. ההוכחה הטובה ביותר להתנהלות היהירה והכוחנית של הממשלה היא העובדה שהשיפוצים עליהם הצהירה בתגובתה כלל לא הוצגו בפנינו, והם בגדר מהלך חד צדדי של הממשלה. אנו מקווים ששופטי בית המשפט לא יאפשרו לממשלה להחליף פשרה היסטורית ומתבקשת בנזיד עדשים תפל. אנחנו בוודאי לא נמכור את זכויותינו תמורתו, ונמשיך להאבק על מימוש מלא של מתווה הכותל", הוסיף, "תגובת המדינה היא בגדר תכנית להתנתקות חד צדדית ממליוני יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, ואם זו בשורתה לימי בין המצרים, אזי על כל אזרחי ישראל ויהודי העולם להצטער".
בתנועה הקונסרבטיבית אמרו כי "תגובת הממשלה לבג"ץ לא מפתיעה, היא פשוט מביישת. יכולנו לחסוך לכולנו ארבע שנות משא ומתן, ולתת לבג"ץ להכריע זה מכבר, אבל האמנו שפשרה עדיפה על הורדת ידיים ומריבות פנימיות. מסתבר שטעינו. ממשלה שלא עומדת בהסכמים שהיא חותמת עם העם היהודי, היא ממשלה שאיבדה את התוקף המוסרי לטעון שהיא מדינת הלאום של העם היהודי. זו פגיעה אנושה ביסוד קיומנו כאן, בעקרונות הכי בסיסיים של הציונות. יתכן ובג"ץ יוציא כעת עבור הממשלה את הערמונים מהאש, ואם יעשה כן – אני מניח שלא תעמוד לנו התעוזה לסגת ממתווה לו הסכמנו רשמית. אבל איזה לקח נורא למדנו. איך הנחנו לממשלת ישראל לשטות בנו כך".
ענת הופמן יו"ר נשות הכותל, מסרה: "לא קונות את מה שהמדינה מנסה למכור לבג"ץ כתחליף למתווה. אנו מקוות שבג"ץ יעמוד על זכותנו לקבל רחבת תפילה בכותל בה נוכל לקיים תפילה כמנהגנו, בין אם במסגרת יישום מלא של המתווה ובין אם במסגרת חלוקת רחבת הכותל לשלוש עזרות של גברים, נשים ומעורבת".
